הרגלי הגלישה של הישראלים נחשפים: טלגרם מתחזקת, פייסבוק נחלשת

בשנים האחרונות בוחן איגוד האינטרנט הישראלי את הרגלי הצריכה בדיגיטל, ומפלח את האפליקציות ואת השירותים הפופולריים ביותר לפי תדירות שימוש וחלוקה דמוגרפית. השבוע חושף האיגוד את נתוני 2024, על בסיס סקר מקיף שנערך באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב מדגם מייצג בחברה הישראלית של 1,004 משיבים בגירים (18+), כולל החברה הערבית.

● גוגל, אמדוקס ואוניברסיטת רייכמן משיקות בית ספר להייטק בשדרות
● דיווח: WIZ מנהלת מגעים לגיוס לפי שווי של למעלה מ-10 מיליארד דולר

בדומה ל-2023, גם השנה יוטיוב מובילה (98% שימוש), אך היא חולקת את המקום הראשון עם וואטסאפ, שעלתה ב-3%. פלטפורמות נוספות שהתחזקו השנה הן טיקטוק ב־6%, טוויטר ב־2% ומסנג'ר של פייסבוק ב־5%.

במבט מעמיק ניתן לזהות מספר מגמות מעניינות, בצל המלחמה ובצל התחזקות ענקיות הטכנולוגיה. הנה ארבע הערות על צריכת הדיגיטל בישראל 2024. 

טלגרם: גידול בצל המלחמה

אפליקציית העברת המסרים טלגרם צמחה מאוד מתחילת המלחמה מול ארגון הטרור חמאס. כבר לא מדובר באפליקציית שוליים מחתרתית שמנסה לתת פייט לוואטסאפ, אלא כזו מתקרבת לאחוזי שימוש גבוהים ביותר.

אם בשנת 2023 שיעור השימוש עמד על 54%, כעת כבר מדובר ב־70%. לדברי ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי, "מאז מתקפת ה־7 באוקטובר אנחנו מזהים שינויים עמוקים בדפוסי צריכת החדשות הישראלית, ובראשם מעבר מאסיבי לצריכת חדשות ומידע באמצעות המרחבים הדיגיטליים, ובמיוחד טלגרם - שאומצה על־ידי כל שכבות הגיל והמגזרים בחברה הישראלית".

הדבר אף מתבטא בכך שגם בגילאים מבוגרים יותר, 50-59, נרשמה עלייה בצריכה מ־47% ל־62%. בחלוקה גאוגרפית, אפילו אזורים בישראל שבהם פחות השתמשו בטלגרם, כמו ירושלים, למשל, אימצו בהרחבה את האפליקציה.

חשוב לוודא שהשימוש באפליקציה בריא: אין בה שום ניהול תוכן, ולכן מתפרסמים תכנים קשים ובעייתיים ללא סינון, שצריך להיזהר מהם.

טיקטוק: הפער בין האוכלוסיות

ב־2018 נכנסה לשוק המערבי רשת חברתית סינית חדשה, שטרפה את הקלפים בשוק הפרסום הדיגיטלי. טיקטוק שינתה את הרגלי הצריכה של צעירים ברחבי העולם, אבל גם מבוגרים משתמשים בה לא מעט - ובישראל בולטים הבדלי השימוש בין החברה היהודית לחברה הערבית.

בקרב החברה היהודית, שיעור השימוש בטיקטוק עומד על 51%, בעוד שבחברה הערבית הנתון משמעותית הרבה יותר גבוה - 71%. מה שמעניין לראות הוא שהמלחמה כמעט לא שינתה את שיעור חדירה: ב־2023 עמד הנתון בחברה הערבית גם כן על 71%, ובחברה היהודית - על 44% (עלייה פחות משמעותית מטלגרם, לדוגמה).

