ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים • בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect
שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים שפיתחו חברות פרטיות, כך מדווח ב"וול סטריט ג'ורנל". היתרון במערכות הללו הוא שכלכלת חימושים לא נלקחת בהם בחשבון.

הלכו לאיבוד או התרסקו: רבים מהטילים ששוגרו לישראל נפלו בדרך, וזו הסיבה
בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה במיוחד. מנתונים שפרסם משרד ההגנה הבריטי על אודות מערכת "דראגון פייר" ליירוט באמצעות לייזר שמפותחת בימים אלה, עולה כי עלות יירוט עומדת על כ־10 ליש"ט (כ־47 שקל) בלבד, עבור ההפעלה החשמלית.

מעבר לכך, מערכות מיקרו־גל ולייזר מסוגלות ליירט כל עוד הן טעונות באנרגיה. לכן, הן מועילות בהיעדר הצורך לדאוג למחסנים מלאים בטילים מיירטים, או מכך שסוללות ההגנה האווירית ייוותרו ללא כמות מיירטים מספקת מול נחיל כטב"מים.

התקווה הישראלית בתחום הלייזר טמונה במערכת מגן אור שבה רפאל נוטלת חלק קריטי כמפתחת המשגר - כאשר אלביט היא ספקית הלייזר עצמו. באמצעות קרן לייזר בעלת הספק של כ־100 קילו־וואט, המערכת מיועדת ליירוט של רקטות שונות. בראיון שהתקיים לאחרונה בגלובס עם סא"ל (מיל') ניב כהן, סמנכ"ל וראש מנהלת מערכות שרידות ותמרון ברפאל שאמון גם על פיתוח מגן אור, הוא אישר כי המערכת צפויה להפוך למבצעית במחצית השנייה של 2025.

אולם, לאחר המתקפה ב־14 באוקטובר של איראן באמצעות 185 כטב"מים, 36 טילי שיוט ו־110 טילים בליסטיים, ניכר כי ישראל זקוקה למענה מיידי עבור התמודדות עם נחילי כטב"מים שאינה מתבססת על טילים מיירטים. "אפירוס" (Epirus), סטארט־אפ אמריקאי שמתמחה בנשק מיקרו־גל, מסר כי הוא עשוי להפעיל חלק מהמערכות שלו במזרח התיכון עד הקיץ, אם צבא ארה"ב ייתן את האישור לכך, ועשר מערכות עד לסוף השנה.

להפיל נחיל כטב"מים במקבץ יירוט אחד

מערכות הגנה אווירית על בסיס מיקרו־גל מפותחות בארה"ב כבר כמה שנים, חלקן בחיל האוויר ובצי האמריקאי וחלקן כאמור במגזר הפרטי. כלים אלו הם אמצעי תקיפה אלקטרומגנטיים לא־קינטיים, שבאמצעות מיקרו־גל מנטרלים רכיבים אלקטרוניים קריטיים לאמצעי התקיפה של האויב. בהם, לדוגמה, נחילי כטב"מים שיכולים במקבץ יירוט אחד ליפול יחדיו.

שחקנית משמעותית נוספת בעולם מערכות המיקרו־גל נגד כטב"מים היא יחידת ריית'און של ענקית הביטחון האמריקאית RTX. ריית'און כבר זכתה לחוזה עם צבא ארה"ב לאספקת מערכות מיקרו־גל נגד כטב"מים, כשהמסירה הראשונה מיועדת להתבצע בשנה הבאה. זו סיטואציה מעניינת משום שרפאל, יצרנית כיפת ברזל, מובילה את פרויקט קלע דוד בשיתוף ריית'און. יתרה מכך, לפני כחודשיים רפאל וריית'און חנכו באמצעות חברת הבת R2S  מפעל ייצור בקמדן שבארקנסו, ארה"ב, שבו ייוצרו מיירטי טמיר עבור מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל ו"סקיי האנטר", הגרסה האמריקאית של הטיל המיירט שישמש את המארינס האמריקאי ולקוחות נוספים.

הסיבה שבגינה ריית'און ורפאל כאחד פועלות הן בחזית של כיפת ברזל וקלע דוד והן במערכות יירוט באמצעות מיקרו־גל או לייזר, היא שאותן מערכות חדשות יהוו שכבה משלימה - ולא מחליפה. מערכות מיקרו־גל ולייזר הן מוגבלות בטווח ביחס, לדוגמה, לכיפת ברזל. כמו כן, היעילות של הלייזר פוחתת בסיטואציות שונות כמו מזג אוויר מעונן.