נציג המדינה לבג"ץ: "אין הגבלה על הכנסת סיוע הומניטרי לעזה חוץ מדלק"

בג"ץ דן בעתירת חמישה ארגוני זכויות אדם להגברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. העתירה משודרת בשידור חי לבקשת גלובס ואמצעי תקשורת נוספים.

לטענת העותרים, חמישה ארגוני זכויות אדם בהם "גישה", ישראל לא מספקת את הסיוע הנדרש לאוכלוסייה האזרחית ברצועה ומפרה את החוק הבינלאומי. בראש ההרכב עומד ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן, ולצדו השופטים יצחק עמית ונעם סולברג. 

● הבכיר שמעריך: איך הנקמה האיראנית עשויה להיראות
● שאלות ותשובות | צה"ל מגייס מילואים, וזה האיום המרכזי מכיוון איראן
● "הדם של ילדנו יהיה עליכם!": הורי לוחמי אגוז במכתב לדרג הצבאי

נציג המדינה, עו"ד יונתן ברמן ממחלקת הבג"צים, אמר לשופטים כי התקבלה החלטה להרחיב את הפעילות במעבר כרם שלום, וכי המדינה תפתח צינור מים מנחל עוז לצפון רצועת עזה שפעל עד ה-7 באוקטובר, זאת בנוסף לשני קווי מים פעילים.

ברמן הוסיף כי "המדינה לא מגבילה את כמות הסיוע שנכנס מסוג מזון, ציוד רפואי ומים. בגלל שאין הגבלה על הכמות, הסוגיה היא שיפור הכניסה וייעול עבודה של שיתוף-פעולה עם מדינות וארגונים בינלאומיים". יחד עם זאת, הוא הוסיף כי קיימת הגבלה על הכנסת דלק.

עו"ד אסנת כהן-ליפשיץ, מנהלת המחלקה הציבורית של ארגון "גישה", טענה כי "לעמדתנו, ישראל לא ממלאת אחר כללי המשפט הבינלאומי. אנחנו מודעות לכך שחמאס תורם תרומה נכבדת לסבל האוכלוסייה האזרחית, אבל אנחנו מבקשות לחייב את המדינה לפעול לפי הדין הבינלאומי והישראלי. ישראל מפרה את החוק הבינלאומי". כהן-ליפשיץ הוסיפה כי ילדים מתים מרעב, וכי יש מגפות ומחסור במים ראויים לשתייה.

השופט פוגלמן ביקש מהמדינה לקבל נתונים על הכנסת האספקה לרצועה ועל הכמות הנדרשת. "מהו הרף הנדרש לסיוע הומניטרי? מהי תמונת המצב שלכם שאומרת מה המצב ברצועה? בלי שאנחנו יודעים מה תמונת המצב, אנחנו לא יודעים מה הסיוע הנדרש".

על הנתונים שהביאו העותרות השיבה כהן-ליפשיץ: "עיתונאים לא נכנסים לצפון הרצועה, כל צוות סיוע ומחקר שמבקש להיכנס להוציא נתונים צריך את אישור המדינה, והיא לא מאפשרת את זה. אנחנו מסתמכים בחלק גדול על דיווחי עיתונאים שמגיעים מסוכנויות הסיוע הגדולות בעולם".

סולברג: חיילים צריכים לחלק מרק כשהם בסכנה?

כאשר העותרות הזכירו את מותם של פעילי ארגון הסיוע מכוחות צה"ל השבוע, אמר השופט סולברג: "לצערנו, גם חיילים שלנו נהרגים מאש כוחותינו. זה פועל יוצא כמעט בלתי נמנע של המצב המלחמתי. צריכים למנוע ככל שאפשר. ההיטמעות של חמאס ב-17 שנות שלטונו בלב הסביבה האזרחית היא בהיקף חסר תקדים שמאתגר את צה"ל. ברור לכל בר-דעת שהם מכבידים על האספקה בתוככי עזה".

בהמשך הוסיף סולברג ושאל: "חיילים צריכים לעמוד ולחלק מרק חם לכל דורש, כאשר עלול לצאת מחבל מכל פיר?". 

על כך השיבה כהן-ליפשיץ: "אנחנו טוענים לפי דיני הלחימה. זה ברור שדיני הלחימה נועדו להגן על אוכלוסייה אזרחית בזמן לחימה. ברור שיש לחימה עם מאפיינים קשים יותר מלחימה בשטחים פתוחים. אלה לא מבטלים את התחולה של דיני הלחימה".

השופט פוגלמן העיר: "במאקרו זה בהחלט נכון. מדינת ישראל לא מתכחשת לחובותיה על-פי המשפט הבינלאומי, ולצד הצגת המציאות הקשה, חובתנו לשמור על הוראות המשפט הבינלאומי".

