הכהונה האחרונה: מה עומד מאחורי ההצהרה הדרמטית של ארדואן?

ארדואן הודיע כי יפרוש ב־2028, כשברקע הזינוק באינפלציה בטורקיה והשחיקה בתמיכה הציבורית • לצד ההכרזה, הנשיא בחר שוב לתקוף את ישראל למרות הסחר בין המדינות שמתקיים כמעט במלואו

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber
נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן הודיע ביום שישי כי מערכת הבחירות לרשויות המקומיות ב־31 במרץ תהיה ה"גמר" עבורו, וכי אין בכוונתו להתמודד על קדנציה נוספת בתור נשיא מעבר ל־2028.

ראיון | המומחה שמסביר: כך נראה העתיד של יחסי ישראל-ארה"ב
הביטקוין שובר שיאים. זה מה שחושבים עליו משקיעי העל

ההודעה הזו אמנם נובעת מכך שחוקת טורקיה מגבילה את הנשיא בשתי קדנציות. אולם, לאחר משאל העם שהתקיים במדינה ב־2017 ובעקבותיו הוחלט לעבור ממשטר פרלמנטרי לנשיאותי - התמודד נשיא טורקיה הן בבחירות 2018 והן בבחירות 2023. הנימוק היה כי "התקופה בין 2018־2017 לא נספרת", אף שארדואן למעשה הנהיג את טורקיה כבר משנת 2003 בתור ראש הממשלה. בשורה התחתונה, ההצהרה של הסמכותן הטורקי היא חסרת תקדים. מה יכולים להיות הגורמים מאחוריה?

כלכלה מדחי לדחי

כשמפלגת הצדק והפיתוח (AKP) בראשות ארדואן ניצחה בבחירות הכלליות בנובמבר 2002 עם 34.28%, היא נישאה על רוחות המשבר הכלכלי החמור באותה תקופה. הכלכלן ארדואן הבטיח פתרון, והוא אכן הצליח לקחת את טורקיה, מדינה שהתרגלה לקצב אינפלציה שנתי דו־ספרתי (לעתים, תלת־ספרתי) מאז 1971 ועד בחירתו - עד לשפל חיובי של 6.25% ב־2009.

אולם, בשנים אחרונות בחר נשיא טורקיה לשמר את שרידותו הפוליטית באמצעות כלכלת בחירות מתמשכת. אותם הצעדים הובילו לתדלוק האינפלציה אל קצב שנתי של כ־85% באוקטובר 2022. היעד היה לשרוד את הבחירות לנשיאות במאי 2023, ובמסגרתו "הזין" נשיא טורקיה את בסיס המצביעים שלו בהעלאות שכר מינימום והפחתה מצטברת של הריבית מ־19% בספטמבר 2021 ל־8.5% בפברואר אשתקד, שעודדו אף יותר את האינפלציה.

השיטה סייעה לנשיא טורקיה לשרוד, תוך החלפת ארבעה נגידי בנק מרכזי וארבעה שרי אוצר בין השנים 2013־2018. לאחר הבחירות הוא מינה ביוני את חפיזה גאיה ארקאן לנגידה, והיא העלתה בשמונה פעימות את הריבית מ־8.5% ל־45%. הצעדים הללו בלמו את האינפלציה, אך לא הספיקו משום שארדואן החליט להעלות את שכר המינימום ב־49% לכ־17 אלף לירות. התוצאה התקבלה בשבוע שעבר עם שיא של 15 חודשים בקצב האינפלציה השנתי: 65.7%.

נוסחת הלאומנות

לאורך יותר משני עשורים, ארדואן ניסה "לשחק" בכל המגרשים של הגאווה הלאומית הטורקית: הלאומנות הדתית בתור אדם שמזוהה עם תנועת האחים המוסלמים. לצד זאת, הנשיא ניסה לעורר את הלאומנות הטורקית - החל מהאויגורים שנמצאים במערב סין ועד לטורקים שמתגוררים באירופה. אולם, הוא נחל בכך כישלון, בין השאר משום שהוא מוגבל ביכולת ההשפעה על האויגורים בשל הרגישויות עם סין, או על מדינות מרכז אסיה בשל הרגישויות עם רוסיה.

בה בעת, נשיא טורקיה יודע היטב כי חלק בלתי מבוטל מהטורקים מעולם לא באמת התנתק מהתפיסה האימפריאליסטית של העות'מאנים. על כן, הוא ניסה למתג את עצמו כמנהיג נוסף בהיסטוריית הרפובליקה שדואג ל"עמים המדוכאים". בניגוד להצהרותיו, הוא לא הביא לשום תועלת לאותם מיעוטים.

זה בא לידי ביטוי גם בסוגיה הפלסטינית, שבה הפך ארדואן למארח מרכזי של הנהגת חמאס. חלק הארי מהזרמות הכספים לפעילויות הטרור של הארגון מגיעות מהמטה שיושב באיסטנבול, ובמדינה פרוסים נכסים רבים שלו - במסווה של גוף לגיטימי.

לתדמית שיצר לעצמו ארדואן בכל הנוגע לחמאס, מתווספת דיפלומטיית זיגזוגים, שמתבטאת למשל ברכישת מערכות הגנה אווירית מרוסיה ובמקביל לצפות מארה"ב שתספק מטוסי F-35.

ועתה, נשיא טורקיה נותר דמות לא רלוונטית, למשל בתוכנית הקמת הנמל הזמני של רצועת עזה, ובשיח היום שאחרי. למרות זאת, הוא המשיך בסוף השבוע החולף ברטוריקה החריפה, תוך שאמר כי "נתניהו וממשלתו הרוויחו את מקומם לצד היטלר, מוסוליני וסטאלין בתור הנאצים של זמננו". לפי שעה, הצעד המשמעותי שנותר בעינו היא הפסקת טיסות טורקיש איירליינס לישראל, והממשל באנקרה מוסיף להימנע מהתייחסות לנושא הסחר ההדדי בין המדינות שממשיך להתקיים כמעט במלואו.

השלטון כבר לא בהישג יד

לאורך חמש השנים האחרונות ניכר כי התמיכה בארדואן במגמת ירידה משמעותית. זה החל בבחירות המקומיות ב־2019 שבהן מפלגת הצדק והפיתוח הפסידה בחמש מתוך שש הערים הגדולות במדינה. באיסטנבול הם דחפו לבחירות חוזרות, אבל הצעד הוביל למבוכה: מהפסד בפער של 0.16% בתוצאות שבוטלו ל־9.22% בבחירות החוזרות. ברמה הארצית, מצבו של ארדואן הומחש בבחירות לנשיאות. לאחר שב־2018 הוא ניצח בפער של כ־22% ממועמד האופוזיציה, בשנה שעברה הוא נאלץ להגיע לסיבוב שני מול כמאל קיליצ'דראולו - בו ניצח בפער של פחות מ־4.36%.

נוסף על כך, נשיא טורקיה ציין בחודש שעבר את יום הולדתו ה־70, והוא נחשב לדמות המבוגרת ביותר בממשלה לצד שר ההגנה. מן העבר השני של המפה הפוליטית, מפלגת העם הרפובליקנית החליפה בנובמבר האחרון את מנהיגה באוזגור אוזל, שצעיר מנשיא טורקיה ב־20 שנה.

עולם כמנהגו נוהג, ועם הגיל באות הבעיות הרפואיות. במגזין פוריין פוליסי נטען כי הנשיא, שלפי דיווחים סובל משכחה, בעיות נשימה ובלבול, הרחיב את נוכחות הרופאים סביבו. כמו כן, נכתב כי נשיא טורקיה נוטל משככי כאבים לפני הופעות ציבוריות.

בימים אלו הוא עוסק, כאמור, בבחירות המקומיות שיתקיימו ב־31 במרץ. תהייה שעולה ממועד ההצהרה של ארדואן היא האם יש בה אספקט של "תחזיקו אותי", או לחלופין של ניסיון נואש לגרוף קולות בבחירות המקומיות. את זה רק הזמן יגיד.