"אנחנו סבורים כי היקף השימוש הרחב יחסי בטיקטוק בקרב החברה הערבית בישראל משקף מידה מסוימת של חוסר אמון באמצעי התקשורת המסורתיים", מסביר ד"ר וינר, "ולעומת זאת יש הסתמכות על טלפונים חכמים כאמצעי התקשורת הבלעדי לצריכת חדשות ובידור".

נציין כי טיקטוק מתמודדת עם קשיים בארה"ב ונדרשת למכור את הפעילות המקומית שם לחברה אמריקאית. הדבר עשוי להשפיע על היחס לחברה, גם בישראל.

פייסבוק: לראשונה נרשמת היחלשות

את פייסבוק של חברת מטא הספידו בהרבה הזדמנויות, בעיקר בצל התחזקות טיקטוק. קראו לה זקנה ומיושנת, אבל היא עדיין הרשת החברתית הגדולה ביותר בעולם, עם יותר מ-3 מיליארד משתמשים פעילים.

עם זאת, לראשונה במדד של האיגוד האינטרנט נרשמה בישראל היחלשות בשימוש בפייסבוק - מ-90% ל-87%. אומנם לא מדובר בפגיעה קשה, אבל ייתכן כי מדובר בתחילתה של מגמה.

"לאחר עשור שבו פייסבוק החליפה את העיתונות המודפסת ואת הטלוויזיה בישראל כמקור ידע, היא הופכת פחות ופחות רלוונטית עבור השכבה הצעירה באוכלוסיית המבוגרים הישראלית", מציין ד"ר וינר. "כשפייסבוק לא הייתה זמינה בשבוע שעבר למשך כמה שעות, ההיסטריה הייתה בעיקר בקרב בני 30 ומעלה".

דיסקורד: סכנת התכנים הבעייתיים והאיומים

הסכנות שאורבות ברשתות החברתיות הן ברורות, אבל יש פלטפורמה אחת פחות מוכרת שצריך לשים לב אליה. מדובר בדיסקורד, ש"מזרימה" וידאו לצרכנים לפי תחומי עניין, כאשר לצד כל וידאו ניתן להעביר מסרים כתובים.

הפלטפורמה הוקמה על־ידי שני יזמים, ג'ייסון סיטרון וסטניסלב וישנבסקי, ב-2015, והיא מיועדת בעיקר לגיימרים. למרות שיש בה שימושים נהדרים כמו תכני ספורט וגיימינג, השימוש יכול לעבור גם לכיוון שלילי, כמו תכני סחר בסמים, טרור, שנאה או ניצול מיני של ילדים.

ב-2019 נחשף ב"פורבס" כי יש קבוצות דיסקורד שלמות שמוקדשות לפעילות עבריינית שנחקרות ב-FBI. בדוח מיוחד של מוקד 105 - המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - נכתב כי הגיעו מקרים גם למוקד שלהם. בין היתר: בת 9 שניהלה שיחות פרטיות בעלות אופי מיני ככל הנראה עם אדם בגיר, נער שנסחט לאחר שהחליף תמונות וסרטונים מיניים, נער שפרצו לחשבונו ואיימו לפרסם את פרטיו ומקרי גניבת זהויות.

זה חשוב בעיקר כי בשנים האחרונות השימוש בפלטפורמה בישראל נמצא בעלייה. בקרב צעירים בני 18-22, ב-2023 עמד שיעור השימוש על 26%, וב-2024 הנתון כבר קופץ ל-35%. בקרב בני נוער (13-17, לא כולל החברה הערבית והחרדית, בשל קשיי איסוף נתונים) כבר מדובר ב-42%.

"דיסקורד הפכה לפלטפורמה מרכזית עבור בני נוער וצעירים", מסביר ד"ר וינר, "אך לרוב האוכלוסייה הישראלית ואפילו להורים אין מודעות או הבנה של מלאה שלה ושל מגוון השימושים והאיומים שייחודיים לאינטראקציות המתקיימות שם".