גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם ארה"ב נגד סין: למה להודו כל כך חשוב לתמוך בישראל?

"מיד לאחר הטבח ב-7 באוקטובר ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי יצא בגינוי חריף נגד חמאס", אומרת ענת ברנשטיין–רייך, נשיאת לשכת המסחר ישראל–אסיה, "היא ממצבת את עצמה בציר המדינות הטובות, כי היא רוצה להיות קרובה לארה"ב" ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ענת ברנשטיין–רייך, על ההתקרבות הכלכלית והפוליטית ביחסים שלנו עם הודו / צילום: נתי חדד
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ענת ברנשטיין–רייך, על ההתקרבות הכלכלית והפוליטית ביחסים שלנו עם הודו / צילום: נתי חדד

 

ענת ברנשטיין־רייך, בחרנו לדבר על הודו דווקא בעיתוי הנוכחי, כשישראל נמצאת במלחמה בשתי חזיתות ומלקקת את פצעיה ממתקפת 7 באוקטובר. בואי נחדד מדוע. הרי הודו לא משתייכת לציר שמכונה "רשע" (איראן, סין ורוסיה) וגם לא לציר ההופכי (ישראל, ארה"ב, אירופה והמערב).
"הודו היא מעצמה כלכלית, אבל גם גיאופוליטית, שבדיוק אירחה את ועידת G20 בניו דלהי. זו הכלכלה החמישית בגודלה בעולם ובתוך שנים ספורות היא תגיע אל המקום השלישי, אחרי ארה"ב וסין. במלחמה היא התייצבה בפעם הראשונה בפומבי לצד ישראל. מיד לאחר הטבח ב-7 באוקטובר ראש הממשלה נרנדרה מודי יצא בגינוי חריף נגד חמאס ומעשי הטרור שביצע. בהצבעה שנערכה באו"ם בסוף אוקטובר בנוגע להפסקת אש הומניטרית בין ישראל לחמאס הודו נמנעה.

ראיון | מנהלי סולאראדג' מדברים לאחר שהחברה מחקה כ-15 מיליארד דולר מהשווי
ראיון | "ההטיה של BBC קיימת כי ארגונים כאלה מעדיפים להעסיק עיתונאים עם אותה תפיסה"
מצלמים ושורדים: מה גרם לאנשים לשלוף את הטלפון גם תחת אש

"זו הימנעות שלמעשה מסמנת תמיכה בישראל, כי עד כה - היסטורית - הודו יכלה להיות החברה הכי טובה שלנו ביומיום, אבל באו"ם היא עמדה לצד מדינות ערב. כעת הודו ממצבת את עצמה בציר המדינות הטובות. היא רוצה להיות קרובה לארה"ב, והיא רוצה להיות בצד ההפוך של סין. מבחינתה סין היא סדין אדום. בין שתי הציביליזיציות האלה יש יריבות ארוכת שנים".

 

השנה הודו גם עקפה את סין בגודל האוכלוסייה. מתגוררים בה כמעט 1.43 מיליארד תושבים, שהם כ־20% מאוכלוסיית העולם.
"אני תמיד צוחקת שהודו צומחת ב'ישראל אחת' - ב-10 מיליון אנשים - בכל שנה. זה נותן פרופורציות לכמה אנחנו קטנים אל מול המדינה הענקית הזאת".

ישראל הייתה הפילגש

כדי להבין את המקור לשינוי הגישה של הודו כלפי ישראל, לצד העובדה שיש לה קשרים גם עם איראן והפלסטינים - צריך לחזור להיסטוריה וגם להבין את ההקשר הפוליטי העכשווי.

הודו, ובתוכה המפלגה השלטת, BJP הימנית־לאומנית (מפלגת העם ההודית), שבראשה עומד מודי - ניצבת בפני בחירות שייערכו במאי. ההינדואים הם כ-80% מאוכלוסיית הודו ונוטים להצביע ל-BJP, ואילו מפלגת האופוזיציה - הקונגרס - מזוהה עם המאבק הפלסטיני. בהודו יש יותר מ־200 מיליון מוסלמים, "ומפלגת הקונגרס משתמשת כרגע במלחמה כדי לדבר אל הבייס המוסלמי שלהם", מסבירה ברנשטיין-רייך.

הקונגרס הובילה את הודו לאחר סיום המנדט הבריטי וייסוד המדינה, והנהיגה אותה לאורך השנים שושלת נהרו-גנדי: ראש הממשלה הראשון ג'ווהרלל נהרו ובתו אינדירה גנדי. "הם ראו עצמם כמשוחררי הקולוניאליזם וככאלה הם הזדהו עם המאבק הפלסטיני. אינדירה גנדי (שנישאה לאדם ששם משפחתו גנדי, לא המנהיג האגדי - ה"ו) קראה ליאסר ערפאת 'אחי הקטן' והוא קרא לה 'אחותי הגדולה'. הגישה הזאת מושרשת במפלגה גם היום".

