כלכלת ישראל

בנק ישראל יודיע בשבוע הבא על החלטת הריבית, וההערכות המוקדמות היו להעלאה של 0.25% • אלא שהיחלשות השקל, בצל המהפכה המשפטית, עשויה להביא למדיניות מוניטרית הדוקה אף יותר

ישראל נחשבת לשם נרדף לחדשנות, וצמד המילים "סטארט־אפ ניישן" שגור בפי בכירים מחו"ל • אך בעקבות המהפכה המשפטית, במקום להשוות את ישראל למדינות מתקדמות - בנקים זרים מתחילים לערוך השוואות פחות מחמיאות • הלקחים של כלכלנים מדמוקרטיות בנסיגה: הנזק לכלכלה אולי מגיע לאט, אבל הוא מגיע

שר האוצר האמריקאי לשעבר אמר לבלומברג כי אם ממשלת ישראל תזדרז לשנות את מערכת המשפט, היא מסתכנת בפגיעה בכלכלת המדינה • סאמרס סירב להגיב על הדיווחים לפיהם רה"מ נתניהו שוחח עמו במטרה לגייס את תמיכתו ברפורמה, אך ציין כי הוא עוקב מקרוב אחר הנושא

העודף המצטבר ב-12 החודשים האחרונים כאחוז מהתוצר ירד בינואר מכ-0.6% לכ-0.3%, כיוון שהעודפים בינואר אשתקד היו גבוהים עוד יותר ועמדו על 18.6 מיליארד שקל

על המכתב, שנשלח ביוזמת פרופ' אריה בבצ'וק, חתומים בין היתר זוכי פרס נובל לכלכלה וראשי הבנק העולמי וקרן המטבע בהווה ובעבר • "מערכת משפט חזקה ועצמאית היא חלק קריטי במערכת של איזונים ובלמים. חתירה תחתיה היא מהותית לא רק עבור הדמוקרטיה אלא גם עבור השגשוג הכלכלי והצמיחה"

יחידת המחקר של המגזין הכלכלי "אקונומיסט" מזהירה מפני השלכות הרפורמה המשפטית על ישראל • "סיכון להשקעות הזרות בישראל ולחסינות הכלכלית של המדינה"

למרות הגידול בתוצר, משרד האוצר ממשיך לנקוט גישה אנטי־מחזורית ושומר את קופת המדינה קרוב לחזה • ב־2022 ירדה ההוצאה הציבורית ל־37.8%, בעוד שהממוצע עומד על 42.6% במדינות המפותחות • בינתיים, נראה כי האזרחים ימשיכו לסבול מהשקעה ציבורית מצומקת

לפי דוח החשב הכללי, בשנה החולפת הציגה ישראל עודפים תקציביים נדירים שהציבו אותה קרוב לעשירון העליון מקרב המדינות המפותחות • אולם במדד החשוב של ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר, ישראל ממשיכה לפתוח פער שלילי מול העולם ולדשדש מתחת לממוצע

ההיסטוריה מלמדת כי התערבות הממשלה במערכת המשפט לא בהכרח משפיעה על דירוג האשראי בטווח הארוך. אין סיבה שהיא תשפיע אחרת כאן

יש משמעות לחוות-הדעת שהנגיד ירון השמיע בכנסת על הקשר בין המהפכה המשפטית לדירוג האשראי • עכשיו, לא מדובר רק באזהרות של כלכלנים מהאקדמיה או של בכירים לשעבר - מדובר באזהרה של הדמות המקצועית הבכירה בכלכלה הישראלית • שלא במתכוון, גפני המחיש בדיוק את אחד החששות של המתריעים מפני השלכות יוזמות החקיקה

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, שאל את נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מדוע הוא צריך להביע עמדה בנוגע לרפורמה המשפטית - שהיא, לדברי גפני, עניין בו מחצית מתושבי ישראל חושבים אחרת • הנגיד בא עם תשובה מוכנה: "חברות דירוג האשראי בוחנות גם תחומים אלה"

ההסכמה הנדירה בין כלכלנים מכל קצוות הקשת המקצועית מוכיחה כי העיסוק כאן נוגע לשאלות יסודיות באשר לחברה ולכלכלה הישראלית

מעל 50 בכירים במשק הישראלי, ביניהם יו"ר ומנכ"ל קבוצת ביג, מנכ"ל קבוצת פוקס ויו"ר דירקטוריון קבוצת בריל שיזם את הקריאה, התייחסו לראשונה לרפורמה שמתכננת הממשלה במערכת המשפט, והזהירו כי היא "מביאה להרחבת הפילוג בעם" • "פיתחו בהידברות והביאו לכך שהתיקונים שיבוצעו, יבוצעו בהסכמה רחבה כדי למנוע קרע בעם"

אירועי השבוע האחרון הפכו גם את התנודות בבורסה ובשערי המטבע ל"אירועים פוליטיים" • אבל מה באמת הקשר בין מבנה המשטר למצב הכלכלה, מדוע מייחסים משמעות כה גדולה להכרעות של חברות הדירוג, והאם יכול להיות שמשקיעים מעדיפים בכלל מדינות לא דמוקרטיות? • המשרוקית של גלובס

עשרות כלכלנים בכירים, ובניהם פרופ' נוריאל רוביני, הצטרפו לעצומה נגד המהפכה המשפטית של רה"מ נתניהו ושר המשפטים לוין • בגילוי הדעת נכתב: "אנו מתריעים בתוקף נגד היוזמות הנוכחיות של הקואליציה, שמשמעותן היא שינוי יסודי של שיטת המשטר בישראל וסכנה לעתיד המשק והכלכלה הישראלית"

לאחר שבתחילת השבוע התהדר נתניהו במסמך של ג'יי.פי מורגן, כעת מוציאה מחלקת המחקר את העמדה הרשמית וממנה עולה כי קיים סיכון להשקעות זרות בישראל - אם כי במידה מוגבלת • גם בבנק ההשקעות ברקליס הזהירו משוק תנודתי בעקבות כוונות החקיקה של הממשלה