גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

כעשרה בתי השקעות וחברות ביטוח מנהלים כיום קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה בהם מנוהלים כחצי מנכסיו הכספיים של הציבור, וזאת תוך תחרות חריפה ביניהם על תשואות ועל כספו של הציבור. לכל אחד מהגופים יש ועדת השקעות המתכנסת כעניין שבשגרה פעם בשבועיים, ואמורה לקבל החלטות השקעה - לא ברמת המיקרו של נייר הערך הספציפי, אלא ברמת הקצאת הנכסים בין אפיקי ההשקעה השונים.

הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית 
בדיקת רשות שוק ההון והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ודוד פורר אסור לאחים אמיר? 

שלושה גורמים עיקריים משפיעים על התשואות שתשיג קופת גמל לעמיתיה:

הקצאת נכסים (Asset Allocation) - כלומר, האופן שבו יחולקו נכסי הקופה בין מניות לבין איגרות חוב, בין אג"ח ממשלתיות לקונצרניות, בין השקעות בישראל לעומת חו"ל, ועוד. זהו עיקר עיסוקה של ועדת ההשקעות, ובהקשר של קופות גמל, נדרש כל גוף לקבוע כבר בראשית השנה את גבולות הגזרה, להקצות שיעורים מוגדרים לכל אחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים, ולהודיע על כך לעמיתי הקופה. כך שמרווח התמרון הנוכחי של ועדות ההשקעה הוא מצומצם יחסית, ואם היא מחליטה על שינוי המצריך פריצה של הגבולות, זה מחייב הודעה לעמיתים.

בחירת המניות ואיגרות החוב הספציפיות - גורם המיקרו הזה אינו בתחום עיסוקה של ועדת ההשקעות כי אם בתחום אחריותו של צוות ההשקעות והאנליסטים.

עיתוי הפעילות (Timing) - נוטה להיות גורם מכשיל ופוגע בתשואה, מאחר שקשה מאוד לתזמן את קניית המניות הספציפיות או מכירתן.

נתאר סיטואציה של ועדת השקעות שמתכנסת בימים אלה ואת התלבטויותיה. ההחלטות שיתוארו היפותטיות, אך מייצגות את פעילותה של הוועדה בגוף מוסדי.

 

בפני הוועדה עומדות העובדות הבאות:
שוקי המניות המרכזיים בעולם שירדו בחוזקה ב-2022 ובהמשך שבו ועלו בעוצמה ב-2023, המשיכו במגמה זו גם ברבעון הראשון של 2024, כאשר מניות הטכנולוגיה בארה"ב הציגו תשואה עודפת ניכרת לעומת מניות הערך. שוק המניות הישראלי פיגר באופן משמעותי מאוד אחריהם בשנת 2023 בצל הרפורמה המשפטית ובהמשך המלחמה בעזה, אולם עשה תשואה דומה לשוקי המניות המפותחים בעולם ברבעון הראשון השנה.

שוק איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב ידע תנודתיות גבוהה ב-2023 ובתחילת 2024 עקב אי ודאות גדולה סביב מדיניות הריבית של הפדרל ריזרב/אינפלציה. התשואות לפדיון באיגרות לטווח קצר גבוהות מהתשואות לפדיון בארוכות הטווח, מה שלרוב מרמז על מיתון בדרך.

שוק איגרות החוב הקונצרניות בדירוגים גבוהים בארה"ב מספק תשואה לפדיון שגבוהה מהתשואה של הממשלתיות ב-1% עד 1.5%, ובישראל תוספת של כ-0.8%-1%.

בהיבט המט"ח, שער השקל מול הדולר עומד כיום ברמה של כ-3.76 שקלים לדולר, אחרי שבשבועות הראשונים של המלחמה בעזה הגיע כבר ל-4.08 שקלים, ובהמשך ירד לשפל של כ-3.60 שקלים לדולר.

שיעור האינפלציה בארה"ב עומד על כ-3% (תלוי איזה מדד מחירים) ובישראל על 2.7%. שיעור ריבית הפד הוא כ-5.4% ובישראל כ-4.5%.

