מערכת המשפט

הוועדה לבחירת שופטים בחרה היום שופטים ורשמים לערכאות הנמוכות, חלקם מונו במינוי זמני • במערכת בתי המשפט חסרים, נכון לסוף 2023, 54 שופטים ורשמים • בשנת 2024 צפויים לפרוש 18 שופטים ורשמים נוספים

השופט משה סובל קבע רק ארבעה דיונים עד לפגרת הקיץ שמתחילה ביולי • השלב הבא במשפט הוא פרשת ההגנה, שצפויה להתחיל לכל המוקדם בספטמבר השנה

בית משפט פדרלי בקנדה חייב את הממשלה למנות שופטים, לאחר שזו גררה רגליים וכתוצאה מכך גרמה לעומס קטסטרופלי על המערכת ​• ישראל ניצלה ממסלול התנגשות דומה סביב הקיפאון הממושך בוועדה לבחירת שופטים • בשעה טובה, היא תתכנס השבוע

השופט עוזי פוגלמן, מ"מ נשיא העליון, התייחס לטענותיי בשבועות האחרונים והכחיש כי הוא מסרב למינויו של השופט אבי לוי לנשיא המחוזי באר שבע - חרף המלצת ועדת האיתור • "כשכותבים בעיתון שאנחנו לא פועלים עפ"י המלצת הוועדה - זה לא נכון", הכריז • אבל המציאות מוכיחה ההפך • דעה

על אף שיש הרבה טעם ברצון בגיוון, מדובר בטענה אחת מני רבות בכל הנוגע לממשק של האזרח עם מערכת המשפט • נדבך דרמטי יותר הוא העומס הרב המוטל על בתי המשפט, שפוגע בעבודת השופטים ובסופו של דבר באזרחים שמחכים להחלטות בעניינם

מעל לרבע מהמינויים החדשים במערכת המשפט מגיעים מהאוניברסיטה העברית • בבית המשפט העליון המצב יותר חמור: כמעט חצי משופטי העליון החדשים סיימו תואר ראשון באוניברסיטה הירושלמית • אלון חספר: "אלה שלימדו את עורכי הדין היו מספר מצומצם של אנשים. אז יש תפיסות קהילתיות די חזקות"

מגיעים משתי אוניברסיטאות בלבד, מיישובים עשירים יחסית וממוצא אשכנזי: שופטי בית המשפט העליון אינם מגוונים דיים, אם כי חל שיפור מאז שנות ה־80 • מחקר שבחן את מערכת המשפט מוצא כי הגיוון מעמיק, אבל בעליון התמונה קיצונית

ישיבת הוועדה לבחירת שופטים שהתקיימה השבוע מלמדת על שורת פגמים מהותיים מהם סובלת המערכת כולה • החל מההחלטה לא לפרסם את הפרוטוקול לציבור הרחב, דרך ביקורות והערות לא ענייניות מצד נציגי לשכת עורכי הדין ועד לדרישות בלתי הגיוניות שהציבו המשתתפים • דעה

בלי התקדמות ומבלי שנקבע דיון נוסף בנושא - הוועדה לבחירת שופטים הגיעה למבוי סתום, לאחר ששר המשפטים לוין המשיך בסירובו למנות את השופט יצחק עמית לנשיא לפי שיטת הסניוריטי • למרות שבעת הזו הפשרה נראית רחוקה, גורמים בוועדה אמרו לגלובס כי הם מאמינים שניתן יהיה בהמשך להגיע להסכמות

הצטרפותו השבוע של השופט העליון אלכס שטיין לדעה כי בג"ץ מוסמך לפסול חוק יסוד של הכנסת מסירה ממנו כל סממן של שמרן משפטי • השינוי החד שעבר מתחדד על רקע דבריו בעבר: "האקטיביזם השיפוטי הישראלי שובר שיאים: אין דרישה אמיתית לזכות עמידה, והכול שפיט"

רבים תהו השבוע איך קרה שתוך כדי המלחמה הוחזרנו לאחור לימים של העימות החריף סביב "הרפורמה המשפטית" והפילוג שנלווה לו • מהן האפשרויות שעמדו בפני השופטים, ומה היה יכול לעשות שר המשפטים כדי לדחות את פרסום פסק הדין הדרמטי • המשרוקית של גלובס 

פסק דינה של הנשיאה חיות בנושא עילת הסבירות הותיר אומנם חותם משמעותי על תקופת כהונתה, בהיותו פסק הדין החשוב ביותר שניתן מאז קום המדינה, אולם אפשר היה גם אחרת • צריך רק להביט על המהפכה החוקתית של הנשיא אהרן ברק כדי ללמוד איך עושים זאת

שופטי העליון אמרו אמש למעשה "עד כאן", כאשר הכריעו לפסול את ביטול עילת הסבירות • פסק הדין מעניק לבית המשפט כוח רב, רגע לפני שהרוב השמרני משתלט עליו • ידו של מי תהיה בסוף על העליונה? ימים יגידו

הרפורמה ששר המשפטים יריב לוין ביקש לקדם כדי להחליש את כוחו של בית המשפט הביאה לחיזוקו, כאשר לוין הצליח להשלים רק את החלק הראשון מבין הארבעה • ההחלטה התקדימית מביאה לעיגון סמכותו של בית המשפט העליון להתערב בחקיקת הכנסת, כולל בחוקי היסוד

אחרי דיונים ארוכים, ביהמ"ש העליון פסל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שביקש לאסור על בתי המשפט כולם לדון באופן גורף בכל שאלה שעניינה סבירות החלטה של הממשלה, ראש הממשלה והשרים • באיזה רוב הוכרע פסק הדין, ומה הממשלה יכולה לעשות בנושא? • גלובס עושה סדר

ברוב של 8 מול 7 שופטים קבע בג"ץ כי הכנסת חרגה מסמכותה, ומשכך אין מנוס מפסילת החוק לביטול עילת הסבירות • חיות על פרסום פסק הדין בזמן המלחמה: "גם בשעה הקשה הזו, על בית המשפט למלא את תפקידו. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בסוגיות הנוגעות למאפייני הזהות הגרעיניים של ישראל כמדינה דמוקרטית" • 12 מתוך 15 השופטים סבורים באופן ברור כי ניתן להתערב בחוק יסוד