גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף
ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

לא פחות משלושה עשורים ניסתה המדינה להיפטר מהחזקותיה בקרנות ההשתלמות, ללא הצלחה. אולם לאחרונה, כך נודע לגלובס, חלה התקדמות משמעותית בנושא, כאשר בשבועיים הקרובים צפויה להתכנס ועדת השרים לענייני הפרטה במטרה לדון במכירת כל החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות ממשלתיות. בשלב זה לא צפויות לעלות התנגדויות להצעה, ולכן הסיכוי שתעבור גבוה.

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים 
עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון 

לפי הצעת ההפרטה, שהוכנה ברשות החברות הממשלתיות, מניות המדינה בקרנות יועברו כמקשה אחת, בפטור ממכרז, לידי הסתדרות העובדים. קרנות אלה מנהלות היקף נכסים בסך כ־8.4 מיליארד שקל עבור כ־98 אלף עמיתים, נכון לנתוני סוף שנת 2023.

מהן הסיבות למהלך, ומהן המשמעויות עבור ציבור החוסכים ועבור המדינה? גלובס עושה סדר.

אילו קרנות יופרטו?

הגדולה שבהן היא קרן ההשתלמות לעובדי המדינה, בה מנוהלים כספים של 46 אלף עמיתים. נוספות לה קרנות לעובדים סוציאליים, משפטנים, אקדמאים במדעי הרוח, הנדסאים, ביוכימאים ורוקחים. כל אחת מקרנות ההשתלמות האלו בנויה כיום כחברה ממשלתית נפרדת. המניות שלהן מוחזקות היסטורית בשותפות של 50%־50% בין המדינה להסתדרות.

עם זאת, הצעת ההפרטה אינה מקיפה את כל החברות הממשלתיות האמונות על קרנות השתלמות. בבעלות המדינה יישארו קרנות ההשתלמות של השופטים, המורים והעובדים בגני ילדים.

מה הסיבה להפרטת הקרנות?

בניגוד להפרטות בולטות אחרות, דוגמת נמל חיפה או דואר ישראל, הפעם המטרה המרכזית אינה תועלת כלכלית למדינה או שיפור התחרות במשק. כאן הרציונל מבחינת רשות החברות הממשלתיות, שמקדמת את המהלך, הוא קודם כל היפטרות מהחזקות מיותרות של המדינה ומתחומי אחריות שהמדינה אינה מעוניינת להימצא בהם.

ניתן למצוא לכך טעמים של שיפור היעילות וחיסכון בירוקרטי. למשל, יתייתר הצורך של המדינה באיוש 37 משרות דירקטורים לקרנות. רק תשע מהן מאוישות כרגע ונרשמת סחבת במינוי דירקטורים חדשים. בשתיים מהקרנות - של האקדמאים והרוקחים - אין ולו דירקטור מכהן אחד מטעם המדינה כדי להשגיח שכספי העובדים מנוהלים היטב. בארבע מהן אין קוורום לקבלת החלטות.

בכמה כסף יימכרו הקרנות, ומה יקבלו הלקוחות?

חברות הקרנות מוגדרות בחוק כגופים ללא מטרות רווח. ככאלה, בעלי המניות בהן לא אמורים להרוויח כתוצאה מהמכירה. כלומר, לקופת האוצר לא צפוי להיכנס שקל. בנוסח הצעת ההפרטה שתעלה לוועדת השרים בקרוב נכתב כי "תמורת המכירה, ככל שתהיה, תועבר לעמיתי החברות בהתאם להסדרים שיסוכמו בין המדינה לבין הרוכש".

האם זה אומר שמאה אלף ישראלים המחזיקים בקרנות ההשתלמות עומדים לזכות במענקי הפרטה? צר לנו לאכזב, אבל בשורה גדולה לחוסכים אינה נשקפת באופק. לחברות יוזמנו הערכות שווי, אבל הסברה כרגע במדינה היא שהשווי הכספי נמוך עד אפסי. זאת, בעיקר בגלל שתישאר ההגבלה על הקרנות, לפעול שלא כדי להשיא רווח למחזיקי המניות.

האם לעמיתים בקרנות יש סיבה לדאגה?

לקוחות הקרנות לא אמורים להרגיש שינוי משמעותי ברמת הניהול השוטף, לפחות בעתיד הקרוב. שהרי בפועל, לא המדינה ולא ההסתדרות מנהלות את ההשקעות בעצמן. לכל אחת מהקרנות יש מנהלי תפעול ומנהלי השקעות מהשוק העסקי. למשל, בנק לאומי משמש כמנהל תפעול בקרנות לעובדי המדינה, האקדמאים והעובדים הסוציאליים, ומלם מטפלים בקרנות המשפטנים, הביוכימאים וההנדסאים. בין מנהלי ההשקעות ניתן למצוא את מיטב, אינפיניטי, אי.בי.אי, ילין לפידות ואקסלנס.

אם קיים חשש, הוא נוגע כנראה לשאלה מי ייקח אחריות באירועי משבר תיאורטיים לאחר ההפרטה. תחת הכותרת "סיכון וחשיפה מיותרים למדינה", מובא בהצעת ההפרטה ציטוט מדוח מבקר המדינה משנת 2015, בו "נקבע שההחזקה בקרנות יוצרת למדינה סיכון וחשיפה מיותרים, שכן עמיתי הקרנות עשויים לפתח ציפיות ולהסתמך על כך שבעת משבר יהיה אפשר להיפרע מ'הכיס העמוק' של המדינה".

נקודה נוספת שחשוב לשים לב אליה נוגעת לממשל התאגידי. הדרישות הרגולטוריות הקיימות כיום מהקרנות הענפיות הן מרוככות ולא עומדות בקו אחד עם קופות ההשתלמות החיצוניות של המוסדיים. ההקלות מצד רשות שוק ההון התקבלו בעבר בשל מעורבות של ההסתדרות בחקיקת הקרנות. על כן, קריטי להבטיח שכל מעבר יכלול הגנה על כספי הציבור.

בהתאם, לפי מתווה ההפרטה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת תיקון לתקנות, "כך שניתן יהיה להבטיח שיפור בממשל התאגידי של החברות לאחר הפרטתן". כך נקבע, בין השאר, שלפחות רבע מחברי הדירקטוריון יהיו חיצוניים, ושניים מהם לפחות יהיו בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית. עוד נכתב כי "דירקטור אחד לפחות יהיה בעל מומחיות בניהול השקעות או בניהול סיכונים; בשני שליש מהדירקטורים לפחות תתקיים כשירות מקצועית; רוב חברי ועדת הביקורת יהיו דירקטורים חיצוניים; וכל הדירקטורים יהיו קבועים ולא ימונה להם חליף".

למה המדינה מוכרת את הקרנות להסתדרות?

בעבר ניסו במדינה אפשרות להפרטה מסחרית של ממש: להכניס לקרנות שותפים עסקיים, לאפשר להם להרוויח מהפעילות ולהזרים את כספי המכירה לתקציב המדינה. הסנונית הראשונה הייתה ב־2007, אז התקבלה ההחלטה למכור את השליטה על קרן ההשתלמות למהנדסים מידי המדינה וההסתדרות. תמורת 24 מיליוני שקלים זכתה מנורה מבטחים במכרז שפורסם ל־60% מההחזקות בקרן, על 25 אלף עמיתיה - במסגרת שינוי תקנון הקרן מגוף ענפי לגוף עסקי.

אולם, אותה מכירה הביאה להגשת תביעה ייצוגית מטעם המהנדסים שתקבולי ההשתלמות שלהם מופקדים לקרן. הם דרשו לקבל את תמורת המכירה, זכו לרוח גבית מהממונה על שוק ההון, ובהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, נאלצה המדינה להיענות לבקשת נציגי העמיתים. חוסר היכולת להרוויח כסף ממכירת הקרנות, כתוצאה מאותו תקדים משפטי, מתואר בהצעת ההפרטה כ"היעדר אינטרס כלכלי להחזקה של המדינה בחברות".

