גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החידה הגדולה של נאום צ'אק שומר: האם תם עידן התמיכה הדו־מפלגתית בישראל

הפעם האחרונה שבה ישראל נקלעה למרכזה של מחלוקת מפלגתית בארה"ב הייתה ב־1981, ומאז היא נהנית מהסכמה נדירה ● רוב היהודים נוהים זה שנים אחרי המפלגה הדמוקרטית ● השאלה הגדולה: האם הם יפנו לה עורף, או יסכימו עם ביקורתה על ישראל? והאם הם יתרמו כסף?

צ'אק שומר, מנהיג הסיעה הדמוקרטית בסנאט / צילום: ap, J. Scott Applewhite
צ'אק שומר, מנהיג הסיעה הדמוקרטית בסנאט / צילום: ap, J. Scott Applewhite

למפלגות אמריקאיות אין מנהיג, בוודאי לא במובן המקובל על מפלגות במשטרים פרלמנטריים. אפילו כאשר נשיא ממפלגתם נמצא בבית הלבן, מחוקקים אמריקאים אינם סרים למרותו, אף כי הם בהחלט נוטים לעמוד לצידו.

כל מי שיתקרב לגבול ייעצר: כך תיראה השליטה הביטחונית בעזה
בעוד 40 יום זה קורה: האירוע שכל תעשיית הקריפטו מחכה לו

בקונגרס של ארה"ב אמנם יש 'מצליף', הסופר את הקולות של צירי מפלגתו או של הסנאטורים שלה, אבל השוט שבידיו אינו מכונן משמעת סיעתית. סיבה אחת היא שבמשטר פרלמנטרי מפלגת שלטון חדלה לשלוט אם היא מאבדת את הרוב שלה בבית המחוקקים. בארה"ב, נשיא יכול לסמוך על רוב בשני בתי הקונגרס רק לעתים לא־מזומנות, ובדרך כלל רק לזמן קצר. לא פעם, מפלגתו נמצאת במיעוט בשני הבתים.

ממילא, דעתו של מנהיג סיעה בקונגרס אינה מחייבת אף אחד מחברי סיעתו. לפעמים, קולו קורא במדבר, אם כי הדעת נותנת שמעמדו מבטיח לו הקשבה רצינית. את צ'אק שומר, מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, אפשר לתאר כדמוקרט השני בחשיבותו במדרג, מיד לאחר הנשיא.

מאז שהדמוקרטים איבדו את הרוב שלהם בבית הנבחרים, בתחילת השנה שעברה, שומר הוא השותף הפרלמנטרי העיקרי של ג'ו ביידן. הוא כמובן לא היה אלמוני בישראל עוד לפני נאומו במליאת הסנאט ביום ה' שעבר, אבל עכשיו הוא ידוע היטב. ביקורתו על מדיניות ישראל, הזהרתו התקיפה מפני תוצאותיה, וקריאתו להחלפת בנימין נתניהו הדהימו כמעט את כל שומעיו. במשך עשרות שנים הוא חזר והציג את עצמו באוזני קהל יהודי כ"שומר ישראל". שם משפחתו הוא הגרסה הגרמנית־יידית של 'שומר'. מאז הנאום, הרבה מאוד רותחין נוצקו על ראשו. אנשי ימין יהודים מתארים את נאומו כ"מעשה בגידה".

נוסחת קסם פוליטית

ישראל נהנתה לפחות ב־40 השנה האחרונות מתמיכה שהאמריקאים קוראים "דו־מפלגתית". הצירוף הזה הוא נוסחת קסם פוליטית, המאצילה לגיטימיות מיוחדת, ומסורת ערגה מיוחדת אצל נשיאים. לא הרי חוק העובר רק בקולות מפלגתו של הנשיא (אם יש לה רוב) כהרי חוק המקבל תמיכה משני עברי המתרס.

הקיטוב הפוליטי באמריקה התחדד מאוד מאז שנות ה־70 של המאה שעברה, והתמעט והלך מספר הנושאים שהיה אפשר לשייך לקטגוריה הדו־מפלגתית. ישראל הייתה אחת מהן. הפעם האחרונה שבה ישראל נקלעה למרכזה של מחלוקת מפלגתית הייתה ב־1981, השנה שבה צ'אק שומר הגיע לוושינגטון כציר ירוק לבית הנבחרים מטעם מחוז בחירה בעיר ניו יורק.

1981 היא ציון דרך מיוחד במינו, מפני שבה ידידי ישראל נחלו מפלה צורבת בקונגרס (על מכירת מטוסי ביון "אייוואקס" מתקדמים לערב הסעודית, שישראל התנגדה לה בכל התוקף), אבל באותה השנה עצמה, בקשר ישיר עם המפלה הזו, השדולה הפרו־ישראלית התחילה את עלייתה המסחררת למעמד של אחת "השדולות החד־נושאיות" רבות הכוח ביותר בוושינגטון. היא עשתה כן בזכות התפקיד שמילאה בהבסת סנאטורים רפובליקאים שתמכו בעסקה.

פרשת אייוואקס הפיגה כמעט כל חשק בגבעת הקונגרס להתנגש עם השדולה הפרו־ישראלית. שתי המפלגות אימצו את ישראל אל חיקן. זה היה חשוב בשנים הבאות, מפני שממשלים רפובליקאים נטו להיות פחות ידידותיים לישראל. זה של ג'ורג' בוש האב האשים את ישראל (ב־1991) שהיא מסכלת את תהליך השלום. הוא גם שלל ממנה ערובות להלוואות לשיכון עולי ברית המועצות. בהשראת אייפא"ק, ישראל הטילה את יהבה על הקונגרס. היכולת לבחור בין קונגרס לממשל נשזרה מאז במערכת היחסים. נתניהו חזר ובחר בקונגרס (שהיה בו אז רוב רפובליקאי גדול) ב־2015, כשרצה לסכל את ההסכם של ברק אובמה עם איראן.

״חיונית וחשובה״, אבל…

ישראל הצליחה במשך שנים להימנע מהזדהות אידיאולוגית בארה"ב גם כאשר היא עצמה פנתה ימינה. זו הייתה בחירה חכמה, וגם בחירה של חוסר ברירה. יהיו אשר יהיו נטיות הלב של בנימין נתניהו, הרוב הגדול של יהודי ארה"ב נוטים שמאלה. הם התחילו להצביע בהמוניהם לטובת המפלגה הדמוקרטית לפני 90 שנה ויותר. לפי סקר של המכון האלקטורלי היהודי מ־2020, ממוצע של 71% מן היהודים מצביעים מעשה שגרה בעד מועמדים דמוקרטים לנשיאות. 65% מצביעים לטובת מועמדי הדמוקרטים לקונגרס. גם נשיאים רפובליקאים פרו־ישראליים מובהקים, כמו רונלד רייגן וג'ורג' בוש הבן, לא הצליחו לשנות את המשוואה. ישראל בדרך כלל אינה מרכיב מרכזי בשיקולי ההצבעה של היהודים. לא פעם הם גילו נאמנות לדמוקרטים כושלים גם כאשר הם היו הקבוצה האתנית היחידה באמריקה שעשתה כן (1972 ו־1984). השאלה הגדולה היא אם זה עומד להשתנות תחת הרושם של החודשים האחרונים. האם מצביעים יהודיים 'מתונים' או 'ליברלים' (רק שליש של היהודים מזהים את עצמם עם הימין) יפנו נגד המפלגה הדמוקרטית, מפני שהם יפקדו עליה עוון של סובלנות כלפי ביטויים שמשתמעת מהם אנטישמיות? או אולי מספר ניכר של יהודים מסכימים עם ביקורתו של צ'אק שומר, ויתמכו בדמוקרטים דווקא בגלל התנגדותם למדיניות ישראל?

סקר של מרכז המחקר פיו (Pew), כנראה האחרון מסוגו, הראה ב־2020, כי 82% מן היהודים חושבים את ישראל ל"חיונית או חשובה" לתפיסת זהותם; אבל רק 33% מהם סברו ש"ממשלת ישראל עושה מאמצים כנים לטובת השלום". לא תהיה זו העזה גדולה להניח שהמספרים לא השתנו מאז, אלא אולי החמירו. במובן הזה, ייתכן שצ'אק שומר דיבר מגרונם של רוב היהודים, גם אם חלקם עשויים להסתייג מסגנונו, או מן הזמן שבחר לשאת את נאומו.

מה יהא על התרומות?

שאלה חשובה נוספת היא איך כל זה ישפיע על גיוס כספים בין יהודים לטובת מועמדים פוליטיים, לא רק בבחירות לנשיאות כי אם גם בבחירות לקונגרס, שיתקיימו באותו היום בנובמבר. נראה לפחות לפי שעה, שתרומות פרו־ישראליות מוסיפות להצטבר בקצב מרשים. ועד הפעולה הפרו־ישראלי הבולט ביותר, הידוע בשם הנטרלי United Democracy Project (חיים סבן הוא מתורמיו העיקריים) אסף עד כה 45 מיליון דולר למערכת הבחירות הנוכחית, הנמצאת בעיצומה. בכל השנתיים של הבחירות הקודמות הוא אסף 35 מיליון דולר. 

תורמים יהודיים מסייעים למועמדים לקונגרס משתי המפלגות, המתמודדים נגד אנשי השמאל הרדיקלי במפלגה הדמוקרטית. זה שדה מוקשים, בייחוד בנסיבות הקיימות. אין מקום לחשוד בצ'אק שומר שהוא תומך בשמאל הרדיקלי. אף על פי כן סביר להניח, שנאומו מן השבוע שעבר יקל במידה כלשהי על הרדיקלים. הם יוכלו לטעון שאיבתם לישראל היא ביטוי לגיטימי של אותם הספקות שעורר היהודי הבכיר בוושינגטון.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

ההפגנות בקמפוסים בארצות הברית העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משוויה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות מסחריות על מדינת ישראל בשל הפעילות שלה בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים