רום כנרת | בלעדי

נאמני חברת הנדל"ן שקרסה חושפים: החוב מגיע ליותר ממיליארד שקל

עורכי הדין שמייצגים את נושי חברת הנדל"ן רום כנרת ביקשו מבית המשפט לדחות את הצעת הרכישה שהוגשה, בטענה כי היא "חסרת ערך" מול ההיקף העצום של תביעות החוב, שעומד על פי 5 מההערכות הקודמות • "ההצעה תוריד לטמיון את המאמצים להצלת הפרויקטים ותזיק פי כמה וכמה למעורבים"

אילן ששון, מנכ''ל ובעלי רום כנרת / צילום: אלון רון
אילן ששון, מנכ''ל ובעלי רום כנרת / צילום: אלון רון

נאמני חברת רום כנרת חושפים חובות בהיקפים אדירים: הנאמנים, עו"ד אהוד גינדס ועו"ד שי מילוא, הגישו את תשובתם לבית המשפט בנוגע להצעת הרכישה שהוגשה לאחרונה על־ידי קבוצת משקיעים, ובהם גם בעלי החברה עד לאחרונה, עו"ד אילן ששון. 

תרמית הענק של חברת הנדל"ן: החובות נחשפים, והם מגיעים כבר למעל 200 מיליון שקל
"הרוכשים מופקרים לגורלם": מה אפשר ללמוד מהקריסה החדשה בנדל"ן
"אירוע שחור משחור": חשד לתרמית ענק בחברת הנדל"ן רום כנרת

השניים דוחים באופן מוחלט את ההצעה וקובעים כי "אין מדובר בהצעה בעלת ערך כלשהו", אך באותה נשימה הם חושפים לראשונה את היקף החוב של החברה: יותר מ־450 נושים הגידו תביעות חוב נגד רום כנרת, בסכום כולל של יותר ממיליארד שקל. 

נזכיר כי  בשבוע שעבר חשפנו כאן את הצעת המשקיעים, הכוללים כאמור את בעלי החברה לשעבר וכן את קבוצת מנשה גפני, חברת אוריה יזמות, קבוצת אטלס פיננסים וקבוצת אפיקים־גשם. בהצעה זו טענו המשקיעים הפוטנציאליים לחובות של כ־210 מיליון שקל, אך עורכי הדין אוריאל זעירא וגיא סרוסי, המייצגים חלק מהנושים, טענו כי זהו "רק קצה הקרחון". תשובת הנאמנים לבית המשפט מוכיחה כי לטענות הללו יש בסיס מוצק. 

המספרים שמאחורי פרשת הקריסה של רום כנרת

450 נושים *
כולל עובדים ורוכשי דירות

112 מיליון שקל
חובות מובטחים, בעיקר לגופים פיננסיים

190 מיליון שקל
גובה הצעת הרכישה

2 פרויקטים מרכזיים
מגדלי מגורים בבת ים

* לפי דוח הנאמנים

אף אחד מהפרויקטים לא הושלם

באוגוסט האחרון נפתח הליך חדלות פירעון בעניין חברת רום כנרת, שנכנסה לקשיים כלכליים. בתחילה נטען כי המצוקה שאליה נקלעה החברה קשורה במצב המורכב בשוק, אך דוח הנאמנים הראשון הציג תמונה אחרת - "אירוע שחור משחור" כפי שהגדירו זאת הנאמנים. 

בדוח שהגישו בספטמבר הם מצביעים על עסקאות נוגדות וכפולות בכל הפרויקטים של החברה, על חוסר הלימה בין דירות שנמכרו לבין התוכניות והיתרי הבנייה בפרויקטים ועל עסקאות למכירת "דירות וירטואליות". עוד ציינו הנאמנים כי קיימות עדויות וחשדות לכאורה למעשי תרמית ולמעורבות של גורמים פליליים בסיפור. 

בנוסף נכתב כי "קבוצת רום כנרת עשתה שימוש ממולח במערכת שיווק משומנת, אולם הלכה ולמעשה אף אחד מהפרויקטים שלה לא הושלם, וחלקם בשלבים התחלתיים". 