ועדת ההשקעות דנה בהרכבה הרצוי בעת הזו של קרן ההשתלמות במסלול הכללי, שהוא מעין מסלול גמיש בעל מרחב תמרון גדול יותר ממסלול שמתמחה באפיק מסוים.

מצב המוצא לדיון הוא ההרכב הנוכחי של הקרן שנראה כך: שיעור המניות הכולל עומד על כ-45%, כאשר המניות בישראל מהוות כ-12% והמניות בחו"ל כ-33%; שיעור איגרות החוב הממשלתיות עומד על כ-20%, רובן המכריע בישראל, עם משך חיים ממוצע (מח"מ) של כ-5 שנים; שיעור איגרות החוב הקונצרניות גם כן כ-20%, רובן המכריע בישראל במח"מ של כ-4 שנים; שיעור הנכסים הלא סחירים עומד על כ-15%. החשיפה לתנודות מט"ח בקרן היא ברמה של כ-18%.

דיון 1: מניות

על מה הדיון: הוועדה מתלבטת בשאלה האם לנוכח הגאות בשוקי המניות לא הגיעה העת להגדיל את השיעור מ-45% ל-50%; ואם כן, היכן - בעולם, או גם בישראל, האם בענף הטכנולוגיה או דווקא במניות ערך?

מה אמרו המשתתפים: התומכים בהגדלת רכיב המניות הצביעו על הגאות הגדולה בשוקי המניות של ארה"ב, אירופה ויפן, הדוחות הכספיים הטובים שפרסמו החברות, האיתנות והדינמיות של הכלכלה האמריקאית, והמליצו לפיכך על הגדלה רק בעולם. זאת כיוון שבשוק המניות בישראל יש אי ודאות גדולה נוכח המלחמה בעזה וסכנת ההתרחבות לזירות בצפון ואולי גם מול איראן. כמו כן הם הצביעו על כך שהמתחרים "יושבים" זה מכבר על 50% מניות והמשך ההחזקה בשיעור של 45% מסכן את הקרן בפיגור מתמשך בתשואות מול מתחריה.

אך היו גם לא מעט מתנגדים להגדלה המוצעת. ראשית, בשל רמת התמחור הגבוהה של המניות בעיקר בארה"ב, עקב ה"הייפ" במניות ה-AI ובראשן אנבידיה. כמו כן הוזכרו האופוריה המסוכנת בשווקים, שיעור האינפלציה שאינו יורד די הצורך ומקשה על הפחתות ריבית בארה"ב, וכן האי ודאות המאפיינת את שנת הבחירות בארה"ב וזהות הנשיא העתידי. ואם לא די בכך - ישנם המשבר בסין סביב הנדל"ן והאשראי וסכנת הפלישה שלה לטייוואן, ומלחמת רוסיה-אוקראינה.

ההחלטה: להקטין את שיעור המניות מ-45% ל-43%, תוך שקילת סיכון וסיכוי למול המתחרים ששיעור המניות שלהם הידוע בשלב זה הוא 50%.

דיון 2: איגרות חוב

על מה הדיון: הדיון התמקד בעדיפויות ההקצאה בין אג"ח ממשלתיות לבין קונצרניות, שכיום מקבלות 20% כל אחת.

ההצעה שעל הפרק היא להגדיל את רכיב האיגרות הקונצרניות מ-20% ל-24%, על חשבון הממשלתיות שירדו מ-20% ל-16%.

מה אמרו המשתתפים: איגרות החוב הקונצרניות מספקות תשואה גבוהה יותר מאלו הממשלתיות והן נהנות מביקוש קבוע של הגופים המוסדיים שאפילו גדל לאחרונה בעקבות רפורמת האג"ח המיועדות שפינתה הרבה כסף להשקעה. זאת, אל מול היצע מוגבל של איגרות החוב הקונצרניות.

הצעה זו נתקלה בתגובה שלילית מצד אלה שהצביעו על כך שתוספת התשואה שהקונצרניות מספקות נמוכה מדי ולא משקפת את הסיכון של אי עמידה מלאה בפירעונות מצד חלק מהן, או מפצה עליו.

ההחלטה: להותיר את שיעור האג"ח הקונצרניות בעינו.

דיון 3: חשיפה למט"ח

על מה הדיון: האם להגדיל את שיעור החשיפה המט"חית של הקרן משיעור של 18% כיום.

מה אמרו המשתתפים: במשך שנים החשיפה הממוצעת של קרנות ההשתלמות למט"ח עמדה על כ-15% בלבד. מנהלי הקרנות אמנם השקיעו בחו"ל - במניות, באג"ח ובקרנות השקעה שיעור של כ-50%, אבל הן גידרו את הסיכון המטבעי והפכו את הדולר לשקל באמצעות תשלום פרמיה שנתית, וכל זאת כדי שלא להיות תלוי יתר על המידה במה יעשה השקל מול הדולר. במשך שנים השקל התחזק מול הדולר והתוצאה הייתה שהרווח שהושג בדולרים על השקעה במניות בחו"ל קוזז בחלקו בשיעור הפיחות של הדולר מול השקל. לכן, היה כדאי "לגייר" את הדולר גם אם זה כרוך בתשלום פרמיה עבור הגידור/גיור, שכן התשואה של הקרן נמדדת בשקלים עבור משקיעים ישראלים.

אלא שהמלחמה הנוכחית בישראל ומה שקדם לה שינו את זווית ההסתכלות הזו ושיעור החשיפה הממוצע של הגופים המוסדיים למט"ח זינק מ-15% ל-25%, גם בגלל הסיכון המקומי של פיחות וגם כסוג של הגנה מפני ירידות בוול סטריט - שכן ירידות חדות שם מחייבות את מנהלי הקרנות לרכוש דולרים בסכומים גדולים, בעיקר כהשלמת ביטחונות לחוזים שהם כתבו, וזה אומר פיחות.

ההחלטה: להגדיל את החשיפה המט"חית לשיעור הממוצע המקובל של 25%, בשני שלבים.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יוסי גם זו לטובה, אורן דאי, אייל טואג, ראובן קפוצ'נסקי

אלו החברות שהכי מעניינות משקיעים בת"א

את בנק לאומי, חנן מור ואל על המשקיעים חיפשו הכי הרבה במאיה, כך עולה מנתוני הפעילות באתר הבורסה ● כ-20% מהחברות הנסחרות בת"א המתינו עם פרסום הדוחות השנתיים עד לרגע האחרון, ושיעור נמוך יותר תרגמו את הדיווחים לאנגלית ● וגם: מי החברה שאחריה עוקבים הכי הרבה משקיעים באופן קבוע

גלעד אלטשולר ומנכלי בתי ההשקעות מנורה מבטחים, כלל, מיטב, מור והראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, נטי לוי, כדיה לוי, רמי זרנגר, טל שחר

יפספסו את הריבאונד? מה חושבים בשוק על הצעד המפתיע של אלטשולר שחם

בעקבות חשיפת גלובס על המהלך שמוביל בית ההשקעות הגדול בישראל, בדקנו מה עושים בגופים המתחרים ● אלה, מתברר, עדיין מזהים הזדמנויות ותמחור נוח בשוק המקומי, למרות הקונצנזוס בקרב בתי ההשקעות שרוב התיק מופנה לחו"ל ● איפה שיעור החשיפה הגבוה למניות ישראליות ואילו גופים עשויים לשנות אסטרטגיה?

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

אהוד אולמרט, רה''מ לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האם החלטה 1701 קוימה בזמן כהונתו של אהוד אולמרט?