"אבל סך הכול ההודים תומכים בישראל, כי גם להם יש היסטוריה של פיגועי טרור ופחד מפני האסלאם הפונדמנטליסטי. בהקשר הזה זכורה במיוחד מתקפת הטרור במומבאי, כולל בבית חב"ד בנובמבר 2008 (במהלכה נרצחו 166 אנשים, פיגוע שבוצע בידי חוליית טרור פקיסטנית. להודו ופקיסטן יש היסטוריה של מלחמות סביב מחוז קשמיר, שרוב אזרחיו מוסלמים וסופח להודו עם הקמתה - ה"ו)".

מפלגת הקונגרס הייתה בשלטון לאורך שנים וכן בעשור שקדם למודי, 2014-2004, וכל אותו הזמן היא קיימה קשרים עם ישראל.
"נכון, רק שהקשרים האלה היו בארון. ישראל הייתה מעין 'פילגש'".

אז יחסי הודו־ישראל "יצאו מהארון" עם עלייתו של מודי לשלטון לפני כמעט עשור.
"בדיוק, הוא חשף את היחסים הטובים בין ישראל להודו מבחינה אסטרטגית, צבאית וכלכלית. זכורה כמובן התמונה האיקונית של נתניהו ומודי טובלים רגליהם בחוף הים בחדרה, במהלך הביקור שלו בישראל ב-2017".

גם הזיקה בין הודו לבריטניה השפיעה על התמיכה שגילתה הודו בישראל אחרי פרוץ המלחמה? ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק עדיין עומד איתן לצד ישראל.
"סונאק הוא ממוצא הודי ונשוי לאחת הנשים העשירות בהודו (אקשתה מורטי, שאביה - נראינה מורטי - הוא מיליארד וממייסדי חברת התוכנה המובילה אינפוסיס - ה"ו) כך שיש קשר הדוק בין בריטניה להודו. בשבוע שעבר צוין חג האורות ההודי, הדיוואלי, ושר החוץ חגג אותו במעונו של סונאק בדאונינג 10. הם הדליקו יחד את החנוכייה ההודית, וזו המחשה להתקרבות הגדולה בין המדינות".

עבודת ההסברה מול ההודים

בשבועות האחרונים נתת עשרות ראיונות בכלי תקשורת הודיים במאמץ להסביר את הנרטיב הישראלי. איך סוקרה מלחמת ישראל־חמאס בהודו?
"בהתחלה הסיקור היה חיובי, והגיעו גם עשרות צוותי צילום הודיים לישראל. אבל ככל שהתקדמה הכניסה הקרקעית לרצועה והגיעו המראות הנוראים מעזה, הסיקור הוסט לכיוונים שאנחנו רואים בשאר העולם. היה מקרה אבסורדי שבו התראיינתי על הטבח ביישובי עוטף עזה וברקע הקרינו תמונות מעזה".

מה נשאלת בראיונות?
"למה אנחנו לא עושים הפסקת אש? למה נתנו לעזתים מהצפון רק 24 שעות לרדת דרומה? הם התעניינו בסיפוריהן של ישראליות ממוצא הודי שנרצחו ב-7 באוקטובר, אור מוזס (קצינה בדרגת סגן ששירתה בבסיס זיקים - ה"ו) ואודיה סויסה, שנרצחה בשדרות. הם התעניינו בהיסטוריה של היהודים ההודיים, 'בני ישראל'".

אחרי המלחמה העברת הרצאה לקבוצת הודים במעין חוג בית, ונשאלת שאלות קשות שנגעו לעצם הלגיטימיות של קיומנו בישראל. מה היה שם?
"לפני כשלושה שבועות התבקשתי לדבר מול חבורה של הודים נוצרים. הראיתי להם סרטון בן שתי דקות מהזוועות בעוטף, והם אמרו לי שאני עושה להם מניפולציה רגשית. אחר כך הם המטירו עליי שאלות כמו 'איזו זכות הייתה לנו להקים כאן מדינה?'. הייתי המומה שזו בכלל שאלה. אני באתי לדבר איתם על צדקת מלחמה הנוכחית, והם הובילו את השיחה לדיון על זכות הקיום שלנו על האדמה הזאת. הם אמרו לי: ב-1900 היו בישראל יותר ערבים מיהודים. דיברתי איתם גם על תוכנית החלוקה מ-1947, תוכנית שהאו"ם ניסח וקיבלנו אותה. אבל הם אומרים: גנבתם".

הרגשת שלבסוף הייתה ביניכם יותר הבנה?
"בוודאי, בילינו כמעט שעתיים יחד בדיונים סביב הנושא. הוזמנתי לעוד חוגי בית כאלה אחר כך. יש המון עבודת הסברה לעשות עכשיו".

"הודו תעשה מה שטוב לה"

הזכרנו שהמהפך ביחסי ישראל־הודו התרחש עם עלייתו של מודי לשלטון ב־2014. גם היחסים הכלכליים בין המדינות עלו מדרגה בעקבות כך. תוכלי לאמוד זאת במספרים? "היקפי המסחר - יבוא ויצוא - מוערכים היום בכ-9-8 מיליארד דולר בשנה, לפחות 60% יותר בהשוואה ללפני עשור. מדובר ביהלומים, כימיקלים וציוד רפואי וצבאי. תוכנה לא נכללת במספרים הגדולים האלה. כיום ישראל היא ספקית הציוד הצבאי מספר שתיים או שלוש של הודו, כשרוסיה בראש".

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי. המהפך ביחסים קרה עם עלייתו לשלטון / צילום: Associated Press, Mahesh Kumar A

היקפי הסחר האלה - עד כמה הם שונים מהיקפי הסחר הישראלי מול סין?
"הסחר שלנו מול סין משמעותית גדול יותר. אלא שבעידן הפוסט־קורונה מדינות רבות שנתקעו אז רק עם ציוד מסין, מבינות שצריך לגוון את שרשראות האספקה. זו אסטרטגיה עסקית שמכונה China Plus One. זאת אומרת, רוצים לייצר בסין? תמשיכו לעשות זאת. אבל במקביל תמצאו עוד ערוץ ייצור, כדי שלא תיתקעו".

עד כמה עלויות הייצור בהודו אטרקטיביות בהשוואה לסין?
"סין זולה יותר, אבל הודו היא אלטרנטיבה ראויה, גם מבחינת כוח האדם המיומן וגם מבחינה פרקטית, הרי מגיעים להודו בחמש שעות טיסה. לאחרונה פנו אלי יבואני מתכות ישראליים שקונים בטורקיה ואמרו לי: 'תמצאי לנו ספק הודי ונעביר את העסקים שלנו לשם'. זה לא אחד ולא שניים. הפוליטיקה העולמית בהחלט נכנסת למסחר. אנשים יודעים שגם אם הם ישלמו אותו דבר, או אפילו אחוז אחד יותר, הם מעדיפים לעבוד עם מדינות ידידותיות".

בכל זאת, להודו ידידות קרובה עם איראן, קודם כל בגלל הצורך בנפט. למעשה ברמה הגיאופוליטית הודו הולכת בין הטיפות.
"בתחילת מלחמת רוסיה־אוקראינה הפעילה ארה"ב לחץ על הודו לנתק את יחסי המסחר עם רוסיה. ואז התראיין בנושא שר החוץ של הודו, אחד האנשים הכי חכמים שפגשתי, סוברהמניאם ג'אישנקר, ואמר: 'הודו תעשה מה שטוב לה'. זה המוטו של הודו: אנחנו עושים מה שטוב לכלכלה ולפוליטיקה שלנו".

מהם יחסי המסחר המשמעותיים של הודו כיום מסביב לעולם?
"ארה"ב היא שותפת הסחר הכי משמעותית של הודו. הסחר מולה הוא בהיקף של כ-120 מיליארד דולר בשנה. זה סחר הדדי ומגוון מאוד, שחלק ניכר ממנו הוא תוכנה וגם תעשיית רכב. הודו היא אחת מהספקיות המשמעותיות בעולם של חלקי חילוף למכוניות וגם של כלי רכב מוגמרים. ערים כמו צ'נאי או פונה נראות כמו דטרויט. כל חברות הרכב הקימו שם מפעלי ענק. עוד שותפות מסחר חשובות הן מדינות המפרץ. איחוד האמירויות היא שותפת סחר שלישית בגודלה, סביב נפט, כוח אדם ומזון. הסחר ההדדי מול סעודיה הוא בהיקף של כ-48 מיליארד דולר בשנה".

ענת ברנשטיין־רייך עם משלחת המשקיעים ההודים שהתלוותה לביקור ראש ממשלת הודו בישראל / צילום: יח''צ

הודו: כלכלה צומחת - דמוקרטיה בנסיגה

בזמן שכלכלתה של הודו בצמיחה - הדמוקרטיה שלה דווקא בנסיגה ומכון המחקר "פרידום האוס" אף הגדיר את המדינה ב-2022 כ"דמוקרטיה חופשית באופן חלקי". פרידום האוס ייחס החלטה זו למדיניות שמפלה לרעה מיעוטים דוגמת המיעוט המוסלמי וצמצום חופש העיתונות ועצמאות מערכת המשפט. דוח של מכון V-Dem לדמוקרטיה מ-2020 הכליל את הודו בין עשר המדינות שעוברות תהליך "אוטוקרטיזציה" כמו אל-סלבדור, טורקיה והונגריה.

אנשי עסקים ישראלים והודים מביעים חשש מהתהליכים האלה?
"כשאנשי עסקים ישראלים מספרים לקולגות מהודו על הרפורמה המשפטית, אז אנשי העסקים ההודיים מביעים חשש מכך שגם להם זה עלול לקרות".

כשהממשלה קידמה כאן את הרפורמה המשפטית, אחד החששות שהביעו גופי השקעה בינלאומיים היה פגיעה בזכויות הקניין, בהמשך ישיר לפגיעה בעצמאות מערכת המשפט. מה לגבי הודו?
"בהודו זה עוד לא מצב שמעורר דאגה".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%