"פחד הוא לא תוכנית עבודה": עליזה בלוך נפרדת מראשות בית שמש ומדברת על הדבר הבא

בית שמש היא עיר מורכבת מאוד לניהול. המחלוקות בין האוכלוסיות המרכיבות אותה מחייבות הסתכלות קצת אחרת. לפי ד"ר עליזה בלוך, שכיהנה חמש שנים וחצי כראשת העיר והפסידה בבחירות האחרונות למועמד החרדי שמואל גרינברג, בית שמש של 2024 היא מדינת ישראל של 2040.

● תוכנית המגדלים של ישיבת חברון מעידה שהחרדים ילכו כברת דרך כשזה כלכלי 
● 40 עד 40 | הקצינה המוסלמית הבכירה שחושפת את האמת על חמאס
● פרסומים זרים חושפים: ישראל ביצעה שלוש תקיפות בשטח איראן כבר באוקטובר 

בספר שכתבה בלוך ויוצא כעת לאור "גשרים של אור - מנהיגות מחברת", היא פותחת צוהר לדילמות שלה כראשת עיר ומספרת על העשייה למען בניית חיבורים וגשרים בעיר.

האם בראשות בית שמש יעמוד פעם מישהו שאינו חרדי?
"ערים מעורבות הן בשורה לאומית. ילד שגדל בעיר מעורבת גדל להיות אדם יותר טוב. המחלוקות בחברה הישראלית הן תוצר של אנשים שחיים לרוב עם דומים להם פוליטית, כלכלית, אידיאולוגית. כך כל קונפליקט הופך למלחמת עולם. האתגר בישראל הוא להחזיק ערים מעורבות".

בחברה החרדית יש פתיחות מוגבלת לסוגים שונים של אנשים.
"גם בתוך העולם החרדי יש מגוון רחב של עמדות וגישות. חלק מהחרדים שבאו בשנים האחרונות לבית שמש בעצם אמרו, 'אנחנו לא רוצים לגור בבני ברק ובאלעד, אנחנו רוצים איכות חיים של עיר שמנוהלת אחרת".

בלוך משתפת בתחושותיה לאחר ההפסד במרוץ לראשות העיר. "אני בתחושת החמצה, שאנחנו לא ממשיכים, אבל גם בתחושת סיפוק עצומה על המסלול שהעלינו עליו את העיר הזו. היום בבית שמש מותר לדבר על איכות חיים, תרבות ועסקים".

"כמעט כל הקבוצות בישראל חשות מאוימות"

יש רבים שחוששים שהגידול הדמוגרפי של הציבור החרדי יפגע בדרך חייהם. בבית שמש זה ניכר. ובסוף הפסדת בבחירות לא כי היית פחות טובה, אלא כי לא היית חרדית.
"המציאות מורכבת. בימים האחרונים, סביב חוק הגיוס, חל ציפוף שורות של החברה החרדית, והייתה אחדות חרדית שהובילה לתוצאות שראינו. לגבי הפחד - יש לי אליו הרבה אמפתיה, אבל פחד הוא לא תוכנית עבודה. הנחת העבודה שלי היא שאף אחד לא יילך מכאן, לא החרדים ולא החילונים, ולא המתנחלים ולא השמאלנים ולא הערבים. אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו רוצים להמשיך להיות צודקים וכוחניים, או שנדע לדבר מתוך הכרה בשוני. לראות איך כל אחד מרגיש חלק מהפסיפס הזה ולא לקחו לו את המדינה".

בימים שלפני 7 באוקטובר המדינה סערה סביב תפילת יום כיפור בהפרדה בתל אביב. בשמחת תורה תוכננו הקפות שניות בהפרדה. איך התמודדת עם נושאים כאלה בבית שמש?
"החמאס, מעבר לאסון שהוא הנחית עלינו, נתן לנו תזכורת חשובה כשאמר, 'אני לא מבחין בין הקיבוצניק ובין החייל בגולני, לחרדי מאופקים שהלך לבית כנסת ולמסורתי משדרות, בשבילי אתם אותו דבר'. אנחנו צריכים אויב שיזכיר שיש לנו זהות משותפת?

"בית שמש אילצה אותי להתמודד עם השאלות האלה. קיבלתי החלטה לקיים מרוץ רק לנשים. יהיו כאלה שיגידו שזו כניעה, היו כאלה ששמחו, שנשים יכולות לרוץ לבד. לא הרגשתי נכנעת, להפך, הרגשתי שאני נותנת מענה לעוד ציבור שקודם הודר ונמנעה יכולתו ליהנות מתרבות".

ארגוני נשים טוענים שאירועים כאלה מקדמים הדרת נשים.
"המחשבה שכולם צריכים להיות אותו דבר ולוותר על עולם הערכים שלהם, מוטעית. אם אדם לא מקבל את התחושה שהוא חלק מהסיפור הגדול, אי אפשר לצפות ממנו לסולידריות".

חילונים רבים אומרים, אנחנו אלה שנדרשים לוותר על הערכים שלנו.
"בסוף בסוף יש כאן מצוקה ופחד. כמעט כל הקבוצות בישראל כרגע מרגישות מפוחדות, מאוימות, וחלק מהתפקיד שלנו זה להוציא את כולם מחוויית ההישרדות.

"בימים של הקרב הקשה לרפורמה, מצד אחד נורא רציתי שזה ייגמר כבר ומצד שני נורא פחדתי שמישהו ינצח. ידעתי שברגע שמישהו פה מנצח, הפסדנו את המדינה".

"מי אמר שהפקידים בירושלים יותר טובים?"

בשנים האחרונות עולה דרישה להעביר יותר סמכויות מהשלטון במרכז בירושלים לרשויות המקומיות. בלוך מסכימה מאוד עם הטענה. "אני חושבת שהרגולציה בישראל מוגזמת. בסוף אצל ראש העיר נמצאת כל האחריות, ומעט מאוד סמכות. העובדה שבמשרד ממשלתי בירושלים מישהו מתכנן את קווי התחבורה הציבורית, מחליט על כיתות לימוד, היא הזויה. כראשת עיר אני אפילו לא יכולה להחליט למי לעשות הנחה בארנונה. ביום שבו יגידו לראש עיר, 'זה התקציב שלך, תעשה איתו מה שאתה מבין ואז תעמוד למשפט הציבור', זה יהיה הרבה יותר טוב. אנחנו כראשי רשויות צריכים לבקש תקציב שממילא צריך להיות אצלנו - זה מצב לא סביר.

"הרבה מזה נועד לשמר את עמדת הכוח על הרשויות. הרבה פעמים המשרד בירושלים אומר, 'אני אתן לך את זה, אבל אני דורש ממך מצ'ינג' (השוואת הסכום מצד הרשויות, א.ו). ואז רשות חזקה עם הרבה משאבים יודעת ליהנות יותר מתקציב המדינה. ומי מחליט למי שייכות הקרקעות? כמה הן שוות, מתי להוציא אותן לשיווק?".

תמיד אומרים שברשויות מקומיות יש יותר שחיתות, זה לא מדאיג?
"לאף אחד אין מונופול, לא על השחיתות ולא על היושרה. מי אמר שהפקידים בירושלים יותר טובים? בשלטון המקומי יש אנשים מצוינים".

בתכנון יש יותר כוח לרשויות. בית שמש מאוד התרחבה בשנים האחרונות. מה גבולות הגזרה שלה?
"גם בסוגיית התכנון הייתי מחזקת את הרשויות המקומיות. יחידת דיור הן תמיד גירעוניות לרשות המקומית. איפה שהמדינה מרגישה שיש שטחים, היא מתכננת הרבה יחידות דיור שאינן בהלימה ליכולת של הרשות להחזיק את עצמה. ואז במרכז הארץ בעיקר יש רשויות חזקות עם הרבה שטחי מסחר ותעסוקה. בבית שמש, מדינת ישראל תכננה בהסכם גג ב-2017 עשרות אלפי יחידות דיור, ורצתה להמשיך לתכנן עוד אלפי יחידות, בלי שום התאמה של שטחי מסחר ותעסוקה. עיר לא צריכה להיות תלויה במדינה. האכלוס המהיר הגדיל את הגירעון של העיר. והתהליך המרגש שקרה בחמש השנים שלי בראשותה היה שהתחלנו להקים אזורי תעשייה, וממש בחודשים האלה חלקם מתחילים להניב פרי. זאת הירושה שהשארתי לעיר".

איך התמודדת עם ההתנגדות של החברה החרדית לבנייה לגובה, בגלל שבת והצורך במעלית?
"גם הסוגיה הזו תרד מסדר היום במוקדם או במאוחר. במנהטן גרים חרדים גם בקומה 40, ואין להם בעיה עם זה. זה חלק מאותם מאבקי כוח".

בשכונה חדשה צריך תשתיות כמו בתי ספר, קופות חולים. איך מתמודדת עם זה עירייה בגירעון?
"כשתכננו את השכונות החדשות, ניהלתי קרבות מול משרד התחבורה לקבל יותר קווי תחבורה ציבורית, מול משרד הפנים עבור משרות, מול משרד החינוך לקבל כיתות. חלק גדול מהזמן שלי כראשת עיר היה ממש לעבור בין המשרדים האלה, להביא אותם לראות את התמונה הגדולה. אכלוס מטורף בלי תנאים מינימליים הוא מאוד מאתגר. לפעמים יש תחושה שכשנחתמו ההסכמים לא היה מבוגר אחראי שישקלל את כל הנושאים מול המשרדים. למשל, היה מבצע בעזה ופתאום גילו שבשכונות החדשות אף אחד לא תכנן צופרי אזעקה".

מה הצעד הבא שלך?
"אני רוצה לראות מה הדבר הבא שמדינת ישראל צריכה ואני בודקת את דרכי".

הראיון נערך עם עורך מדור הדעות במסגרת הפודקאסט "רוח מערבית"