העורך דין שעומד מאחורי החברה שהסתבכה

חברת רום כנרת הוקמה בשנת 1995 על ידי עו"ד אילן ששון, ששימש עד לתחילת הליך חדלות הפירעון כבעלים וכמנכ"ל החברה.

ששון, כבן 60, הוא עורך דין בהשכלתו, אשר פועל בעולם דיני המקרקעין והנדל"ן, משפט אזרחי ומשפט מסחרי. משרדיו, ברחוב המסגר 55, משמשים גם כמשרדי חברת רום כנרת. אחד הצעדים שביססו את חברת רום כנרת בזמנו היה רכישת קרקע בשטח 20.6 דונם בבת ים, עם שותפים, תמורת כ־54 מיליון שקל, באזור שלימים הפך להיות "רובע פארק הים", שבו מתוכנן בין היתר פרויקט Sea Tower. לאחר הרכישה החל לקדם ששון עם שותפיו, באמצעות רום כנרת, את הפרויקט במסגרת קבוצות רכישה, בעוד החברה עצמה משמשת בעיקר כמנהלת הפרויקטים. כחלק מההליך הוקפאו נכסיו של ששון, לצד נכסי החברה ובהם הפרויקטים בבת ים. 

בימים הראשונים שלאחר קריסת החברה טס ששון לדובאי, בטענה כי הוא מחפש שם רוכש לחברה, אך הנאמנים טענו כי תשובותיו אליהם חלקיות ואינן אמינות. 

בתשובתם לבית המשפט על הצעת הרכישה, תוקפים הנאמנים את ששון בחריפות: "הלכה למעשה, מר ששון מציע לקחת את הרוכשים 'כבני ערובה', להמשיך לעכב ולהתיש אותם למשך תקופות זמן לא ידועות, על חשבונם. אין לתת יד להצעה שכזו, הן בהיותה מוצעת בידי מי שתחת שרביטו הגיעה החברה למצב קטסטרופלי, והן מאחר שהיא אינה משרתת את טובת החברה ונושיה". 

עוד מאשימים הנאמנים את ששון ואת קבוצת המשקיעים כי הם פונים ישירות לנושים, לכאורה, כדי שיסכימו להצעת הרכישה. 

בינתיים, האתר הראשי של חברת רום כנרת ירד מהאוויר, ואתרים אחרים הנושאים את שמה וכוללים את הסמליל (הלוגו) הרשמי שלה, כלל לא מציינים כי מדובר בחברת בנייה, ולא מוזכר שמו של ששון. 

כעת, בתשובתם לבית המשפט, הנאמנים מבקשים מבית המשפט לדחות על הסף את הצעת הרכישה של קבוצת המשקיעים. הם קובעים כי ההצעה מהווה בעיקרה מיחזור של הצעה קודמת לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב שהגיש הבעלים הקודם ששון, בשמו ובשם חלק מהחברות, עוד ב־21 באוגוסט. 

"לא רק שאין בהצעה כדי לסייע לנושים, יש בה כדי לגרום להם נזקים נוספים. ההצעה נטולת כדאיות או תוכן ממשי, ואינה עולה בקנה אחד עם תוכנית הפעולה של הנאמנים אשר קרמה עור וגידים", כותבים הנאמנים לבית המשפט. 

"מדובר באסופת סיסמאות ו'תרופת פלא', אשר נוסו בעבר על רוכשי הדירות ונושי החברה ללא הצלחה יתרה, בלשון המעטה. הצעת הסדר שכזו מבקשת לדון את הרוכשים, את הנושים ואת החברה עצמה להשמדת ערך ללא הצדקה ולנזקים בלתי מתקבלים על הדעת". 

בתשובה הם אף מתייחסים להצעת ההסדר עצמה וטוענים כי היא "מותנית בהתקיימותם של שלל תנאים שהסיכוי להתקיימותם אינו ברור כלל ועיקר, בוודאי לא בתוך פרק זמן הגיוני וסביר. קבלת הצעה מרובת תנאים וסייגים שכזו לא זו בלבד שתוריד לטמיון את מאמצי הנאמנים להצלת הפרויקטים, אלא אף תגרום לעיכובים ממושכים בקידום פרויקטים שונים ותכניס את הרוכשים, את הנושים ואת החברה לסחרור חסר תוחלת שסופו נזקים חמורים פי כמה וכמה". 

עורכי הדין גינדס ומילוא אף מתייחסים קונקרטית לכמה מההצעות שהעלו המשקיעים בנוגע להצלת פרויקטי החברה. כך למשל, לגבי אחד הפרויקטים המרכזיים של רום כנרת - פרויקט B TOWERS בבת ים המתוכנן לכלול 130 אלף מ"ר ומגדל בן 40 קומות. הנאמנים טוענים כי המשקיעים הציעו לרכוש את הפרויקט "בסכום נמוך מערכו", בעוד ישנן כבר כעת כמה הצעות לרכישת הזכויות בפרויקט בסכומים גבוהים יותר.

בשל כל אלה מבקשים הנאמנים מבית המשפט להורות על סילוקה של הבקשה על הסף. 

לחברה יש פרויקטים נוספים, שהמרכזי שבהם הוא פרויקט Sea Tower בשכונת פארק הים בבת ים, המתוכנן לכלול חמישה מגדלים עם 450 יחידות דיור; כמה פרויקטי התחדשות עירונית, בהם פרויקט ברחוב המעורר בגבעתיים שצוין במסגרת ההליכים המשפטיים ככזה שישנה בעיה בהיתר שהוגש לגביו, וכן פרויקטי התחדשות עירונית נוספים בגבעתיים וברמת גן; ופרויקט "בתים בצבעים" להשבחה ולהשכרה ארוכת־טווח של מבנים קיימים. 

בין הנושים: עיריית תל אביב ורשות המסים

כאמור, צמד הנאמנים ציין בתשובתו לבית המשפט כי יותר מ־450 נושים הגישו תביעות חוב בסך העולה על מיליארד שקל. מדובר בחובות ענק: בפרשת קריסתה המפורסמת של חברת חפציבה בשנת 2007 הסתכמו החובות בכ־1.5 מיליארד שקל, אם כי ערך הכסף עלה משמעותית מאז, ובעקבות הפרשה התבצע תיקון משמעותי בחקיקה, במטרה להבטיח עד כמה שניתן את כספם של הרוכשים במקרים מסוג זה. 

מי הם אותם נושים של חברת רום כנרת? בין היתר הם כוללים גופים פיננסיים, כולל בנקים אך בעיקר גופים חוץ־בנקאיים כדוגמת החברות בונוס וקרדיטו. כמו כן, החברה חייבת כספים לעיריית תל אביב־יפו (בעיקר כספי ארנונה) וכן לרשות המסים, לעובדים ולספקים שונים - קבלנים, אדריכלים ועוד. לצד זה, החברה חייבת כספים רבים לשלל רוכשי דירות בפרויקטים שונים. 

הנאמנים מציינים בתשובתם כי כבר בספטמבר הציעו לששון, דרך בא־כוחו, להפקיד בחשבון הנאמנות שפתחו 10 מיליון שקל, "על־מנת שניתן יהיה להתייחס ברצינות להצעה", אך הדבר לא קרה. "גם אם ששון והמשקיע מטעמו היו טורחים להפקיד את הערבות, הרי שהסכום המוצע על־ידם מהווה כאחוז אחד בלבד מהיקף סכום תביעות החוב, ואין בו כדי להוות כרית ביטחון". 

עו"ד צורי ללוש, המייצג את קבוצת המשקיעים שהגישה את הצעת הרכישה, מסר בתגובה: "בשלב זה קבוצת המשקיעים לומדת את תשובת הנאמנים וממתינה לעמדת הממונה. עם זאת, מעיון ראשוני, המשקיעים סבורים כי הצעתם מהווה פתרון ראוי ומאוזן הן לציבור רוכשי הזכויות בקבוצות הרכישה והן לקבוצות הנושים האחרות לסוגיהם". 

*** חזקת החפות: מדובר בחשדות שהועלו על־ידי הנאמנים בדוח בלבד, ולמעורבים עומדת חזקת החפות.