גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך השתלטו בוגרי האוניברסיטה העברית על בית המשפט העליון

מעל לרבע מהמינויים החדשים במערכת המשפט מגיעים מהאוניברסיטה העברית ● בבית המשפט העליון המצב יותר חמור: כמעט חצי משופטי העליון החדשים סיימו תואר ראשון באוניברסיטה הירושלמית ● אלון חספר: "אלה שלימדו את עורכי הדין היו מספר מצומצם של אנשים. אז יש תפיסות קהילתיות די חזקות"

האוניברסיטה העברית בירושלים / צילום: Shutterstock
האוניברסיטה העברית בירושלים / צילום: Shutterstock

האוניברסיטה העברית שלטה בעבר ללא עוררין במערכת המשפט הישראלית, ואין ספק כי הדומיננטיות שלה מורגשת עד היום. בין 1984 ל־1999 בוגרי האוניברסיטה הירושלמית היו הרוב המוחלט של המינויים החדשים לתפקיד שופט. גם היום בוגריה דומיננטיים למדי, ומעל לרבע מהמינויים החדשים מגיעים ממנה.

בקרב שופטי העליון המצב קיצוני עוד יותר: למעט שנה אחת, בין השנים 1989 ל־2017 רוב מוחלט משופטי העליון סיימו את התואר הראשון שלהם באוניברסיטה זו. בין 1994 ל־2002, שיעורם הגיע למעל 80% מהמינויים החדשים. גם היום מדובר בכמעט חצי משופטי העליון החדשים.

הנתונים מגלים: המסלול לבית המשפט העליון עובר דרך שתי אוניברסיטאות בלבד
נטע סרוסי, פרשנות | גיוון זה חשוב, אבל הוא לא משנה אם המערכת לא רואה אותך
עם הסכמה או בלעדיה, ללא מינוי אחר עד אוקטובר, יצחק עמית יכהן כנשיא העליון
אבישי גרינצייג, דעה | כדי להבין את הבעיה במערכת, מספיק להיחשף לדיוני הוועדה לבחירת שופטים

לדברי ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, לגיוון השיפוטי הגובר מבחינת המוסדות שמהם מגיעים השופטים "יש כמה גורמי רקע. הראשון הוא התהליך ההדרגתי והממושך מבחינה היסטורית, שבו קמו מוסדות השכלה גבוהה למשפטים, בתחילה באוניברסיטאות העברית ותל אביב, בהמשך באוניברסיטת בר־אילן, ואחר־כך גם באוניברסיטאות חיפה ורייכמן ובמכללות".

אלון חספר, שערך מחקר מקיף על הרקע של השופטים בישראל, מנסח זאת כך: "בעשורים הראשונים, מערכת המשפט במובנה הרחב, המקצוע כולו, היה מאוד קטן. אלפי אנשים בלבד בכל הארץ. בהתחלה כל אחד הגיע עם הרקע שלו ממדינות אחרות, ובראשן בריטניה, ארה"ב וגרמניה. אבל באופן טבעי נוצרה בארץ סביבה סוציולוגית מלוכדת, לרבות משפחות של ממש. כשאין למערכת המשפט חשיבות נתפסת כלכלית או לאומית גדולה, מי לומד משפטים? מי שהכיר את הנושא מילדות".

הדומיננטיות של העברית היא חלק חשוב מהסיפור, בעיני חספר, אך "היא רק קצה הקרחון. הייתה קהילה משפטית קטנה יחסית, שניכרה בה דומיננטיות לתתי קבוצות מסוימות באוכלוסייה. למה יש קרובי משפחה? כי מי שהלך להיות שופט היה מי שראה והיה חשוף לזה. זה לא אומר שלא הייתה אפליה, אבל המנגנונים החברתיים והכלכלים שמשמרים את זה הם מנגנונים של גודל".

בעשורים שלאחר מכן, אוניברסיטת תל אביב ואחריה בר־אילן הצטרפו למערכת. "חלף זמן ממושך עד שבוגרי מוסדות ההשכלה הגבוהה במשפטים התמנו לשיפוט, וזמן ממושך עוד יותר עד שהם מתמנים לשיפוט בבית המשפט העליון", אומר לוריא.

ואכן, על־פי הנתונים, שופט העליון הממוצע מתמנה לתפקיד יותר מ־30 שנה אחרי שהוסמך לעריכת דין. אולם גם היום, 88% משופטי העליון החדשים מגיעים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת תל אביב בלבד. "עורכי דין התחילו לצאת מבר־אילן משנות ה־70", אומר חספר. "בהתחלה זה היה בית ספר קטן ופחות נחשב, אבל עברו כבר 50 שנה, ובשלב הזה כבר היינו מצפים שיהיו יותר".

גם לגבי ההשפעה על מערכת המשפט, חספר מדגיש כי "אלה שלימדו את עורכי הדין ותיווכו להם את עולם המשפט היו מספר מצומצם של אנשים. הרבה אנשים למדו אצל מרצים מסוימים, אז יש תפיסות קהילתיות די חזקות. זה לא ייחודי לישראל. בארה"ב, בשנים המוקדמות היה מיעוט בתי ספר למשפטים, וגם אם בוחנים מאיפה הגיעו השופטים הבכירים בארה"ב היום, עולה מספר קטן של מוסדות".

עם זאת, קשה לחספר להצביע על השלכות קונקרטיות של ההשפעה הלא־פרופורציונלית של האוניברסיטה העברית (ובמקום השני, אוניברסיטת תל אביב) על מערכת המשפט. בעיניו יש לזה גם יתרונות, למשל ביצירת שפה משפטית משותפת, אך "ברור שזה גם יוצר פתולוגיות".

כאשר מנסים לרדת לעומקו על עניין, חספר מודה כי "אין מחקרים מקיפים על השפעת החינוך המשפטי בעברית אחרי העשור הראשון. זה טרם נעשה. היו מורים מרכזיים וחשובים בעברית ובתל אביב, שלימדו מנזיקין לחוזים, עונשין וחוקתי. לתפיסות שם הייתה אחיזה גדולה גם אם הן לא אומצו כלשונן. מעבר לזה, קשה להגיד בצורה אחראית".

עוד כתבות

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים