בנק דיסקונט בדרך לקבל בשורות טובות מצד משרד האוצר. ביום ראשון הקרוב תעלה לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת המשרד האוצר להאריך בתשעה חודשים את פרק הזמן המותר לו על פי חוק למכור את חברת כרטיסי האשראי כאל בה הוא מחזיק ב-72% מהמניות.
● יזם ותיק הנפיק שתי חברות ביומד. האחת זינקה ב-100% בשנה, השנייה צללה
● דוחות הבנקים חושפים רווחי שיא ודאגה אחת גדולה
זאת לאחר שבתחילת 2023 קיבל דיסקונט את החותמת הסופית מצד שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, כי בתוך שלוש שנים הוא יצטרך להיפרד מחברת כרטיסי האשראי (הבנק הבינלאומי מחזיק ב-28% הנותרים).
אולם בעקבות מלחמת ה-7 באוקטובר שעצרה כל אפשרות למו"מ אמיתי על מכירת כאל, כך לפחות טוענים בבנק, פנו אנשי דיסקונט למשרד האוצר בבקשה להאריך את התקופה שעומדת על שלוש שנים במקרה של מכירת כאל וארבע שנים במקרה של הנפקה של החברה. על פי ההצעה שתעלה לוועדה, כעת יעמוד פרק הזמן על שלוש שנים ותשעה חודשים אם הכיוון יהיה מכירה וארבע שנים ותשעה חודשים במקרה של הנפקה.
כאל הציגה גידול של 45% בשורת הרווח ב-2023
בשבוע שעבר פרסמה כאל את דוחותיה לרבעון האחרון של 2023 ולשנה כולה. בשנת 2023 עמד הרווח הנקי של כאל על 450 מיליון שקל לעומת רווח של 309 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-45%, שהושפע בין היתר ממכירת בניין כאל בגבעתיים.
בשורה נוספת בהצעת החוק של משרד האוצר שתעלה לאישור ועדת השרים נוגעת לזהות רוכש פוטנציאלי. על פי ההצעה דיסקונט יוכל למכור את החזקותיו בכאל ישירות לחברת ביטוח, צעד שהתאפשר רק בעקבות החלטת שר האוצר שהתקבלה בשנה האחרונה. למעשה מדובר בשינוי חוק הריכוזיות בו נכלל סעיף המונע מכירה ישירה של חברת כרטיסי אשראי מבנק לחברת ביטוח, אך כפי שראינו כאשר חברת הביטוח כלל רכשה את חברת כרטיסי האשראי מקס, המכירה דרך צד שלישי בהחלט אפשרית.
כאן נזכיר שגם חברת הביטוח הראל ניסתה לרכוש את ישראכרט, אך העסקה נפלה ברגע האחרון בשל התנגדות של רשות התחרות (מתוך חשש להעברת מידע מהראל לישראכרט בתחום ביטוחי הבריאות). לכן עולה השאלה אם מכירה כזו לידי חברת ביטוח הינה אפשרית או שרשות התחרות תצליח לסכל גם אותה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
