הבעיה החברתית בפנסיה: האוכלוסיות החלשות מושכות כספים ועלולות להיפגע

חודש אוקטובר עומד לפני סיום, ואם לא יהיו הפתעות מרעישות הוא צפוי להיות חודש חיובי עבור קרנות הפנסיה, שיצמצמו במקצת את התשואות השליליות החדשות שהציגו מתחילת השנה, והצטברו עד לכדי 8% כמעט.

● איבד את הפחד: הציבור ממשיך להגדיל את ההפקדות למסלולי הפנסיה המנייתיים
● הירידות בשווקים אכלו את חסכונות הציבור בספטמבר: כמה הפסידו קופות הגמל?
● קרנות נאמנות כספיות: כל מה שכדאי לדעת על המוצר שמתחרה בפיקדונות הבנקים

עבור מי שמתכנן להשאיר את הכספים עד לגיל פרישה, ולפניו עוד עשורים של שנות עבודה, ההיסטוריה מלמדת שהשווקים יתקנו את עצמם, ושהתשואה לאורך הזמן תפצה ואף יותר מכך על ההפסדים. ואולם, חוסכים רבים, אולי רבים מדי, מושכים חלק מהכספים הפנסיוניים שלהם, הן כספי פיצויים והן תגמולים כבר עכשיו, גם אם אינם זקוקים לכסף לצורכי מחיה, ולמעשה מקבעים את ההפסד.

נכון להיום, בקרנות הפנסיה הגדולות לא מזהים נהירה של הציבור למשוך כספי פיצויים ביחס לשנים עברו, אך לא מן הנמנע כי אם ישראל תיכנס למיתון, ואנשים יאבדו את עבודתם, התמונה תשתנה. עם זאת, המשיכה של כספים פנסיוניים בעת ירידות מפנה זרקור לבעייתיות של משיכת כספי פיצויים באופן כללי, ולפגיעה האנושה בקצבה הפנסיונית כאשר החוסך יוצא לגמלאות וזוהי הכנסתו העיקרית וכמעט היחידה.

בצעדים מדודים, גוברת התחרות בשוק הפנסיוני, וחלק ניכר ממנה אפשר לייחס לכניסת בתי ההשקעות לתחום בשנת 2016, במסגרת רפורמת קרנות הפנסיה הנבחרות שיזם האוצר. המגמה צפויה לקבל חיזוק לאחר כניסת שני בתי השקעות חדשים לשוק הפנסיוני בחודש אפריל האחרון, בתי ההשקעות מור ואינפיניטי, המצטרפים לבתי ההשקעות אלטשולר שחם ומיטב שכבר פועלים בשוק ומחזיקים כל אחד מעל ל-5% מהשוק הפנסיוני.

חובת ההפקדה לפנסיה חוקקה לאחר שבמשרד האוצר הגיעו לאבחנה כי ללא הפקדות של הציבור לפנסיה למדינה לא יהיה בעתיד כסף לשלם למי שיגיעו לגיל פרישה, וכך המחויבות האקטוארית של המדינה לתשלום פנסיות לכל הציבור עלולה להביא בסוף לקריסתה של המדינה.

רבים אינם מודעים לפגיעה העתידית ולקנס

עם זאת, רבים טוענים, במידת מה של צדק, כי בצעד שבחרה המדינה לפתרון הבעיה, ושבמסגרתו היא כפתה על הציבור להפקיד לפנסיה, יש גם בעייתיות. "זהו צעד פטרנליסטי, אשר פוגע בצורה קשה בעובדים המשתכרים שכר נמוך, שעבורם אין הכנסה פנויה - וכל שקל שאותו חייבו אותם להפקיד לפנסיה (לפי חוק) הוא פחות כסף לאוכל, למצרכים, לחינוך לילד וליתר הצרכים הבוערים של משפחה", מסביר עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות. "לכן, אף שהמהלך של המדינה נכון, אין ספק כי הוא פגע בשכבות החלשות, אשר ייהנו מאותו חיסכון כפוי רק לאחר גיל פרישה, כאשר יהיה להם חיסכון".