עמדת רשות שוק ההון, כפי שמובאת בטיוטת ההפרטה, היא שעדיין אפשר למכור את הקרנות לגוף עסקי, כל עוד התמורה מחולקת לעמיתים. זאת, "בכפוף לשינוי בתקנון ההתאגדות של החברות, שמשמעותו הפיכת החברות לחברות שמנהלות קרנות ההשתלמות שאינן ענפיות על כל המשתמע מכך". אלא מה, שלשם כך נדרשת הסכמת ההסתדרות - שכיום מתנגדת.

למעשה, התנגדות ההסתדרות להכנסת שותף עסקי, הביאה לכך שארגון העובדים הוא בפועל הרוכש הפוטנציאלי היחידי לקרנות. כפי שמפורט בעמדת רשות שוק ההון: "בנסיבות הקיימות לאור נוסח מסמכי ההתאגדות של החברות ובשים לב לכך שנמסר לרשות שוק ההון על ידי רשות החברות הממשלתיות כי ההסתדרות מתנגדת לצירוף שותף שהוא גורם עסקי, נראה כי בפועל לא ניתן למכור את החזקות המדינה בחברות אלא לגורם שהוא ללא כוונת רווח".

במסמך שהכינה רשות החברות מתוארת מציאות לפיה ממילא ההסתדרות היא בעלת הבית האמיתית של הקרנות. אף שהחברות נשלטות על ידי המדינה, הרי שניהולן דה פקטו נעשה על ידי ההסתדרות הכללית, זאת בשל זכות מינוי מנכ"ל החברות על ידי ההסתדרות הכללית ובשל הקושי המעשי של המדינה באיוש חברי הדירקטוריונים מטעמה, ובכלל זה משרת יו"ר דירקטוריון החברות, לעומת מינוי מלוא מכסת הדירקטורים מטעם ההסתדרות הכללית, וכן בשל "אחידות הדעות" והדומיננטיות של חברי הדירקטוריון מטעם ההסתדרות הכללית בחברות".

מה התהליך הנדרש להפרטה?

ראשית תעלה ההצעה לוועדת השרים להפרטה, שאמורה להתכנס בתוך שבועיים. בהמשך הדרך נדרשים עוד אישורים בוועדת הכספים ובממשלה.

לפי העמדות המובאות בהצעה, לא נצפית כרגע התנגדות משמעותית למהלך. מבנה הבעלות בכל הקרנות המועמדות להפרטה הוא ששר העבודה, כיום יואב בן־צור (ש"ס), מחזיק במניית ההכרעה, המקנה לו את המילה האחרונה במקרים של דעות שקולות בדירקטוריון או בהנהלה. הוא גם אחראי על מינויי דירקטורים לקרנות.

בנוסח הצעת ההפרטה שתעלה לוועדת השרים בקרוב, נכתב כי השר בן־צור "אינו מתנגד להצעה". עמדה דומה מובאת בדברים בשם שר האוצר. רשות התחרות הודיעה כי "לא נדרשת היוועצות עמה", והדירקטוריונים בחברות שדנו בהפרטה הודיעו על תמיכה.

למה ההפרטה לא התבצעה עד היום?

כאשר מדברים על מריחת זמן בביצוע תוכניות ממשלתיות מתכוונים לסיפור של הפרטת קרנות ההשתלמות. הן נוסדו לאורך השנים 1967־1980, בתקופה שבה המדינה הייתה ריכוזית יותר במשק, טרום גל ההפרטות הגדול שבא לקראת סוף שנות ה־80. בשנות ה־90 התגבשה ברשות החברות המסקנה כי אין מקום להמשך מעורבותה של המדינה בניהול קרנות ההשתלמות. מאז חלפו שלושים שנה, נכתבו לפחות שני דוחות מבקר המדינה בנושא, והתקיימו לא מעט ניסיונות שווא להתניע את הנושא. אחד הניסיונות הקודמים היה של יעקב (ינקי) קוינט, מי שניהל את רשות החברות עד לפני ארבע שנים, וחזר אליה בתחילת השנה כממלא מקום. מתחת לרדאר, הוא התחיל לגלגל מחדש את תוכנית ההפרטה, כאשר נראה שהפעם הסיכויים של המדינה לחסל את החזקותיה בקרנות גבוהים יותר.

עוד כתבות

סם אלטמן וסקרלט גוהנסון / צילומים: AP

על הקלות שבה OpenAI לקחה לסקרלט ג'והנסן את הקול

השקת ChatGPT 4o של OpenAI בשבוע שעבר מזמינה מבט מחודש באחד הסרטים הטובים של המאה ה-21 ● כשבוע אחרי ההשקה הודיעו  OpenAI על החלפת הקול שנבחר לעוזרת הקולית ● הסיבה: השחקנית סקרלט ג'והנסן שלחה לחברה התראה משפטית המורה להחליף מיד את הקול של המערכת, שהיה דומה באופן מחשיד לקולה בסרט HER של ספייק ג'ונז מ-2013

אמיר ירון. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל עמוק בבוץ: מה יקרה מחר?

האינפלציה הגואה לא מאפשרת לבנק ישראל להוריד את הריבית, אך כנגדה עומדת האטה בצמיחה ● הגירעון המאמיר ופרמיית הסיכון מהווים מכשול עבור מתווה ההקלות של הבנק ● מודי שפריר מבנק הפועלים: העתיד תלוי בתמונה הגאו-פוליטית

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מהמוסד ועד ראשי ערים: במדינת ישראל כל אחד יכול לבקש לעצמו תחנת רכבת

בניגוד לדעת הדרג המקצועי והתוכניות המאושרות, וגם במחיר של פגיעה בשכונות מגורים והזזת קו מטרו: משרד התחבורה בראשות מירי רגב מקדם בימים אלו הקמת תחנות רכבת במוקדים שונים בארץ, שיפגעו בשירות התחבורה ● הסיבה, לפי גורמים: לחצים ושיקולים פוליטיים

אודאי בלדוטה, יוסי כרמיל / צילום: צילום מסך מיוטיוב, שי שבירו, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חברת התרופות הישראלית שנמחקת מהמסחר בניו יורק

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש • בעלי המניות של תרו אישרו את מיזוג החברה עם סאן, לקראת השלמתו הסופית ● סלברייט צללה לאחר הדוחות ● והאב הגישה בעיכוב את הדוח המורחב שלה לשנת 2023

NIO EL7 / צילום: יח''צ

אם אתם מוכנים לשלם יותר מחצי מיליון שקל על חשמלית סינית, זו כנראה המכונית שאתם צריכים

ל-EL7 של NIO הסינית יש מחיר שאפתני, אבל היא מציעה ממדים מכובדים, תא מרווח, חבילת ביצועים, אבזור וטכנולוגיה - שעליה גובים המתחרים האירופים עשרות אחוזים יותר

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי ממ"ד ובלי מעלית: בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בבאר שבע?

בשכונה ב' בבאר שבע, בבניין ישן נמכרה דירת 3 חדרים, 71 מ"ר ב־700 אלף שקל ● הקונים הם זוג צעיר ללא ילדים שקנה את הדירה למגורים ● דירת 3 חדרים במודיעין, שהייתה על המדף 3 חודשים נמכרה ב-2 מיליון שקל ●  ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

ג'נסן הואנג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה, עם יישות בינה מלאכותית / צילום: ap, Eric Risberg

