גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העולם השתנה ואיתו הצורך החיוני של הרשויות בשקיפות מלאה

רשויות המדינה מעצם טבען לא מעוניינות לנדב מידע לציבור ולרוב מנסות להראות רק את מה שמיטיב איתן • אך השקיפות היא קריטית למען איכות הדמוקרטיה, ולמעט מקרים מאוד ספציפיים, על הציבור לקבל את מלוא המידע - גם אם זה לא נוח לחלק ממקבלי ההחלטות

מתוך דיון שהועבר בשידור חי מבית המשפט העליון. השקיפות היא קריטית למען איכות הדמוקרטיה / צילום: אמיל סלמן, "בארץ"
מתוך דיון שהועבר בשידור חי מבית המשפט העליון. השקיפות היא קריטית למען איכות הדמוקרטיה / צילום: אמיל סלמן, "בארץ"

הזכות למידע מהשלטון היא נשמת אפה של עיתונות איכותית, שמגשימה את זכות הציבור לדעת. גלובס רואה חשיבות גדולה בביצור זכות זו, ומסיבה זו ניהל, בין השאר, הליכים משפטיים בשנה החולפת נגד ממשלת ישראל, בדרישה לחשוף את התמלילים של קבינט הקורונה. לרגל יום חופש המידע שחל לאחרונה, ומתוך הכרה בחשיבות הזכות למידע, אנו מעניקים במה לכותבים שונים בנושא השקיפות. אנו מבטיחים להמשיך ולהילחם עבור זכותכם לדעת

חוק חופש המידע תשנ"ח-1998 היה הישג התואם את רוח העידן. מנגנוני המדינה קמו ברוח שלא עודדה שקיפות, כאילו שיננו לעצמם הנוגעים בדבר את דברי חכמים "אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין". פשיטא שכך התנהלה מערכת הביטחון ככל שיכלה, והיא יכלה - אך גם רשויות אחרות. זכורני שבמשרד הביטחון של שנות השבעים, שהיו בו אנשים נהדרים אך "שבויי סודיות", פורסמה מודעה על משרה "שקופה" בעליל בלשכת היועץ המשפטי למערכת הביטחון בכותרת "משפטן בגוף ממלכתי", בלא שייזכר שמו של המשרד. גם משנתקבל חוק חופש המידע לא היה קל תהליך ההפנמה של שקיפות כבסיס למתן תוכן מהותי לדמוקרטיה ולביצור חופש הביטוי החיוני כל כך.

רשויות ממשל מטבען, כולן, מעדיפות ככלל כי הציבור יראה בראש כל חוצות את הישגיהן, אך יידע מה שפחות על מחדליהן, וכי דרכי פעולתן יהיו בבחינת החצר האחורית או מטבחה של מסעדה; המארח בבית מעוניין שאורחיו יראו את הסלון בלבד; בעל המסעדה מבקש שסועדיו יביטו אל השולחנות עטויי המפה והפרחים ואל המזון המוגש, ולא אל תהליכי ההכנה. באשר לביטחון, לאחרונה (בג"ץ 15/19 חזקני נ' ראש שירות הביטחון הכללי) ציטטה הנשיאה חיות מדבריי בבג"ץ 2467/05 גורנברג נ' הממונה על ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון (2010): "החומר הארכיוני הביטחוני, אולי אף יותר מחומרים אחרים, סימל את הגישה הקלאסית של שמירת הביטחון ונצירת סודותיו, לעתים כנדרש, לעתים מעבר לנדרש".

בשנת 2000, פחות משנתיים לאחר קבלת חוק חופש המידע בכנסת, פירסם חברי המנוח פרופ' זאב סגל את ספרו "הזכות לדעת באור חופש המידע". בפתח הספר הזכיר את דבריו הקלאסיים של שופט בית המשפט העליון בארה"ב, והמנהיג הציוני, לואי ברנדייס, כי "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר ואור המנורה השוטר הטוב מכולם".

זאב היה אביר חופש המידע וחופש הביטוי; הוא תרם, גם בכתיבתו כפרשן משפט של "הארץ", לכך שחופש המידע נחל הצלחה, והשקיפות הולכת ותופסת נפח ותאוצה, גם בעזרת הפסיקה, למשל, הייתי שותף לפסק דין (מפי השופטת ע' ארבל) שבו הוכרעה חשיפת זהותם של חייבי מס העורכים עם רשות המסים הסדרי כופר, ושם הוספתי: "כי מבחינתי לא הייתה בתיק התלבטות רבה, לא רק כיוון שאנו מצויים בעידן השקיפות והחשיפה הבא לביטוי בהקשרים שונים של השירות הציבורי... אלא כיון שמדובר במי שעברו עבירות, ועל פי רוב עבירות בזויות, כמותן כגניבה מכיס הציבור פשוטה כמשמעה, ועל כן אין סיבה שלא יהיה שמם נחלת הרבים...."