 עו''ד נמרוד ספיר, מנכ''ל איגוד בתי השקעות / צילום: רז רוגובסקי

אולם זו לא הבעיה היחידה שעלולה להיווצר בתקופה הקרובה, ושוב, מי שעשויים להיפגע אלו המשתייכים לשכבות החלשות. רפורמת פנסיה חובה שנכנסה לתקופה ב-2008, וחייבה הפקדה לחיסכון פנסיוני מצד כל עובד ומעסיק תוך מתן הטבות מס, השאירה פרצה שחוסכים רבים נוטים לנצל - האפשרות למשוך את כספי החיסכון הפנסיוני תוך תשלום קנס.

חלקם אומנם עושים זאת מתוך ידיעה כי הם מקצצים בחיסכון הפנסיוני, שלהם ופוגעים בעתיד שלהם, אך רבים עושים זאת מבלי להכיר בפגיעה העתידית, ויותר מכך, לא מכירים בכך שכ-35% לפחות מהסכום שהם מושכים לא הולכים לכיס שלהם, אלא מועברים אל המדינה כ"קנס" או תשלום מס בגין המשיכה.

לדברי עו"ד ספיר, "מנתוני קרנות הפנסיה עולה תופעה חברתית מדאיגה אשר חשוב למצוא לה פתרון בהקדם. כחלק מהתופעה חוסכים, בעיקר כאלו המשתכרים שכר נמוך, מושכים את כספי החיסכון הפנסיוני שלהם, אפילו באופן חודשי, תוך תשלום קנס גבוה של כ-35% לפחות מהסכום".

כאן המקום להסביר: במסגרת חובת ההפרשה לפנסיה מופקדים למעלה מ-20% מהשכר הממוצע של העובד לחיסכון הפנסיוני. העובד עצמו מפקיד לכל הפחות 6% מהמשכורת המבוטחת שלו, ואילו המעסיק מחויב להפקיד 6.5% לפנסיה ועוד 6% עד 8.33% כתחליף לפיצויי הפיטורים. עבור ההפקדה נהנה העובד מהטבת מס.

"לאור המצוקה של העשירונים הנמוכים, משתקף מנתוני קרנות הפנסיה מצב מדאיג. העובדים שמושכים את החיסכון מבצעים משיכות 'קטנות' יחסית, של אלפי שקלים בודדים, ולעיתים אפילו פחות. כאשר הם מבקשים את המשיכה הם מסבירים כי הכסף דרוש להם לצורכי מחיה, כלומר לא מדובר במותרות", מציין ספיר.

המדינה בנתה על החלטות רציונליות

כאשר חוקק חוק פנסיה חובה, אפשרה המדינה לחוסכים משיכה של חלק מכספי הפנסיה תוך תשלום אותו קנס כבד, מתוך הנחה שכלכלה התנהגותית תגרום לאנשים לקבל החלטות רציונליות ולא לשלם קנסות כבדים. ההצדקה לאותו קנס, בראיית המדינה, היא לכאורה בכך שמדובר בהכנסה מעבודה שלא מוסתה, ולכן הפטור ממס חל רק אם החוסך ימשוך את הכסף לאחר הפרישה - כי לכך יועדו הכספים, ולכן, מי שמושך אותם לפני היציאה לגמלאות מחויב פעמים רבות באותו מס.

"ובכן", אומר ספיר, "החיים עצמם מתבררים כהרתעה כבדה יותר עבור אלו שהם חסרי כל, כאשר הם מוכנים לשלם קנס גבוה עבור תנאי מחיה מינימליים, וניתן להבין אותם. על המדינה לפתור את הקטסטרופה הזו, אשר פוגעת בציבור שמושך באופן כפול: ראשית, הוא משלם קנס גבוה על המשיכה המוקדמת - כסף שהולך למדינה - ושנית, מאחר שהוא מושך את כספי החיסכון הפנסיוני שלו במהלך החיים שלפני הפנסיה, לא יהיה לו מספיק כסף לפנסיה".

נציין כי אם הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים המשולמים לעובד לא עולה על התקרה שנקבעה בחוק - משכורת חודשית (עד גבול של 12,640 שקל) כפול מספר שנות העבודה אצל המעסיק, ייהנה העובד מפטור ממס בעת משיכתם.

"המדינה צריכה לסגור לאלתר את הפרצה"

כדי לצמצם את הנזק ממשיכת פיצויים, בעיקר עבור מי שמשתכר מעט, ספיר מציע מספר פתרונות, וקורא לפעול לפתרון הבעיה בהקדם. "ראשית, ניתן להציע כי סכום הקנס לא ישולם לקופת המדינה, אלא יישמר עבור אותו עמית שביקש לבצע משיכה מוקדמת בחשבון נפרד. אותו חשבון ייפתח רק לאחר גיל פרישה, וככל שהעמית הגיע לחיסכון מינימלי (כדי לעודד אותו לחסוך), וכך תימנע חלק מהפגיעה.

"שנית, חשוב לזכור כי כחלק מעידוד הציבור לחסוך לפנסיה, העניקה המדינה - במקביל לחקיקת "פנסיה חובה" - הטבות מס משמעותיות לחוסכים לפנסיה. ואולם, הנהנים מהטבות אלו הם העובדים אשר משתכרים שכר שהוא מעל לרף המס, בעוד שהעובדים המוחלשים, שאינם מגיעים לרף המס, אינם נהנים מהטבת המס. אי לכך - המדינה יכולה לקדם חלוקה אחרת, שוויונית יותר של הטבות המס כנגד ההפקדות הפנסיוניות, באמצעות הנהגת מס הכנסה שלילי לדוגמה, גם בפנסיה, אשר יוענק לחוסכים המוחלשים שאינם מגיעים לרף המס, וכך הם ייהנו מתוספת להכנסתם השוטפת (כמובן שהדבר יותנה באי-משיכת החיסכון הפנסיוני). באופן הזה, 'ייהנו' מהטבת המס גם האוכלוסיות המוחלשות.

"דרך נוספת היא לחשוב על הקמת מנגנונים ממשלתיים שיתנו מאצ'ינג מסוים להפקדות פנסיוניות של אוכלוסייה חלשה (כשהמדינה מבטיחה שקל מטעמה על כל שקל שהחוסך מפקיד, ר' ו'), אשר יותנה אף הוא באי-משיכת הכספים, אך יאפשר הפחתה של ההפקדה השוטפת המתבצעת על ידי אותן אוכלוסיות.

"ולבסוף, על המדינה לסגור את הפרצה המאפשרת משיכת כספי חיסכון פנסיוני עבור מי שלא צריך את זה. ניתן להתבסס על מבחן הכנסה או על כל דרך אחרת אשר תאסור משיכה מוקדמת של החיסכון הפנסיוני על ידי מי שאינו נדרש לכספים לצורכי מחיה.

"תכלית חובת ההפקדה היא שיהיה חיסכון פנסיוני מספיק עבור אזרחי ישראל, לכן את הפרצה בהוראות יש לסגור לאלתר, תוך מתן פתרונות מותאמים למי שידם אינה משגת ושהכסף הזה הוא כמו אוויר לנשימה עבורם מצד אחד, ומצד שני הם עוד נדרשים לשלם חלק ממנו כקנס לקופת המדינה", הוא אומר.

פתרונות האיגוד למניעת פגיעה בפנסיה של האוכלוסיות החלשות

• הטבת המס על הפקדה לפנסיה תינתן בדומה למס הכנסה שלילי, כדי לסייע למשתכרים מעט
• המדינה תבטיח שקל על כל שקל שיפקיד חוסך (מאצ'ינג) כדי לאפשר הפחתת הפקדה לשכבות החלשות
• סכום הקנס לחוסך שמשך כספי פיצויים לא ישולם לקופת המדינה, אלא יישמר בחשבון נפרד שנפתח רק לאחר גיל פרישה
• משיכת כספי פיצויים תיעשה רק לאחר בחינת הצורך של החוסך (למשל באמצעות מבחן הכנסה)