אנבידיה 2030: השלב הבא של המניה החמה ביותר בוול סטריט

היא עשתה זאת שוב: ענקית הטכנולוגיה הדהימה את וול סטריט, עקפה את התחזיות וסיפקה שלל הבטחות לעתיד ● "המהפכה התעשייתית הבאה החלה", הכריז המנכ"ל והמייסד המיתולוגי ג'נסן הואנג ● מהדור הבא של המעבדים, דרך שירותי התוכנה המתקדמים ועד לענן - מומחים מנתחים איך תיראה המהפכה

מהמנכ''לים שפרשו / צילומים: איל יצהר, שלומי יוסף, רמי זרנגר, יונתן בלום, יוסי זמיר, ענבל מרמרי, עידן גרוס, קרן בן ציון, גבע טלמור, שרפן לופו, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

53 מנכ"לים עזבו את תפקידם מאז החלה המלחמה. השאלה היא למה

קושי לגייס משקיעים, לחץ גובר והזדמנויות חיצוניות: בשמונה חודשי המלחמה 10% ממנכ"לי חברות בבורסה המקומית עזבו בזה אחר זה את תפקידם ● התופעה, שחוצה ענפי מסחר - החל מנדל"ן, דרך תעשייה ועד תחום הקנאביס - אפילו התפשטה לחברות ישראליות שנסחרות מעבר לים ● מדוע זה קורה דווקא עכשיו, ואיך אפשר להסביר את התופעה?

סטיבן שוורצמן, מנכ''ל בלקסטון / צילום: Associated Press, Richard Drew

אחד המנכ"לים המשפיעים בוול סטריט הודיע: חוזר לתמוך בטראמפ לנשיאות

סטיבן שוורצמן מנכ"ל בלקסטון ואחד האנשים העשירים בעולם צפוי לחזור ולתמוך בטראמפ, כך על פי דיווחים בארה״ב. ברקע, מדיניותו של ביידן בנושאים שונים ועליית האנטישמיות

אורן עזר, מנכ''ל אלקטריאון / צילום: ניר סלקמן

המנכ"ל שהתחיל כמוכר פרוזן יוגורט: "לחזור מביקור בסין זה כמו לחזור מהעתיד"

כבר לפני יותר מעשור הבין אורן עזר שהעולם הולך לכיוון הרכבים החשמליים והקים סטראט-אפ לכבישים שיטעינו את הרכב באופן אלחוטי ● כיום, אחרי שהמוצר שלו כבר עבר פיילוטים, הוא בטוח שהעתיד של התעשייה טמון בפיתוח שלו

מוצרי ליימן שליסל על מדפי סופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

לואקר, מנטוס וליפטון: ליימן שליסל מצטרפת לגל העלאות המחירים

חברת המזון הודיעה על התייקרות בשיעור ממוצע של 10% במגוון מוצרים, ביניהם הממתקים לואקר, מנטוס, טופיפי, כמו גם תה ליפטון ● רק בשבוע שעבר, הודיעה אסם-נסטלה על העלאות מחירים בחלק ממוצריה, בשיעור ממוצע של כ-2.2%

חיילי צבא אוסטרליה בתרגיל. מדיניות של הרתעה / צילום: Associated Press, Aaron Favila

טילים ארוכי טווח וצוללות מונעות גרעין: אוסטרליה נערכת לאיום הסיני

אוסטרליה אמנם נמנעת מלהגדיר את סין כאיום, אך העיניים בקנברה נשואות כל הזמן לאסיה ● הכוונות הגלויות של סין להשתלט על טייוואן והאימונים רחבי ההיקף של כוחות הצבא הדליקו נורות אזהרה, והובילו את שר ההגנה האוסטרלי להודיע בחודש שעבר על מדיניות ביטחון חדשה: "צבא גדול שיתמקד בחצר האחורית"

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

ויתרה על גיוס של 200 מיליון שקל: חברת הנדל"ן שדוחה את ההנפקה בת"א

חברת הנדל"ן יוסי אברהמי, שתכננה לגייס 200 מיליון שקל לפי שווי של מיליארד שקל, החליטה לדחות את ההנפקה ברבעון אחד לפחות ● בין הסיבות לדחייה: החולשה בשוק המניות והתלבטות של הבעלים בנוגע למהלך

