סחף נגד ישראל באירופה: קיצוץ כספים, הסטת השקעות והכרה במדינה פלסטינית

​מנהיגי אירופה סיימו בסוף השבוע פסגה שהתכנסה בבריסל בקריאה ל"הפסקת אש הומניטרית מיידית" ברצועת עזה מצד ישראל וחמאס, אחרי קרוב לחצי שנה שבה נמנעו מכך. לפי הדיווחים מאחורי הקלעים, גרמניה הייתה זו שהסירה את התנגדותה לנוסח החדש, החריף יותר מבחינה ישראלית.

● מרוץ החימוש: האם אירופה "תעתיק" מישראל את כיפת ברזל?
● כותרות העיתונים בעולם | הסערה שמאיימת על יחסי ישראל ואחת מידידותיה הוותיקות
● יואב קרני, פרשנות | מחסום הווטו האמריקאי נחצה: היד שלא הורמה ממוטטת את חומת המגן הדיפלומטית של ישראל

גם מדינות פרו-ישראליות כמו אוסטריה והונגריה הסכימו לשינוי הכיוון הזה, שמפעיל לחץ רב יותר על ישראל, במיוחד על רקע פעולה צבאית אפשרית ברפיח.

ההודעה האירופית המשותפת גם מזכירה את "העבודה החשובה" של אונר"א ברצועת עזה, בניגוד לדרישה הישראלית לפרק את הארגון, מציינת את הדיונים בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ומטילה על ישראל אחריות להגברת הסיוע ההומניטרי.

ההודעה גם קוראת באופן גורף להימנע מפלישה לרפיח, ודורשת את שחרור החטופים הישראלים המוחזקים על ידי חמאס.

איום בהכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית

למרות ההצהרה החריפה יחסית, ציר המדינות הפרו-פלסטיניות באיחוד האירופי, הפועל מתחילת המלחמה כדי להביא להפסקת הפעולה הישראלית בעזה, התכנס בשולי הפסגה כדי לפרסם הודעה משלו.

ראשי הממשלות של אירלנד (ליאו ורדקר, שפרש מתפקידו אחרי החתימה והוחלף), ספרד, סלובניה ומלטה הודיעו במכתב רשמי אחרי פגישה פומבית וצילומים מחויכים לתקשורת, כי הן שוקלות להכיר במדינה פלסטינית באופן חד-צדדי.

"דנו בנכונות שלנו להכיר בפלסטין והסכמנו כי נעשה כך כאשר הדבר יהווה תרומה חיובית", נכתב בהודעת הסיכום של מפגש הצד שלהם.

ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ז אף הלך צעד אחד קדימה, ואמר במסיבת עיתונאים לאחר מכן כי הכרה ספרדית במדינה פלסטינית תיעשה במהלך הכהונה הנוכחית של הממשלה במדינה, כלומר לכל היותר בעוד שלוש שנים.

ההצהרות של ראשי האיחוד מסמלות את שינוי הכיוון שנרשם באירופה בחודשים האחרונים, בעיקר על רקע המצב ההומניטרי בעזה, מה שנתפס כחוסר נכונות מצד ישראל להתפשר בנושא "היום שאחרי", וכן שחיקה הולכת ומתגברת בדעת הקהל ובתקשורת ככל שהמבצע הצבאי נמשך ואינו משיג את המטרות שהובטחו, ביניהן חיסול ארגון חמאס.

השחיקה הזו מתבטאת לא רק ברמה הפוליטית, אלא בעיקר ברמת השטח, ברחובות, בפעילות ארגונים לא ממשלתיים, באקדמיה ובעסקים. ברמה הביטחונית, אמברגו נשק והעברת תחמושת וציוד ביטחוני לישראל כבר למעשה אומץ דה-פקטו על ידי חלק גדול ממדינות אירופה מאז שהחלה המלחמה בעזה.

איטליה, בלגיה, ספרד ומדינות נוספות הודיעו כי לא סיפקו נשק ותחמושת לישראל מאז תחילת המלחמה, וכי לא יספקו זאת בעתיד הקרוב. בבריטניה, שר החוץ דייוויד קמרון איים להפסיק אספקת נשק לישראל אם היא תפלוש לרפיח.

על הכוונת: הסכם "הורייזן" ותקציבי מו"פ

במקביל, השבוע צפויה להתפרסם תוצאת בדיקה רשמית בריטית בנוגע לחוקיות הפעולות הישראליות בעזה, שיכולה לגרור אמברגו מיידי על אספקת נשק, אם תמצא שישראל חרגה מהחוק הבינלאומי.

בהולנד הצליחו פעילים פרו-פלסטיניים למנוע העברת חלקים למטוסי ה-F-35 הישראליים באמצעות עתירה לבית משפט, והקמפיין מתפשט בימים אלו גם לבריטניה.

בתחום זה, החלו בסוף השבוע ארגונים לא-ממשלתיים המנטרים את היצוא הביטחוני של מדינות האיחוד להעלות דרישה חדשה: להפסיק להשקיע כספים אירופיים במחקר ובפיתוח שקשור לרחפנים ולמל"טים בישראל.

שני ארגונים, StateWatch ו-IMI, פרסמו מחקר שבו הם מתחקים אחרי כספים שהועברו לחברות ישראליות במסגרת "הורייזן", תוכנית המדע והמו"פ האירופית האחראית להשקעות עתק בישראל בשנים האחרונות. לטענתם, חברה ישראלית בשם Xtend לפיתוח רחפנים קיבלה מענק מהתוכנית האירופית, שישראל חברה בה מכוח הסכם בילטרלי שמתחדש מדי כמה שנים.

"חברות ביטחוניות ישראליות אחרות קיבלו מיליונים לטובת פיתוח רחפנים בשנים האחרונות, למרות איסור על השקעה אירופית בפרויקטים צבאיים", כתבו. הם דורשים להפסיק את העברות הכספים לחברות הללו.

דרישה זו מתחברת למהלך מורכב יותר, בעל השלכות משמעותיות הרבה יותר, שציר המדינות הפרו-פלסטיניות מקדם באיחוד האירופי: ניסיון להשעות את הסכמי האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי.

הסכמים אלו מספקים את המסגרת ליחסים בין ישראל ובין האיחוד, כולל השקעות ותוכנית "הורייזן", ומדינות כמו אירלנד וספרד כבר פנו לנציבות האירופית בדרישה לדון אם הם תקפים, על רקע הטענות שלהן כי ישראל מפירה את החוק הבינלאומי בעזה, ולכן לא עומדת בדרישות הסף של ההסכמים. עד כה הנציבות לא הראתה נכונות לדון בעניין.

קרן העושר: לא נשקיע בספקיות נשק לישראל

ואם באירופה הלך הרוח הפוליטי מיתרגם להחלטות פוליטיות הפוגעות בישראל, ולדרישות מצד ארגוני החברה האזרחית, בסקנדינביה ובמדינות הנורדיות המצב חמור אף יותר. בסוף השבוע הודיע בכיר בקרן העושר הנורבגית, אחד הגופים המשקיעים הגדולים ביותר בעולם, עם הון מוערך של 1.6 טריליון דולר, כי הקרן "בוחנת מחדש" את החזקותיה בשורה של חברות בינלאומיות וישראליות בעקבות המלחמה בעזה.

לדברי הקרן, הרקע לכך הוא הפרות אפשריות של תקנות האתיקה שלה. בעבר כבר הודיעה הקרן על הפסקת השקעה בשורה של חברות ישראליות המעורבות בפעולות בשטחים ביהודה ושומרון, במיוחד בתחום התשתיות. לפני כשנה וחצי החליטה להמשיך ולהשקיע בגופים פיננסיים ישראליים, אחרי בחינה של הנושא.

לדברי הבכיר, העומד בראש ועדת האתיקה של הקרן, סוויין ריקרד ברנטצאג, הסיבה לבחינה מחדש בתזמון הנוכחי היא "החומרה הרבה של ההפרות בנורמות שאנחנו רואים". הוא אמר בראיון לרויטרס כי הקרן, המחזיקה ב-1.5% מההון הנסחר בבורסות הגדולות בעולם, ומשקיעה ב-8,000 חברות, תבדוק אם ישנן חברות בפורטפוליו שלה המוכרות נשק לישראל, הנמצא בשימוש בעזה.

לדבריו, אם כן, ייתכן שהדבר יוביל להסטת השקעות מהן, משום שהדבר יעבור על חוקי האתיקה של הקרן. אלו מחייבים אותה להשקיע בחברות שאינן קשורות בפעילות העוברת על החוק ההומניטרי הבינלאומי, ציין.

ברנטצאג לא ציין אילו חברות נמצאות בבדיקה כעת, אך אמר כי "הן יכולות להיות ישראליות או לא-ישראליות". הקרן יכולה להשקיע בחברות נשק, מלבד כאלו הקשורות בנשק אטומי או מוקשים.

היא גם מבצעת בדיקה שוטפת כדי להסיט השקעות מחברות הקשורות בהליכים לא-חוקיים ובעבירות על החוק ברחבי העולם. לרוב, היא מפרסמת את ההחלטה לסיים את ההשקעה אחרי שמכרה את המניות, במטרה לשמור על ערכן בעבורה.

"ישראל כעת הרבה יותר בפוקוס מאשר לפני כן", אמר הבכיר הנורבגי. נכון לסוף 2023, הקרן החזיקה מניות ב-76 חברות ישראליות.