אחרי חציון רווחי במיוחד: מי החברה הביטחונית שעומדת לזנק

התעשייה האווירית היא החברה הביטחונית הרווחית ביותר, אלביט מובילה בהכנסות ורפאל מציגה את הצמיחה הכי גבוהה • איזו חברה ביטחונית תצליח לשמור על המומנטום לאורך זמן?

בועז לוי, בצלאל מכליס, יואב הר אבן / צילומים: תע''א, אסף שילה/ישראל סאן, רפאל. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בועז לוי, בצלאל מכליס, יואב הר אבן / צילומים: תע''א, אסף שילה/ישראל סאן, רפאל. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

משנות ה־60 ועד היום שלוש חברות ביטחוניות הובילו את תעשיית הנשק הישראלית: התעשייה האווירית, אלביט מערכות  ורפאל (שהוקמה ב־48'). ובשנה האחרונה כולן ניהנות מתור הזהב של התעשייה. צבר ההזמנות שלהן זינק ב־18%, הרווח הנקי ביותר מ־50% וההכנסות ב־9%. לפי גורמים בענף זו התקופה הטובה ביותר בתולדות הענף. אבל איזו חברה נמצאת בעמדת הזינוק הטובה ביותר לקראת השנים הבאות? בדקנו את הנתונים, הביצועים, וההערכות בשוק.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

אלביט והתעשייה האווירית ראש בראש

הנתונים מגלים כי הקרב הצמוד מתנהל בין אלביט לתעשייה האווירית, בעוד רפאל משתרכת מאחור ברוב המדדים. אלביט, שהתפרסמה בעולם בזכות קסדות הטיס שלה שמשמשות את מטוסי הקרב המתקדמים בעולם - F35, הגיעה להיקף ההכנסות הגבוה ביותר ברבעון הראשון של השנה - 5.3 מיליארד שקל. במקום השני התעשייה האווירית עם 4.8 מיליארד שקל ואחריה רפאל עם 3 מיליארד. גם ברווחיות הגולמית אלביט תופסת את המקום הראשון. שיעור הרווחיות הגולמית, נתון חשוב לצורך השוואת חברות עם מאפיינים של תעשייה, עמד באלביט על 26% מההכנסות ברבעון, מול 19% בתעשייה האווירית ו־20% ברפאל. כמעט בכל שאר המדדים שבדקנו, התעשייה האווירית, שעלתה לכותרות לאחרונה בשל מכירת מערכת חץ 3, זכתה במקום הראשון.

ברווחיות התפעולית - קרי בניכוי הוצאות כמו שיווק ומכירות והוצאות הנהלה - התעשייה האווירית רשמה 443 מיליון שקל (9% מההכנסות) ברבעון הראשון של השנה. זאת, מול 356 מיליון שקל לאלביט באותה התקופה (7% מההכנסות) ו־53 מיליון שקל ברפאל (2% מההכנסות). הרווחיות התפעולית של רפאל צנחה בתוך שנה ב־18% על רקע גידול חד בהוצאות מחקר ופיתוח. גם ברווח הנקי מובילה התעשייה האווירית עם 341 מיליון שקל ברבעון לעומת 235 מיליון שקל לאלביט ו־48 מיליון שקל לרפאל, שעברה השנה לרווחיות.

אבל הנתון שיכול לשקף בצורה הטובה ביותר את מה שמחכה לחברות הביטחוניות בשנים הבאות הוא כנראה צבר ההזמנות - שמייצג את העסקאות העתידיות. גם את הגזרה הזו קטפה התעשייה האווירית עם צבר הזמנות של 62 מיליארד שקל בקנה נכון לסוף הרבעון הראשון השנה. זאת, לעומת 60 מיליארד באלביט ו־40 מיליארד ברפאל.

"הביקושים משדרים צמיחה גם בטווח הארוך"

"אני לא זוכר תקופה כל כך תומכת בתעשייה הביטחונית", אומר יוסי גספר, משנה לנשיא אלביט מערכות. "הביקושים משדרים שהצמיחה תהיה גם לטווח ארוך. עדות לכך רואים בצבר ההזמנות שהולך וצומח במהירות".

רפאל, שפיתוח הכי מפורסם שלה הוא כיפת ברזל, התברגה במקום השלישי ברוב הפרמטרים שבדקנו אמנם, אך היא זכתה במבחן הצמיחה. ההכנסות של החברה הביטחונית הוותיקה מבין השלוש זינקו ב־27% ברבעון הראשון של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זאת, לעומת שיעורים חד־ספרתיים במתחרות.

 

ההנפקה שתשפיע על השוק כולו

מהלך משמעותי בקנה עשוי לטלטל את השוק - הנפקת התעשייה האווירית. לפני שלוש שנים החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה להנפיק את החברה הממשלתית. 25% מההחזקות בחברה אמורים היו להימכר לציבור וצפי ההכנסות למדינה עמד על כ־4 מיליארד שקל. בזמן שחלף, האומדנים זינקו משמעותית וגם הציפייה להנפקה, אלא שפעם אחר פעם המהלך התעכב. השנה היה זה השר יואב גלנט, שאמר עם כניסתו למשרד הביטחון שהוא מעוניין לשקול מחדש את עמדת משרדו בסוגייה. מאז, התהליך כמעט ולא מתקדם והגורמים המעורבים ממתינים להכרעה של שר הביטחון. אם יתן אור ירוק, להערכתם ניתן יהיה להגיע להנפקה בטווח של עד חצי שנה.

"מדובר בנושא שייקבע בכיפופי ידיים פוליטיים", אומר גספר. "יש הרבה מאוד מעגלים שמשפיעים על הנפקה כזאת. מוועד העובדים, דרך ההנהלה ועד למשרדי הביטחון והאוצר. הדיבורים נמשכים כבר 20 שנה".

ההערכות הנוכחיות בשוק ההון הן שאם ההנפקה תצא לדרך, מדובר לכל המוקדם בשנה הבאה. יש מורכבות רבה בהנפקה. המדינה מצד אחד רוצה לראות משקיעים זרים רוכשים חלק מההנפקה, אך היא מעוניינת שרק חתמים מקומיים ינהלו את התהליך, בשל הרגישות הרבה של פעילותה. מבחינה עסקית, זהו ה"מאני טיים" להנפקה שכזאת. למרות שהבורסה התל אביבית מקרטעת מתחילת השנה והמדדים המובילים מפגרים ביחס לתשואות המקבילים שלהם בחו"ל, הענף עצמו נמצא ברמות שיא, ולכן הכדאיות בהנפקה בחודשים כאלה היא מיטבית.

תנאי השטח האלה הם גם הסיבה שבסביבת ראש הממשלה נתניהו מעוניינים בהנפקה בקרוב, בין היתר כדי להראות שהמשקיעים הזרים ממשיכים להשקיע בישראל.

התעשייה האווירית מחכה לבורסה

גורמי המקצוע מסבירים גם כי ההנפקה מהותית לעתידה הכלכלי של החברה. כיום, כמעט 70% ממבנה ההכנסות של התעשייה האווירית הוא מהמכירות לחו"ל, שנחשבות רווחיות בניגוד למכירות לצורכי הפנים של ישראל. כדי לשמור על מעמדה כשחקנית מפתח בשוק העולמי, התעשייה האווירית צריכה הון עצמי פנוי באמצעותו תוכל לרכוש חברות בחו"ל.

במדינות רבות, בעיקר באירופה ובהודו, הולכת וגוברת מגמה לפיה העסקה צריכה להתקיים בין גורמים מקומיים, ולכן יש צורך בחברה בת שתהיה רשומה בחו"ל. לחברת רפאל יש חברות בנות כאלה, אבל לתעשייה האווירית כמעט ולא. ההנפקה תאפשר לה לרכוש חברות זרות, גם אם בתור מעין שלדים ביטחוניים.

כך או כך, ולמרות העיכובים, בתעשייה האווירית אופטימיים. ערן אנצ'יקובסקי, סמנכ"ל הכספים בחברה מעריך כי "הרווח לפני פחת מסים והפחתות (ה־EBITDA) שלנו צפוי לנוע בקצב שנתי של 550־600 מיליון דולר. זה אמור להעניק לנו שווי מאוד גבוה".