בגיל 81 ולאחר מאבק במחלה קשה, הלך לעולמו יהודה זיסאפל, אחד מהאבות המייסדים של ההייטק הישראלי. זיסאפל הקים בשנת 1982, יחד עם אחיו זהר שנפטר בשנה שעברה, את קבוצת רד, והוא הפחות מוכר ביניהם.
● דיווח: WIZ מנהלת מגעים לגיוס לפי שווי של למעלה מ-10 מיליארד דולר
● 80% מהסטארט-אפים הישראליים שהוקמו ב-2023 נרשמו כחברות בארה"ב
בעוד שזהר, שצעיר ממנו בשבע שנים, שמר על פרופיל ציבורי גבוה, עסק בהשקעות בסטארט־אפים חדשים עד שנתו האחרונה וסיפק ראיונות רבים לתקשורת - יהודה נותר מאחורי הקלעים. הפעמים היחידות שהתראיין היו כדי לקדם את מיזמיו הפילנתרופיים - כמו קרן שתורמת כלי נגינה לנערים חסרי אמצעים, או כדי לקדם הקמה של מרכזי להכשרת מהנדסים חרדים וערבים להייטק, מאחר שסבר כבר לפני עשור כי ההייטק הישראלי תמיד נמצא במחסור כרוני בכוח־אדם.
בין נעליים לטכנולוגיה
האחים זיסאפל אחראים על הקמת קבוצת השקעות ההייטק הראשונה בישראל, רד־בינת, ועל חלק גדול מהחברות שהפכו חלוצות בענף טכנולוגיות התקשורת העולמי, בינהן רד, רדוור, סרגון, רי (REE) וכן חברות ותיקות יותר.
חלקן נמכרו בעשרות ומאות מיליוני דולרים, בהן לננט, רדלן, רדויז'ן ורדנט. המשותף לכולן: טכנולוגיות תקשורת, אינטרנט וטלפוניה שאפשרו מעבר מידע מהיר ובטוח יותר בין מחשבים.
מאז תחילת שנות ה־80, הוקמו 28 חברות בקבוצת רד־בינת בתחומי התקשורת ומדעי החיים. מחקר של פרופ' מולי אליס ופרופ' ישראל דרורי שפורסם לפני כעשור באוניברסיטת תל אביב, מצא כי קבוצת רד היא הקרקע הפורייה ביותר בהייטק הישראלי במונחים של מספר חברות שהוקמו על־ידי מייסדים שיצאו מחברות הליבה של הקבוצה. "יהודה זיסאפל מבחינה זאת הוא המייסד הראשון של הקבוצה הזו", אומר פרופ' מולי אליס, כיום מהמכללה למינהל.
"הוא הקים את בינת, שהייתה לחברה הראשונה בישראל שסיפקה שירותי מחשוב, ועוד לפני שהקים את רד - כבר היו לקבוצה הזו בלבד 10 חברות. הוא היה מומחה בזיהוי רעיונות ואנשים, ובהקמה של חברות סביבם. כל אותם שנים נחשב יהודה לאיש העסקים שידע להקים ולפתח חברות ולמכור את מרכולתן, ואילו זהר היה איש ההייטק. הזוגיות הזו כל־כך הצליחה, שלאחר מכן הם החליטו להשקיע יחד ביזמים שהיו איתם באותו הראש, כך נולדה קבוצת החברות של רד". רד־בינת נכסים היא זרוע הנדל"ן ועוסקת בהשכרת שטחי משרדים ומסחר.
האחים זיסאפל גדלו במשפחה דלת־אמצעים בדרום תל אביב - הוריהם החזיקו בחנות נעליים, והילדים סייעו מדי פעם בעסק המשפחתי. יהודה הקים את עסקי הטכנולוגיה של המשפחה, וזהר הצטרף אליו רק לאחר שחרורו כקצין ב־1981.
בצעירותו למד יהודה לתואר ראשון בהנדסת חשמל בטכניון ולאחר מכן עבד במוטורולה, אחת מחברות ההייטק האמריקאיות היחידות שהחזיקו סניף בישראל, כמנהל מחלקת הנדסת מערכות בחברה. זיסאפל הקים תחילה עסק לשיווק מוצרי תקשורת בישראל, שלאחר מכן שינתה את שמה ל"בינת", אך בשנת 1982 החליטו יחד שני האחים להקים את "רד־בינת" כקבוצה שלראשונה תבצע פיתוח של מוצרים חדשים מן היסוד לצורכי יצוא.
השניים החזיקו עד לשנים האחרונות החזקות משמעותיות בחברות כמו רדוור, המנוהלת על־ידי בנו רועי, סרגון, רי, סיליקום ורדקום. ב־2012 נמכרה רדויז'ן לאוויה תמורת 230 מיליון דולר. קודם לכן מוזגה חברה אחרת, לננט שהייתה חלוצה בתחום התקשורת, למאדג' האמריקאית לפי שווי של 300 מיליון דולר, ולאחר מכן פוצלה לננט ונמכרה ללוסנט ב־117 מיליון דולר.
"בעוד אנשים כמוני וכמו דב פרוהמן היו עסוקים בלהביא חדשנות מבחוץ על־ידי הבאה של חברות אמריקאיות לישראל - האחים זיסאפל עסקו בלהרים את הכול מלמטה", אומר לגלובס גיורא ירון, ממייסדי נשיונל סמיקונדקטור בישראל - מחברות השבבים האמריקאיות הראשונות שפעלו כאן בשנות השבעים.
לדבריו, "הם הקימו למעשה את מה שעושות היום קרנות ענק דוגמת סקויה או אנדריסן הורביץ, והיא קבוצת חברות סטארט־אפ שפועלות תחת גג אחד עם מעטפת פיננסית, ניהולית ושיווקית. בעוד שקבוצת החברות בצפון של עוזיה גליל התבססה על רפאל, הם היו אלה שלקחו בוגרים מהיחידות הטכנולוגיות של הצבא - אלה שמתחילות בספרות 8 ו־9 - וחיברו בין אנשים עם רעיונות לבין מימון אדיר. את הכול הם עשו בשקט ובלי יחסי ציבור.
"יהודה וזהר גדלו בנווה שאנן של דרום תל אביב הישנה - הם לא נולדו להייטק, אלא לכך שצריך לעבוד קשה בשביל להרוויח. להורים שלהם הייתה חנות נעליים: הם ידעו שאם אתה מייצר נעליים, עדיף לייצר כאלה שיימכרו ולא כאלה שיישארו על המדף. אם עשית טכנולוגיה שלא תימכר - לא עשית כלום".
תרומות לטכניון
זיסאפל שימש גם כיו"ר איגוד תעשיות ההייטק וקידם הקמה של מכוני מחקר ומסלולים ללימוד הנדסה ומדעים מדויקים. יחד עם אחיו, תרם להקמת שני מבנים בטכניון: המרכז לננו-אלקטרוניקה על שם הוריו - שרה ומשה זיסאפל, ובניין נוסף בפקולה להנדסת חשמל ומחשבים על שמו ועל שם אחיו זהר, שנחנך ממש עם תחילת שנת הלימודים הנוכחית. בטקס חנוכת הבניין אמר: "כשלמדתי בטכניון בצעירותי, הבניין נקרא על שמו של תורם זר. תמיד רציתי שהתלמידים ילמדו בבית ספר שמי שהביא להקמתו הוא ישראלי שהצליח".
"יהודה וזוהר הם חלק בלתי נפרד מהסיפור של הטכניון - התפיסה שלהם השפיעה מאוד על ההתפתחות שלנו", מספר פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון, שפגש אותם לראשונה כמי שבנו את המרכז לננו-אלקטרוניקה, כאשר הוא עצמו עמד בראש מכון ראסל ברי לננו-טכנולוגיה בטכניון. "הם ייחסו חשיבות אדירה לחינוך והקדישו הרבה זמן אישי לטובת אחרים - למנטורינג ליזמים ולדאגה לפיתוח החינוך".