עשן מתקיפות חיל האויר מיתמר מאזור רפיח / צילום: Reuters, Mohammed Salem

דקות אחרי החלטת בית הדין בהאג: חיל האוויר תקף ברפיח

בית הדין בהאג הוציא צווים לעצירת הלחימה ברפיח • לוחם מילואים נפצע קשה בקרב בצפון הרצועה • מיליציות פרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות לירי כטב"ם לאילת וטענו כי שיגרו כטב"ם לעבר נמל חיפה • בהמשך לכך, דובר צה"ל עדכן כי מטוס קרב יירט כטב"ם בצפון הארץ, וכי שרפה פרצה באזור צפת בגלל שברי המיירט • עדכונים בולטים

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם כדאי להיכנס לשוק כשהמדדים בשיא כל הזמנים - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

כך התהפכה טבלת התשואות בקרנות הפנסיה והגמל ● ראלי חזק יכול להרתיע משקיעים מכניסה לשוק בציפייה לתיקון חד שיוזיל את מחירי המניות, אבל התיקון לא בהכרח מגיע ● כמה הרוויחו המנכ"לים בחברות הנסחרות במדד S&P 500 ● וגם: העצה של רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים, למשקיעים

אין עם מי לדבר בחברות התעופה / צילום: Shutterstock

המכה החדשה שמנחיתות עלינו חברות התעופה

המתנה של שעות על הקו, טיסות שמבוטלות ללא פתרון ופיצויים שמאחרים להגיע ● חברות התעופה הישראליות נשארו לבד במגרש, וללקוחות שצריכים אותן אין עם מי לדבר ● איזה מוקד החליף את הנציגים בבוטים, ולמי אין בכלל שירות טלפוני? ● בדיקת גלובס

הסופרת הסומלית שהצטרפה לאחים המוסלמים והיום נלחמת באסלאם הקיצוני בעולם

אייאן חירסי עלי גדלה במשפחה אדוקה בסומליה, עברה מילת נשים והתקרבה לאסלאם הפוליטי - עד שהפכה לפליטה בהולנד, שם הגיעה לכהן בפרלמנט ● הסופרת מבחינה בין הבעיה האסלאמיסטית באירופה לעומת אמריקה, ומדגישה: "אנחנו לא רוצים לחכות עד שמה שקרה ב־7 באוקטובר יקרה בשאר המערב"

מאפים בעגלת הקפה שושה / צילום: שרית עטר

בשר מיושן, מאפים מתפקעים וסדנת שוקולד ורוד: ביקור במושב בשרון שלא יפסיק להפתיע אתכם

עגלת קפה שמגישה בורקס פינוקים מתפקע, שוקולדים עם שילובים דמיוניים, סטודיו שתרצו לקנות בו הכול ומשק חקלאי עם זנים ומעדנים מיוחדים ● ביקור במושב צופית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בת"א; אלקטריאון עולה ב-4%, נייס יורדת ב-4%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.2% ות"א 90 מוסיף לערכו 0.7% ● ביום שני הקרוב צפויה להתפרסם החלטת הריבית של בנק ישראל ● ביום שני לא יתקיים מסחר בארה"ב ● איך משפיעה המלחמה על ניהול תיק האג"ח ולמה בסוכנות הדירוג S&P הסתכלו רק על חצי הכוס הריקה כשבחנו את מצבה של ישראל? ● ובבנק אוף אמריקה העלו את מחיר היעד למניית אנבידיה

מושב הבונים / צילום: שלומי יוסף

בכמה נמכרה קרקע של חצי דונם במושב היוקרתי מול הים?

מגרש של חצי דונם במושב הבונים נמכר ב־3.76 מיליון שקל, נמוך מההצעות במכרזים קודמים ● מדובר בקרקעות נדירות בחוף הכרמל, שמחלקן הגדול אף נשקף נוף לים, ולכן המכרז עורר רעש גדול