לא להיט, אבל גם לא קטסטרופה: הנגיד הביט במשק והעדיף לא לגעת

עד כמה אנחנו נראים לא משהו בעיני המתבוננים מבחוץ, יעידו שורה של גופים זרים שהתעקשו והעריכו בימים האחרונים כמעט בקונצנזוס שהנגיד, פרופ' אמיר ירון, יפחית את הריבית. זאת, למרות שהנגיד בעצמו אמר בינואר שקצב ההפחתות "יהיה מדוד" ושצריך להתנהל "בצורה זהירה"; למרות שהשוק בעצמו - בתמחור איגרות החוב והאופציות, לא צפה הורדת ריבית; ולמרות שהאינפלציה עוד לא התקבעה די זמן מתחת לגבול העליון שלה (3%). בכל זאת, סקר כלכלנים שביצע רויטרס הצביע על כך שהבנקים גולדמן זאקס, סיטי, ברקליס וג'יי.פי מורגן חזו הורדת ריבית. במקביל, גם סקר של 14 כלכלנים שפרסם בלומברג הראה שיש רוב להערכות שהריבית תרד. אבל המציאות טפחה על פניהם, ובנק ישראל הותיר היום (ב'), את הריבית ללא שינוי על רמה של 4.5%. 

כל מי שחי פה כבר יודע שדברים שרואים משם לא רואים מכאן. משם, מחדרי העסקאות בלונדון ובניו יורק רואים שאנחנו במלחמה בלתי נגמרת, זוכרים את המריבות שלנו עם עצמנו, ומשוכנעים שהדרך היחידה להזרים חמצן לכלכלה הישראלית היא להמשיך להפחית את הריבית - אחרת מי יעשה פה עסקאות ומי יעז ליטול חוב חדש.

אבל מכאן, בנק ישראל דווקא ראה כלכלה מתפקדת. הוא ראה שקצב המשכנתאות עמד על 5.5 מיליארד שקל בינואר - לא שיא לנופף בו, אבל רחוק מאוד קיפאון מוחלט. שנרשמה ירידה חדה בינואר במספר העסקים שדיווחו על "מגבלת אשראי חמורה", ושנרשמה "עלייה ברכישות בכרטיסי אשראי בחודש פברואר, מעבר לרמה ששררה ערב המלחמה". אפילו הקיפאון באתרי הבנייה, בעיקר בשל היעדרות פועלים פלסטינים, נראתה במצגת בנק ישראל בתוך קונטקסט מרגיע למדי - אמנם רק 58% מאתרי הבנייה פעילים כרגע, אבל באוקטובר היינו על 23% בלבד, ו"במונחי יחידות דיור" - 81% מהן נמצאות כעת בבנייה. לא להיט, אבל גם לא קטסטרופה.

הנגיד כבר לא נדרש להוכיח שום דבר

וכשזה המצב, כשהמשק והמטבע הישראליים בהחלט על הרגליים אחרי ארבעה וחצי חודשים של מלחמה קשה (כולל הורדת ריבית והפחתת תחזית לדירוג האשראי), היה לגמרי מתבקש שנגיד בנק ישראל יחזור לנופף בריבית מבלי להשתמש בה. ודאי נוכח אי הוודאות הענקית שבתוכה כולנו חיים.

בתחילת חודש ינואר כבר הוכיח ירון שהוא מספיק אמיץ ונחוש, ולא כזה שרק "נגרר" אחרי הפד האמריקאי. אז, לפני כולם, הוא הוריד את הריבית ברבע אחוז, נתן לעסקים ולמשקי בית מעט מרווח נשימה (כמה עשרות שקלים פחות עבור המשכנתה הממוצעת), ודחף קדימה את הכלכלה.

השבוע הוא כבר לא נדרש להוכיח שום דבר. לכן, ירון החליט בסך הכל להמתין עד שהנגידים האחרים, הכלכלה הישראלית וממשלת ישראל יואילו בטובם ליישר איתו קו - לפני שהוא ימשיך הלאה. שנגידי העולם, בדגש על הפד בארה"ב, לא יגידו שזה קורה בקרוב גם שם, אלא אכן יורידו את הריבית. שהכלכלה הישראלית תרגיש מספיק בטוחה מפני איומי האינפלציה ואי הוודאות הביטחונית והגאופוליטית, שכמובן משפיעה גם היא על תחזיות האינפלציה ועל החשש מחזרתה. ובעיקר שממשלת ישראל תוכיח שהיא שומרת על רמה סבירה של יחס בין הוצאה להכנסה, וגם מוציאה את כספה בחוכמה (יחסית) למנועי צמיחה.

עד שזה יקרה, ודאי כל עוד העסק שהקמנו פה עדיין רגיש במיוחד, עדיף לא לגעת.