אולמרט טען כי בתקופתו החלטה 1701 קוימה. הממשלה בראשותו גרסה אחרת ● המשרוקית של גלובס

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

260 מיליון דולר: כל הפרטים על עסקת הנשק שארה״ב מעכבת לישראל

ממשל ביידן מעכב את אספקת התחמושת לתקיפה ישירה משום שהוא לוחץ על בעלת בריתו ישראל לא להיכנס לרפיח

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

דב קוטלר, מנכ''ל בנק הפועלים / צילום: תמר מצפי

אחרי חמש שנים: מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר פורש

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, הודיע על החלטתו לסיים את תפקידו ● דירקטוריון הבנק החליט למנות ועדת דירקטוריון לאיתור מנכ"ל, בראשה יעמוד יו"ר הדירקטוריון ראובן קרופיק

חדרה. אין מספיק אוטובוסים / צילום: Shutterstock, Mapic Aerials

בגלל מאבק על כביש בחדרה: במשרד התחבורה מאיימים לבטל נת"צים בכל הארץ

בעקבות סכסוך בין משרד התחבורה למשרד האוצר, מנכ"ל משרד התחבורה מאיים לבטל נת"צים ברחבי הארץ ● הסיבה: משרד האוצר לא אישר חתימה על הסכם עם עיריית חדרה לחידוש רחובות והקמת נתיבי העדפה

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

"היום הגדול ביותר לאייפד": אפל חושפת דגמי טאבלט חדשים וממשיכה להתעלם מה-AI

אפל השיקה את דגמי האייפד הראשונים מאז אוקטובר 2022 ● החברה הודיעה כי היא תכניס את המעבד החזק ביותר שלה עד כה, M4, לאייפדים החדשים ● ומה עם בינה מלאכותית? בינתיים זה לא בלקסיקון

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

מחלקת מוצרי חשמל / צילום: תמר מצפי

החרם הטורקי יעלה את מחיר המקררים והתנורים. המרוויחה הגדולה תהיה סין

בענף החשמל מחפשים פתרונות למחסור בעקבות המהלך הטורקי, מהחלפת ספקים ועד הובלה דרך יוון וקפריסין ● ההערכות הן שבכל מקרה המחירים יעלו ב־20%-10%, וזמן האספקה יתארך - וכולם מנסים לעקוף את הגזרה: "זה פוגע גם ביצרנים הטורקים"

מה גבולות חופש הביטוי של עובדים ברשתות? / אילוסטרציה: גלובס

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של עובד שפוטר סמוך ל־7 באוקטובר, לאחר שפרסם פסוקים מהקוראן אשר התפרשו כקריאות הסתה לטרור ● מומחים עומדים על השלכות פסק הדין החריג על חופש הביטוי, ומסבירים מדוע עניינו של מורה שפוטר בנסיבות דומות נגמר אחרת

החזית הבאה נגד ישראל? בארה"ב מחכים לדוח הדרמטי של ביידן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מחר צפוי להתפרסם דוח של ממשל ארה"ב שיקבע אם ישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, הלחץ עולה לקראת האירוויזיון והדילמה של האוניברסיטאות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

באופנהיימר מעריכים שהמניה הזו מישראל תזנק שוב

בבנק ההשקעות החלו לסקר את אודיטי טק, לשעבר איל מקיאג', המייצרת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה שנמכרים באינטרנט ישירות לצרכן ● לאחרונה ירדה מנייתה ממחיר ההנפקה

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש סבור שעיקר הלחימה נגד חמאס הסתיימה: "השמדת שלושה-ארבעה גדודים ברפיח לא תשנה" ● בשיחה עם גלובס הוא אומר שיש לדאוג שארגון הטרור לא יתחמש שוב: "רק אז נוכל לומר שהמלחמה שיפרה את המצב" ● וגם: מה דעתו על סערת המינויים בצה"ל

איתי בן זקן (משמאל) ונמרוד שדות, מייסדי האניקומב / צילום: יוסי זליגר

חברת הביטוח הדיגיטלית האניקומב גייסה 36 מיליון דולר

האניקומב מציעה ביטוח דיגיטלי לבעלי בתים משותפים בארה"ב, שוק שמוערך ב-34 מיליארד דולר ● החברה תשתמש בכספי הגיוס להעמקת היתרון הטכנולוגי המבוסס AI שלה ולהתרחבות לשווקים משיקים

שיפוצים בבניין / צילום: כדיה לוי

בניין הוכרז כמסוכן, אך דייר סירב לשלם על שיפוץ. מה קבע ביהמ"ש?

המפקח על רישום המקרקעין דחה תביעה של בעל דירה שסירב לשלם את חלקו בשיפוץ של בית משותף בבת ים