רעייתו של יהודה, נאווה, היא מייסדת חברת התרופות נעורים המייצרת תרופה לטיפול בנדודי שינה. יחד איתה הקים יהודה את רד־ביומד, חממה שהוציאה עשרות חברות בתחום הציוד הרפואי. בנו הוא כאמור מנכ"ל רדוור, רועי זיסאפל.
"ציוני גדול ואיש חד במיוחד"
"יחד עם אחיו זהר ז"ל, הקימו שני האחים את אחת הקבוצות שעל-פי מחקרים היוו אחת מאבני-היסוד של ההייטק הישראלי", אומר ראש רשות החדשנות, דרור בין, שעבד עם זיאספל במשך עשור בהיותו מנכ"ל רד בעבר. "אחרי שהקים את בינת, שהייתה מפיצה של ציוד אלקטרוני, הוא ביקש להקים קבוצת חברות שיפתחו חלק מהציוד וייצרו אותו כאן, בישראל. הוא היה ציוני גדול, תמיד אופטימי ואיש חד במיוחד".
על העבודה המשותפת בין שני האחים, יהודה וזהר, אמר בין: "הייתה ביניהם כימיה טובה, והם ידעו לשמור על הגבולות ביניהם. הם חילקו את קבוצת החברות ביניהם, וישבו כל אחד בדירקטוריונים של חברות אחרות. היה להם כלל ידוע שכאשר אח אחד הוא יו"ר, הדבר מאפשר לו מרחב מספיק לעבוד באופן עצמאי".
בין מספר כי זיסאפל היה צלול עד רגעיו האחרונים, וכי הם שוחחו בתדירות גבוהה עד לפני חודשים ספורים.
"איש חזון מרשים"
מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק שבראשו עמד בעבר זיסאפל, מסר: "יהודה זיסאפל ז"ל היה מראשוני אלה שתרמו רבות לתעשיית ההייטק הישראלית ומן הבולטים, החשובים והמשמעותיים שבהם. איש חזון מרשים, שבנוסף לתפקידיו העסקיים והציבוריים (היה אף יו"ר איגוד ההייטק הישראלי), דאג לעסוק בפילנתרופיה ואף השקיע מזמנו, ממרצו ומניסיונו להדריך יזמים צעירים במטרה לסייע להם ולהחזיר לקהילה לטובת יצירת מקורות השקעה לפיתוח חברות טכנולוגיות צעירות. עשרות רבות של יזמים ישראלים מצליחים צמחו מתוך החברות רד ובינת, וההייטק הישראלי מכיר הוקרה גדולה ליהודה ולזהר זיסאפל, ענקי התעשייה".
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, מסר כי "יהודה לא רק הקים בעצמו חברות בעלות טכנולוגיה מובילה ופורצת דרך, אלא גם יצר חממות טכנולוגיות שעודדו מחקר ופיתוח ישראלי והוציאו שורה של יזמים צעירים ומצליחים שהמשיכו את תנופת ההייטק בישראל. כמו כן, יהודה כיהן בהתאחדות התעשיינים כיו"ר איגוד האלקטרוניקה, אשר כיום הוא איגוד ההייטק, ובמסגרת זו קידם ועודד הקמה והרחבה של חברות טכנולוגיות תעשייתיות רבות בישראל".
קרין מאיר-רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI, מסרה: "תעשיית ההייטק מתאבלת על לכתו של יהודה זיסאפל, מחלוצי התעשייה הישראלית. יהודה ואחיו זהר, שנפרדנו ממנו לפני פחות משנה, היו מעמודי התווך של טכנולוגיה שהיא כולה כחול־לבן. שניהם היו מורי דרך לדורות שהלכו בדרכם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
