מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי • החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית
גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי - Aerospace Services India (ASI). יציאתה של משלחת התעשייה האווירית, בראשות המנכ"ל בועז לוי, נשמרה מתחת לרדאר. באירוע החניכה נכחו שורת בכירים ישראלים בראשות השגריר בניו דלהי, נאור גילאון, בתקופה רגישה מאוד. נזכיר כי בסוף דצמבר התרחש פיצוץ מטען חבלה בסמוך לשגרירות הישראלית בבירה ההודית, כשלפי ההערכות - את ניסיון הפיגוע ביצעה איראן.

השבוע בתעשיות הביטחוניות | הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו (המקביל של מפא"ת וסיב"ט), בפיתוח ותמיכה באמצעים מתקנים שמיוצרים עבור מערכת ביטחון ההודית. ASI מונה 50 עובדים, 97% מהם הם אזרחי הודו. משרדי החברה נמצאים בניו דלהי, אך החברה פרסה סניפים ברחבי תת־היבשת.

ASI מבצעת עסקאות במטבע ההודי, הרופי, והיא החברה היחידה העוסקת במערכת ההגנה האווירית לטווח בינוני (MRSAM), מערכת מתקדמת וחדשנית המספקת הגנה נגד מגוון איומים אוויריים ונמצאת בשימוש הצבא ההודי, חיל האוויר וחיל הים של המדינה. המערכת כוללת מכ"ם מדגם Phased Array, מערכת פיקוד ושליטה, משגרים ניידים ומיירטים המצוידים בחיישן תדר רדיו מתקדם. מערכת MRSAM פותחה בשיתוף פעולה בין תע"א ו־ DRDO לשימוש מערכת הביטחון ההודית.

דרור בר, מנהל מפעל הגנה אווירית בחטיבת מערכות טילים וחלל / צילום: דוברות תע״א
 דרור בר, מנהל מפעל הגנה אווירית בחטיבת מערכות טילים וחלל / צילום: דוברות תע״א

"אנחנו פעילים בהודו במשך 30 שנה בעצימות גבוהה, וכיום מערכות התעשייה האווירית נמצאות בהודו בכמויות גדולות", אומר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית. "שיתוף הפעולה עם הממשל וזרועות הצבא נפלא. כידוע, כשמתחילים למסור מערכות מתקדמות כמו MRSAM, מגיע השלב שבו צריך לבצע תחזוקה לאורך שנים. השלב הזה דורש מגע הדוק עם הזרועות המבצעיות וזמינות מהירה. העובדים ההודים שלנו נמצאים במרכז שליטה שפועל מול הזרועות וכוללים, למשל, קצינים הודים שפרשו, מהנדסים וטכנאים. יש פה קונספט עבודה חדשני ונדרש, בשל היקף המערכות שמספקים ובהתאם לרוח שנושבת בהודו".

"ברק 8 נמכר לצבא היבשה, חיל האוויר וחיל הים ההודי, כל אחד עם הגרסה שלו", מפרט דרור בר, מנהל מפעל הגנה אווירית בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית, בשיחה עם גלובס. "שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין הודו הוא יוצא דופן ברמה העולמית. מה שהשתנה בשנים האחרונות זו הגישה של הודו. תוכנית Make in India נמשכת 15 שנים, אבל ב־2021 החליטו ההודים על מהפך שבו חייבים להפוך להודים ולסחור ברופי כדי לבצע עסקים. התעשייה האווירית הפכה כעת להודית, וזהו שינוי משמעותי".

חשש גובר מפני סין

בשנים האחרונות ממשיכה ההתעניינות של הודו במוצרי התעשייה האווירית, בצל המתיחות הקבועה עם שכנתה פקיסטן, ובמיוחד האיומים הגוברים מהים. אין מדובר דווקא באיום האיראני כי אם האיום הסיני. הטריטוריה המזרחית של הודו לא מסתכמת בחוף המזרחי של האי, אלא הרחק משם באיי אנדמן וניקובר, ששוכנים צפונית לנתיב השיט האסטרטגי - מיצר מלאקה. מעבר לכך, המרחק בין אנדמן וניקובר לסין הוא כאלף ק"מ בלבד, וזו הסיבה המרכזית מאחורי התעצמות חיל הים ההודי.

בה בעת, אירוע החניכה הישראלי יוצא הדופן מתבצע כשלושה שבועות לפני שב־19 באפריל ייפתחו הבחירות בהודו. במדינה המאוכלסת ביותר בעולם, בשל היקף האוכלוסייה והשטח, הבחירות מתקיימות במשך כחודש וחצי. עבור רוב בבית התחתון וניצחון נדרשים 272 מושבים. מפלגת BJP של ראש הממשלה נרנדרה מודי מחזיקה ב־341 כיום, ומקווה לשמר את כוחה.