מסתמן: במקום מס על רווחי היתר, הבנקים ישלמו סכום חד-פעמי של כ-2.5 מיליארד שקל

האוצר והבנקים מנהלים מגעים לפשרה שתחליף את המס המוגדל שביקשה המדינה להטיל על הבנקים בגין רווחי יתר בשנים 2024-2025 • הסכום המסתמן קטן בכ-200 מיליון שקל מהסכום שהוערך בגין תשלום המס המוגדל • הבנקים ישלמו את הסכום במשך שנתיים עפ"י נתח השוק שלהם

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

משרד האוצר והבנקים מגבשים מתווה שיחליף את המס המוגדל על רווחי הבנקים שקודם במסגרת חוק ההסדרים. על-פי הפשרה המסתמנת, הבנקים ישלמו יחד סכום של כ-2.5 מיליארד שקל במקום המס המוגדל בשיעור של 26%, כפי שביקשו באוצר. העלאת המס על רווחי היתר הייתה מיועדת להחליף את המס של 17% שמוטל על הבנקים כיום.

ההחלטה הדרמטית של בנק ישראל היום: מה הבנקים הזרים יודעים שאנחנו לא?
ראיון | "אהבנו להיות בפסגה": יו"ר חברת הגמל הגדולה בישראל מדבר

הסכום המסתמן קטן בכ-200 מיליון שקל מהסכום שבאגף התקציבים העריכו שייכנס לקופת המדינה בגין תשלום המס החדש בשנים 2024-2025. זאת לאחר שבאוצר העריכו הכנסות של 1.4 בכל אחת מהשנים הללו.

גם על-פי הפשרה המסתמנת הבנקים ישלמו את הסכום שנקבע במשך שנתיים, כשכל בנק ישלם על-פי גודלו. המפתח על פיו יקבע הסכום שכל בנק ישלם טרם נקבע והוא מהווה את אחת הסוגיות המשמעותיות שטרם הוסכמו בין הצדדים. נציין כי ההסכם דורש גם את אישור ועדת הכספים של הכנסת, שתתכנס הבוקר (ב') לדון בנושא.

הסכם טוב לשני הצדדים

ההסכם המתגבש הוא תוצאה של מגעים שמתנהלים בין האוצר לבין איגוד הבנקים, כאשר גם בנק לאומי שאינו חלק מהאיגוד, יהיה מחויב לו. במידה ואכן יושג הסכם כזה, כשהבנקים מסכימים למעין 'היטל מלחמה', יהיה מדובר בתוצאה טובה לשני הצדדים. הבנקים יוכלו להבטיח שמדובר בתשלום חד-פעמי (למרות שעל-פי חוק ההסדרים לא נקבע כי המס המוגדל לא יוכל להיות מוארך מעבר לשנת 2025), ואילו באוצר יוכלו לקבל סכום קבוע מראש שאינו מתבסס על תחזית ההכנסות של הבנקים לשנתיים הקרובות וכן לוודא שהבנקים לא יפנו לבג"ץ שעלול מצדו לבטל את המס המוגדל בשל טענת הבנקים שמדובר על היטל שמוטל רק על המערכת הבנקאית ולא על סקטורים נוספים.

נציגת אגף התקציבים אביגיל ונקרט, התייחסה בדיון בוועדת הכספים של הכנסת לרווחי הבנקים לפני כשבועיים ואמרה כי "החלטה מוצדקת של העלאת הריבית, שנועדה להתמודד עם האינפלציה, גולגלה באופן ישיר להכנסות הבנקים. עליית ההכנסות מוסברת בעיקר על־ידי עליית הריבית: לא היה שום שינוי במודל הכלכלי של הבנקים, והם לא פעלו לשם כך. 100 אחוז רווח ב-0 אחוז סיכון, בלי לעשות שום דבר".

מנגד, מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, הזהיר כי כבר קיימות נסיגות של משקיעים זרים מהשקעות בישראל, כך שהלחץ על המערכת הבנקאית יגבר. "אף אחד לא רוצה להגיע למצב שבו הבנקים הפסידו כסף, כדי לא להביא את המערכת למשבר פיסקלי משולב במשבר פיננסי", הוא אמר. אם אכן תושג פשרה, יהיה בכך איתות למשקיעים שמדובר בהתגייסות של הבנקים לטובת המשק שנמצא במצב מלחמה, צעד שעשוי להרגיע אותם.