לאחר כמעט שבועיים של מחאות בקמפוסים בארה"ב, הגיעו העימותים לשיא, כולל עלייה במספר המעצרים. במהלך סוף השבוע הצטרפו למוחים בארה"ב ובקנדה גם סטודנטים באוניברסיטת סורבון בצרפת, וגם שם התפתחו עימותים עם המשטרה.
● פרשנות | "אינתיפאדה עולמית" מתפשטת בקמפוסים של ארה"ב, אבל היא עשויה לחזק דווקא את הימין
● הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות
אוניברסיטת קולומביה, שבה החלו האירועים, החלה להשעות סטודנטים המשתתפים בהפגנות, לאחר שהם לא נענו לשורה של אולטימטומים וניסיונות מו"מ. הסטודנטים מצידם פרצו לאחד מבנייני האוניברסיטה תוך שבירת חלונות, והם כרגע מתבצרים בבניין. זהו בניין המילטון, שבו התבצרו סטודנטים בקולומביה גם במחאה המפורסמת של 1968 נגד מלחמת וייטנאם. על הברושורים שחולקו למפגינים כדי להזהיר אותם כי עליהם להתפנות אחרת יושעו, כתבו המפגינים "קולומביה תישרף".
באוניברסיטת אוסטין טקסס גדודי משטרה נכנסו לקמפוס ועצרו סטודנטים, ולאחר שהמוחים הקיפו ניידת ומנעו את תנועתה, השתמשו השוטרים בגז פלפל. מעצרים נוספים בוצעו באוניברסיטאות פלורידה, צפון קרולינה, וירג'יניה ואוניברסיטת טוליין בניו אורלינס. מספר המעצרים הכולל של סטודנטים במחאות הללו מגיע כבר למעל לאלף.
מאהלי מחאה הוקמו בעשרות אוניברסיטאות ברחבי ארה"ב. רק במקרה אחד, באוניברסיטת נורת'ווסטרן באילינוי, הצליח תהליך המו"מ בין מנהיגי המחאה לאוניברסיטה, והוסכם כי הסטודנטים יוכלו להמשיך במחאות רגועות עד יוני, בתנאי שלא ישתתפו בהם גורמים חיצוניים שאינם מהאוניברסיטה, כפי שאכן קרה ברבות מן המחאות האחרות, ובתנאי שלא יוקם מאהל.
תנועת הנגד: תביעה נגד קולומביה
סטודנטים יהודים וישראלים באוניברסיטאות בהן מתקיימות המחאות העיקריות, מדווחים כי קבוצות מפגינים מונעות את תנועתם בתוך הקמפוסים, ובחלק מן האוניברסיטאות הם התבקשו על ידי הנהלת האוניברסיטה שלא להתקרב לאזורים מסוימים כדי למנוע תקריות אלימות.
הגבלת התנועה של הסטודנטים ואנשי סגל יהודים וישראלים מתרחשת לקראת תקופת הבחינות והסטודנטים מדווחים כי הם חוששים לביטחונם וגם אינם יכולים להתכונן כראוי לבחינות הסיום. קבוצה של סטודנטים יהודים בקולומביה החלה בגיבוש תביעה ייצוגית נגד האוניברסיטה, בטענה כי לא דאגה לביטחון תלמידיה.
באופן מפתיע, במקביל לאירועים הללו, נבחרה לראש איגוד הסטודנטים לתואר ראשון בקולומביה מאיה פלטק, ישראלית ששירתה בדובר צה"ל, היא חברה בארגון SSI, אשר פועל למען השמעת קול פרו ישראלי בקמפוס, כלומר בחירתה היא לא רק הישג אישי אלא חלק מתנועת הנגד לאירועים בקולומביה.
בנאום שנשאה עם בחירתה, ציינה כי: "בתקופה בה קולומביה הגיעה לשיא של אנטישמיות ואנטי ישראליות, אני גאה כי נבחרתי לראש איגוד הסטודנטים לשנה הבאה. היום יותר מתמיד, קריטי כי הקולות שלנו ישמעו וביטחוננו ישמר".
בקמפיין שלה אמרה כי: "הפרופסורים וחברי הכיתה שלנו בחרו לעוות את ההיסטוריה כדי לעשות לנו דמוניזציה בדיוק כפי שנעשתה לנו לאורך כל ההיסטוריה. הם בחרו לכתוב מחדש את הזהות שלנו כדי להצדיק משטרי טרור. הם שמחים בכאב והסבל שלנו, ועושים דה-לגיטימציה למדינה היהודית היחידה בעוד ישנן עשרות מדינות נוצריות ומוסלמיות. הם מעדיפים להוציא אותנו מהקמפוס בגלל הלאום שלנו, זוהי אפליה".
התנגשות חזיתית לקראת טקסי הסיום
האירועים צפויים להמשיך להתחמם בימים הקרובים, משום שאוניברסיטאות רבות רוצות למצוא פתרון לבעיה - בדרכי מו"מ או בדרכים אחרות - לפני טקסי הסיום שלהם, הנחשבים לגולת הכותרת של התואר. באוניברסיטת דרום קליפורניה שבה התקיים עימות בין סטודנטים לבין המשטרה בימים הראשונים של האירועים, כבר הוחלט לבטל את טקס הסיום, בו משתתפים בדרך כלל ע-65 אלף איש.
המחאות באוניברסיטאות התפתחו ממאהל פרו-פלסטיני באוניברסיטת קולומביה, למחאות נרחבות בקמפוסים ברחבי ארה"ב. סיסמאות המחאה עוסקות בעיקר בהפסקת אש מיידית בעזה והפסקת הקשרים הכלכליים של האוניברסיטאות עם ישראל. בהפגנות נשמעו גם לא מעט קריאות אנטישמיות ואנטי ישראליות ברורות. בימים האחרונים ממוקדת המחאה לא רק בעניין הישראלי-פלסטיני אלא גם בעצם זכותם של הסטודנטים למחות.
לאוניברסיטאות אין למעשה אפשרות להיענות לדרישות המפגינים. הפסקת האש בעזה אינה תלויה בהן כמובן, ובאשר להשקעות, לרובן אין מלכתחילה השקעות בישראל, ואם ישנם שיתופי פעולה, כמו במקרה של אוניברסיטת קולומביה עם אוניברסיטת תל אביב, הרי שהפסקת השת"פ תחשוף אותן לתביעות וגם תקומם עליהן תורמים יהודים ופרו-ישראלים.
אוניברסיטת קולומביה הציעה במקום זאת כי היא תשקיע בעזה, אך לא נראה כי ההצעה הובילה לפריצת דרך במו"מ. כרגע המנוף של האוניברסיטאות על הסטודנטים הוא בעיקר השעיות, והאיום להזמין שוב משטרה לקמפוס. אולם, ניסיונות להתנות את פירוק המאהל בתמורה לכך שגם הסטודנטים המוחים יוכלו לסיים את השנה, לא התקבלו על ידי מנהיגי המחאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