מאידך גיסא, כפי שציין הנשיא אהרן ברק בהרצאה לכבוד ספרו של סגל, יש צורך לאזן זאת עם הגנת הפרט מפני פגיעת שפע המידע בפרטיותנו. באחד מפסקי הדין כתבתי "התנגשות בין חופש המידע וזכות הציבור לדעת (לרבות מידע מסחרי) לבין הזכות לפרטיות, המעוררת אהדה גנטית, ערכית, כדי למנוע ככל הניתן שעברו של אדם ירדפנו עד אין קץ, והרי המחשב, אין שכחה מלפניו".

כמובן, השכל הישר גם הוא חבר במועדון, ועל כן, מטבע הדברים, הן בהוראות חוק חופש המידע והן בחוקים אחרים ובפסיקה, יש מגבלות על חופש המידע. פשיטא שנושאים ביטחוניים מסוימים מחייבים בהחלט סודיות; דוגמה בולטת ולא יחידה היא בעולם המודיעין, שזהותם של סוכנים ככל שתיחשף עלולה להיות קטלנית, וחשיפת שיטות טכנולוגיות לאיסוף מודיעין עלולה לאיין את השימוש בהן. אך אין אנו עוד בימים שבהם - כדברי נתן אלתרמן בשירו הביקורתי "צרכי ביטחון" - "דבר הממשל תקיף בלא חת. צרכי ביטחון הם - ותם הוויכוח". לסדר יום ציבורי הצטרפו זכויות האדם, ובהן הזכות לפרטיות, ונושאי הגנת הסביבה, והאיזון עמם חיוני. אכן, חלק הארי, דומני, של הפסיקה בתחום חופש המידע עניינה נושאי ביטחון, אך גם, למשל, החלטות באשר לחומרים שבידי הרשות השופטת.

כמות שנזדמן לי להעיר, שנותיו של חוק חופש המידע "מקבילות, פחות או יותר, למהפכה הווירטואלית שהביאה את האינטרנט לעולמנו, ואין עולם נוהג כמנהגנו הישן". המשמעות בין השאר היא, כי מידע עצום נמצא בהישג ידו של כל אדם במרשתת, דבר שיש בו לעתים ברכה רבה, אך גם קל מאוד, למשל, להוציא שם רע על הזולת בעילום שם מסוף העולם ועד סופו. בהקשר זה האתגר הוא חיפוש "דרך האמצע המאפשרת ליהנות מפירות הטכנולוגיה תוך צמצום הפגיעה בזכויות הפרט, המתלווה אליה לעתים קרובות". לייעוץ המשפטי ולבתי המשפט תפקיד חשוב בכך.

הביטחון, הזכות לפרטיות, השם הטוב - מה היחס ביניהם לבין חופש המידע וחופש הביטוי? מילת המפתח היא אותו איזון, תוך שיקלול הערכים וכדברי חכמים במסכת אבות, "הוה מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה". האתגר מורכב אך אינו בשמיים. כשעסקינן בביטחון בעיניי הבסיס לכך הוא, כפי שנזדמן לי לומר באחת הפרשות, כי "נוכח חשיבותה של זכות הציבור לדעת לקיומו של משטר דמוקרטי תקין, ייטיבו הרשויות השונות אם יטמיעו את עקרונות השקיפות, ויואילו למסור מידע מבוקש ככל שבטחון המדינה מאפשר זאת, גם אם חוק חופש המידע אינו מחייבן לעשות כן. יהא כלל זה נקוט בידינו: ככל שבידי הרשות לשתף את הציבור במידע, עליה לעשות כן בין על פי דין בין על פי שיקול דעת ועל פי השכל הישר. ככל שיגבר הגילוי הוולונטרי, כן יגבר האמון באותם מקרים שבהם עומדת הרשות על אי גילויו הלגיטימי של מידע בסייגים שבחוק".

המציאות בה אנו חיים בהקשר זה כמעט לעולם אינה בשחור-לבן. גווני אפור שולטים בה. לחופש המידע וחופש הביטוי גבולות; אך המילה "חופש" שבראשות הצירופים הללו היא היא המסר. לפתחן של הרשויות, לפתח כולנו, מונח טיוב חיינו באור השמש המטהר.

הכותב הוא שופט בדימוס, לשעבר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון

עוד כתבות

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה