יאיר כץ נגד נתניהו: "ארה"ב קובעת לישראל את קצב הלחימה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז הערב (ש') במסיבת העיתונאים כי בכוונתו להביא את מדינת ישראל לכדי עצמאות מלאה בכל הנוגע לתעשיות הביטחוניות. דבריו התקבלו בחיוב, אבל גם בפליאה בקרב החברות שמתמודדות כבר שנים עם "בריחת מוחות" להייטק.

● איראן מזיזה כוחות בים אדום: למה עכשיו, ואיך זה עלול להשפיע על החזית?
● ״מחיר כבד״: החות'ים מאיימים להגיב על המתקפה נגדם. כך היא התבצעה

מאז פרוץ המלחמה, החל מהחברות הקטנות ועד הגדולות, אלביט מערכות , התעשייה האווירית ורפאל, הגבירו משמעותית את פסי הייצור - במטרה שצרכי המלחמה לא ייפגעו. זאת, כאשר בכל אחת מהחברות גויסו למילואים כ־15%-20% ממצבת העובדים. מזכיר ועד העובדים של התעשייה האווירית, יאיר כץ, מבטא במשך שלושת השבועות האחרונים את עמדת התעשיות כי ישראל חייבת להתבסס על עצמה.

האמריקאים קובעים את הקצב

"מדינת ישראל לא יכול להיות תלויה בארה"ב ובבנות בריתה", הוא אומר הערב לגלובס. "האם כמדינה מוקפת אויבים אפשר להיות תלויה במדינה אחרת? ברור שבלי ארה"ב תהיה לישראל בעיה במועצת הביטחון של האו"ם. אולם, האם גם הביטחון שלנו צריך להיות בידיהם? התשובה היא לא. לתעשייה הישראלית יש פוטנציאל, ובפרט לתעשייה האווירית עם 15 אלף עובדים שיודעת לייצר בקצבים טובים מאוד ולהתפרס על טכנולוגיות נוספות".

לדברי כץ, האמריקאים אמנם מאפשרים לישראל להילחם, "אבל קובעים את הקצב. ברצותם מפחיתים, או מאפשרים. רק כך אפשר להמשיך להילחם". הוא מציין כי רואים את ההפגנות האנטי־ישראליות באוניברסיטאות בעולם, וזה מטריד. "משם יצמחו מנהיגי העתיד. רואים בהם את האנטישמיות, כשהם אומרים כי 'ישראל היא מדינת אפרטהייד".

למזכיר ועד העובדים של התעשייה האווירית ולמעשה בכלל לחברה יש מערכת יחסים סוערת עם הממונה על השכר באוצר אפי מלכין, שבחודש יוני שלח מכתב בו הכריז כי בכוונתו לקדם שימוע קיבוצי נגד עובדי החברה בשל טענות לחריגות שכר לכאורה של אלפי עובדים. 

באוצר באו בטענות, בין השאר, על קידום עובדים ממחלקות שונות ותפקידים שונים לדרגות 46-45, של סמנכ"לים ומנכ"לים. ככלל, סמנכ"לים ומנכ"לים כיום מקבלים חוזה אישי. בחודש מרץ האחרון התעשייה האווירית פרסמה את שכר הבכירים - כאשר עלות שכר המנכ"ל בועז לוי הסתכמה ב־2022 ב-379 אלף דולר, מהם שכר בסיס של 309 אלף דולר. בד בבד, היו"ר עמיר פרץ זכה לתגמולים בעלות של 327 אלף דולר, מהם שכר בסיס של 297 אלף דולר. חמישה בכירים נוספים קיבלו תגמולים בעלות גבוהה יותר, 411-400 אלף דולר כל אחד: מנהל חטיבת מערכות הטילים והחלל גיא בר-לב, היועצת המשפטית תמר לוז, מנהל חטיבת התעופה שמואל קוזי, סמנכ"ל תפעול רכש ולוגיסטיקה מנשה בן-חיים וסמנכ"ל מערך ההון האנושי ברק שטרוזברג.

ממשיכים בשיטות לא נכונות

"בזמן שנתניהו מדבר על העצמת התעשייה הישראלית, ביד אחרת, האוצר והממונה על השכר, הוא פוגע בתעשייה האווירית ובעובדים", תוקף כץ. " חיים עדיין את ה־6 באוקטובר, לא מבינים שקרה דבר. ממשיכים באותן שיטות שלא תואמת את השיטות שצריך לפעול עם החברה אולי החשובה ביותר במשק הישראלי. אנחנו באירוע מול הממונה על השכר שלא מאפשרים קידומי שכר".

בנוגע להתמודדויות הנוכחיות מול העובדים, מספר מזכיר ועד העובדים: "עובדים בצו שמונה, אז עדיין מקום העבודה. הם שואלים 'למה להישאר ולא לצאת להייטק?' ולהרוויח יותר. לעסוק בדברים נחמדים, אך לא חשובים כמו לספק ביטחון. בא הממונה על השכר ומתייחס כמו שמתייחס אלינו כלאחרונת החברות הממשלתיות, חברות שנסמכות על תקציב המדינה. הוא עוצר קידומים, מונע מההנהלה לשמר. רה"מ שרוצה לחזק את התעשייה הביטחונית, חייב לתת מענה ושעה אחת קודם".

כץ מסכם כי "החברה שלנו כיום בקצבי ייצור גבוהים. אם מדברים על העמקת הייצור הכחול לבן, אנחנו יודעים לפתוח מפעלים, כולל אולי בפריפריה. כך ניתן יהיה להביא לייצור שלא היה ולא להתבסס על אחרות".