על כך הוסיף השופט עמית: "מדינת ישראל לא מתכחשת לחובותיה לאשר סיוע הומניטרי. השאלה היא איך פורטים את זה לפרוטות".

הדיון בכמות הסיוע ההומניטרי שנכנסת לרצועת עזה עומד גם במרכז הדיון בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. העותרות טוענות כי הצווים שהוצאו מחייבים את המדינה כמקור חובה נוסף.

נציג המדינה, עו"ד ברמן, אמר: "במסגרת המלחמה שנכפתה עליה, מדינת ישראל נלחמת במטרה להביא למיטוט שלטון החמאס ולשחרור החטופים. אין חולק שכפועל יוצא נגרם סבל לאוכלוסייה בשל שימוש במתקנים אזרחיים.

"אנחנו לא חולקים על כך שיש צרכים הומניטריים משמעותיים בעזה. אנחנו לא חולקים שהמצב בצפון הרצועה חמור וקשה יותר. מדינת ישראל המליצה לתושבי צפון הרצועה להתפנות ואפשרה זאת באמצעות פתיחת מסדרון הומניטרי".

ברמן ציין כי ההערכה היא כי בצפון הרצועה יש כעת כ-200-300 אלף תושבים, לאחר שהיו שם כמיליון תושבים לפני המלחמה. לדבריו, "ישראל המליצה לעזוב את האזור, כי הנגישות לסיוע הומניטרי מזון וטיפול רפואי טובה יותר בדרום הרצועה". 

"הכמות שנכנסת סבירה" 

סא"ל ניר עזוז, ראש ענף כלכלה ביחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, אמר בדיון: "אנחנו מקבלים מידע אותנטי אודות המצב ברצועה מגורמים פנימיים. אנחנו מחלקים את תמונת המצב לאזורים - הצפון, מחנות המרכז ח'אן יונס ורפיח. ההמלצות משתנות בהתאם למצב בכל אחד מהאזורים".

"לא נכון להסתכל רק על כמות המשאיות שנכנסו. צריך להסתכל על כמות המזון טרם המלחמה. היו מאגרי מזון רבים בתוך הרצועה. 250 משאיות שנכנסות מדי יום, 80% זה מזון. לעמדתנו הכמות שנכנסת היא סבירה. לגבי הטענה למחסור בחומרי הרדמה - אנחנו לא מכירים שיש מחסור. אנחנו מאפשרים להכניס. הדלקים שנכנסים מיועדים אך ורק לתשתיות הומניטריות שהוגדרו". 

השופט פוגלמן אמר בדיון כי מספר המשאיות הנכנסות לא מספיק. 

על-פי תגובת המדינה, סיוע הומניטרי נכנס לרצועה דרך היבשה, דרך הים ומהאוויר.

בנתיב היבשתי - משאיות מגיעות ממצרים למעבר ניצנה דרך מעבר רפיח המצרי. באמצע דצמבר 2023 ישראל פתחה מחדש גם את מעבר כרם שלום לכניסת סחורות לרצועת עזה, כאשר הפעלת המעבר כרוכה בסיכונים ביטחוניים. דרך כרם שלום עובר סיוע שהגיע לנמל אשדוד של קמח וסיוע המגיע מירדן דרך גשר אלנבי. עוד נמסר כי באמצע מרץ ישראל אפשרה להכניס סיוע הומניטרי דרך פתיחת פתח בגדר המערכת - "קו דיווח 96" בצפון הרצועה.

בנתיב הימי - באמצע מרץ, ספינה של ארגון סיוע במימון איחוד האמירויות הגיעה למרחב הימי של רצועת עזה. הספינה הכילה ציוד מזון ומים שהועברו ל-12 משאיות. ספינה נוספת הגיעה לרצועה השבוע. בנוסף, ישראל פועלת לתאם העברת סיוע דרך נמל זמני שיוקם על-ידי ארה"ב, כפי שהודיע נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. הנמל שיוקם צפוי לפעול מאמצע אפריל ולקבל כמות השווה ל-60 משאיות ביום - 2.2 מיליון מנות מזון.

בנוסף, בנתיב האווירי - מסוף פברואר מתקיימות בתיאום עם ישראל הצנחות מהאוויר של חבילות סיוע הומניטרי, בשיתוף עם ארה"ב, ירדן, צרפת ומדינות נוספות. בדרך זו סופקו 2,700 חבילות סיוע ב-40 הצנחות.

את העתירה הגישו ארגון "גישה - המרכז לשמירה על הזכות לנוע", יחד עם המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם - ישראל, האגודה לזכויות האזרח ועמותת עדאלה. הם מבקשים לאפשר מעבר של כל משלוחי הסיוע לעזה, ובמיוחד לצפונה. לטענתם, המצב ההומניטרי קשה מאוד נוכח המגבלות שמטילה ישראל.