גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוצים לדעת מה עומד מאחורי הזינוק של הביטקוין, תקראו את הכתבה הזו

קרנות הנאמנות (ETF) על בסיס ביטקוין זכו לקבלת פנים חמה, ובחמשת השבועות הראשונים להשקתן לקחו מהשוק יותר מ–6% מהביטקוינים הזמינים למסחר ● אם עד סוף השנה יעמוד קצב הכניסה לקרנות על 250 מיליון דולר נטו ליום, מחיר הביטקוין עשוי לעבור את קו ה–150 אלף דולר, פי שלושה ממחירו היום

חווה לכריית ביטקוין / צילום: Reuters, Stringer
חווה לכריית ביטקוין / צילום: Reuters, Stringer

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

ה(כמעט) חודשיים הראשונים של 2024 היו דרמטיים במיוחד לביטקוין. 15 שנה לאחר ייצור הביטקוין הראשון ב"בלוק הבראשית" ו-14 שנה לאחר תנועת המסחר הראשונה בו, כשמתכנת מפלורידה רכש שתי פיצות תמורת 10,000 ביטקוין, ולאחר שנים של זילזול, דחיה והתקפות מכל סוג - אומץ הביטקוין באופן מלא ורשמי על ידי וול סטריט. ב-10 בינואר השנה אישרה הרשות לניירות ערך האמריקאית, SEC, להקים, לשווק ולסחור בשוקי ההון בקרנות נאמנות (ETF) שנכס הבסיס שלהן הוא ביטקוין. למחרת נרשמו למסחר 11 קרנות ביטקוין, הגדולות מכולן בניהול ענקיות הפיננסים בלקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם (עם סך נכסים מנוהלים של כ-9.4 טריליון דולר), ופידלטי (נכסים מנוהלים בכ-4.5 טריליון דולר).

בדיקת גלובס | בדקנו 4 מסלולי השקעה ב־500 S&P - הפערים מגיעים למאות אלפי שקלים
עם שווי שמתקרב ל-2 טריליון דולר, היא הפכה למניה "הכי חשובה בעולם" 

קבלת הפנים לקרנות הללו הייתה פנומנלית. בתוך 21 ימי המסחר הראשונים זרמו לקרנות 2.8 מיליארד דולר נטו, כך דיווח בלומברג. והמספרים גדלו משבוע לשבוע. בשבוע הראשון של פברואר נכנסו לקרנות כ-1.2 מיליארד דולר, כמעט כפול מ-700 המיליון שנכנסו בשבוע שלפני כן. בתוך פחות מחודש מאז השקתן הגיע סך השווי הנכסי שתחת ניהול (AUM) כל הקרנות לכ-10 מיליארד דולר. בראש ניצבו קרן הביטקוין של בלקרוק (IBIT) עם כ-5.4 מיליארד דולר מנוהלים נכון למחצית פברואר, והקרן שבניהול פידליטי (FBTC) עם כ-3.6 מיליארד. בעשותם כן גם נשברה היסטוריה בוול סטריט: אף קרן נאמנות בהיסטוריה של יותר מ-5,000 קרנות שהושקו מאז ומעולם, לא הגיעה כמו שתי אלה בתוך חודש לשווי נכסים כזה. על פי אריק באלחונאס, אנליסט בכיר בבלומברג, מבחינת זרימת הכספים קרנות הביטקוין השיגו בחודש מה שלקח לקרנות הזהב שנתיים. הקרן של בלקרוק כבר מדורגת במקום הרביעי בין 3,400 קרנות בכמות הכסף שזרם אליה בשנת 2024 וזו של פידלטי במקום השביעי.

הקרן ששברה שיאים בהיקף נכסיה

בינואר 1971 ביטל הנשיא ניקסון באופן סופי את הקשר בין הדולר לזהב, שארה"ב קבעה לו יחס המרה של 35 דולר לאונקיה. באוגוסט ובסוף 1974 בוטלו כל המגבלות החוקיות שהוטלו 40 שנה קודם לכן על מסחר והשקעה בזהב באמריקה. לאחר מהלכים אלה החל מחיר הזהב לעלות בחדות. עד סוף 1980 הזהב נסחר בכ-680 דולר לאונקיה, כפי 20 ממחירו ערב ה"הלם של ניקסון". עם השנים ההתלהבות שככה ובתחילת המאה הזו עמד מחירו על כ-270 דולר לאונקיה. המסחר בזהב אומנם היה חוקי באמריקה, אך הגישה אליו למשקיעים רגילים הייתה מסובכת מאוד, הן מבחינת מנגנון הרכישה והמכירה והן נוכח קשיי השמירה והאבטחה. בעיות אלה נפתרו בנובמבר 2004, שעה שהושקה קרן נאמנות ETF לזהב הראשונה באמריקה. הקרן הנפיקה מניות לציבור וכנגד החזיקה במחסניה זהב פיזי. הקרן נסחרה (ועדיין) תחת הסימן GLD, ובשלושת ימי המסחר הראשונים הגיע שווי נכסיה אל מעל מיליארד דולר - שיאנית המהירות להגעה להיקף נכסים שכזה. בתוך 15 חודשים עלה שווי הנכסים לכ-5 מיליארד דולר ובתוך 3 שנים היא הגיעה לנכסים (זהב) בשווי 10 מיליארד דולר. בתוך 7 שנים מהשקתה, בקיץ 2011, הקרן היתה לגדולה בעולם מבחינת שווי נכסים בניהול - עוקפת אפילו את SPY, הקרן הגדולה למניות S&P 500. היום מדורגת הקרן מספר 25 בארה"ב מבחינת נכסים שבניהול, העומדים על כ-55 מיליארד דולר.

 

מאז ולאורך השנים נוספו עוד 35 קרנות זהב בארה"ב לבדה. עם השנים קרנות זהב נוספות קמו במדינות אחרות, וסך נכסי כל קרנות הזהב בעולם עומד כיום על כ-210 מיליארד דולר. שעה שהפכו את הזהב לנכס נגיש לכל משקיע, הפכו הקרנות למחזיק הזהב הרביעי בגודלו בעולם. בהתאמה החל מחירו לעלות. בשנת 1985 עמד מחיר אונקיית זהב על 329 דולר, עד 1995 עלה מחירו ל-385. עשר שנים מאוחר יותר, ערב השקת הקרן הראשונה בארה"ב, עדיין עמד המחיר על 384 דולר לאונקיה. כך לאורך כ-20 שנה, בין 1985 ו-2004, עלה מחיר הזהב ב-17% בלבד, ובהתאמה לאינפלציה הוא איבד כ-25% מערכו. מגמה הזו השתנתה באחת עם השקת קרנות הזהב. במשך שבע השנים הבאות וכמעט ללא עצירה, עלה הזהב פי 4.5 עד שנעצר במחיר 1,825 דולר לאונקיה באוגוסט 2011.

קרנות הזהב בעולם מחזיקות במצורף בכ-4,000 טונות של זהב, לעומת סין המחזיקה בכ-2,000 טונות ורוסיה עם כ-2,300. בכל שנה בעשורים האחרונים הגיעו לשוק בין 2,400 לכ-3,000 טונות חדשות של זהב. ביחס לכמות זו, הביקושים של קרנות הזהב בשנים שבין 2004 ל-2012 לא היו גדולים, ובכל זאת ההשפעה על המחירים היתה מסיבית. הסיבה פשוטה: המחיר של מוצרים פיננסיים נקבע בשוליים. חוסר איזון קטן בין ההיצע האפשרי לבין הביקוש יוצר עליית מחירים, שמשנה את המחיר לכל המחזיקים הפסיביים.

הביקושים הלכו והתגברו לאורך הזמן

על פי פרוטוקול הביטקוין, כמות מטבעות הביטקוין החדשים הנוצרים ביום היא קבועה. אלה נוצרים כתשלום למחשב (המכונה "כורה") אשר מצליח רנדומלית לפתור ראשון קומבינציה מתמטית סבוכה. בעקבות הצלחה זו רשאי הכורה לעדכן את הרשת בקבוצת הטרנזאקציה הממתינה לאישור. כאשר העדכון מקבל אישור מרוב הכורים ("קונצנזוס"), הטרנזאקציות הופכות לסופיות. קבוצת הטרנזאקציות החדשה שעודכנה מכונה "בלוק", ומכאן השם בלוקצ'יין, שרשרת הבלוקים. אירוע כזה מתרחש על פי פרוטוקול הביטקוין בכל 10 דקות לערך, והמחשב המעדכן זוכה בתשלום של ביטקוינים חדשים שהפרוטוקול מייצר. כך באים הביטקוינים לעולם.

בתחילה כמות מטבעות הביטקוין הנוצרים עם כל בלוק חדש היתה 50 לטרנזאקציה, אך הסכום הזה נחתך בחצי בכל 210 אלף בלוקים, או בערך כל 4 שנים. נכון להיום עומד התשלום הזה על 6.25 ביטקוין חדשים לכל בלוק. כך נוצרים בממוצע 28,500 ביטקוינים חדשים לחודש.

כנגד קצב הייצור הזה הוזרמו לקרנות בחודש הראשון להשקתן ביקושים נטו לכ-62,500 ביטקוינים, ובחודש וחצי כ-102,888 ביטקוינים. הביקושים לא היו אחידים, הם הלכו והתגברו לאורך ציר הזמן. ב-16 הימים הראשונים של פברואר עמדו הביקושים נטו דרך הקרנות על כ-72,000 ביטקוינים. בשבוע המסחר בין 12.2 ועד 16.2 עמד קצב הביקוש על כ-44,850 ביטקוינים, כמעט פי 10 מקצב הייצור בימים אלה. על פי פרוטוקול הביטקוין, באפריל השנה תקטן כמות הביטקוינים הנוצרים בחצי, קרי ל-3.125 לכל בלוק. במילים אחרות, אפילו אם הביקושים הקיימים ייחתכו בחצי, הפער בין הביקושים להיצע הביטקוינים החדשים ישאר על כנו.

המקור לרכישת ביטקוינים לכיסוי הביקושים לא כוללים רק את יצרני הביטקוין. במחזור ישנם 19.69 מיליון ביטקוינים שיוצרו בעבר, אך ההיצע האמיתי קטן בהרבה, שכן רבים ממחזיקיהם אינם ממהרים להפטר מהם. בגלל האופי של בלוקצ'יין, כל הטרנזקציות שנעשו בביטקוין פומביות ורשומות לעד. ואף שלא ניתן לבצע זיהוי שמי, הפעולות רחוקות מלהיות אנונימיות. כך ידוע שכ-80% מכל הביטקוינים הקיימים לא זזו במהלך ששת החודשים האחרונים, כ-70% מהם לא זזו בשנה האחרונה, כ-50% לא זזו מזה שנתיים, וכ-31% לא זזו בחמש השנים האחרונות. במילים אחרות, הביקושים בחודש ורבע הראשונים לפעולת הקרנות האמריקאיות לקחו מהשוק הבינלאומי של הביטקוין יותר מ-6% מהביטקוינים הזמינים למסחר מיידי.

רבים מנסים להעריך מה תהיה השפעת ביקוש זה, אם יימשך לפחות בטווח הקרוב, על מחיר הביטקוין. ניתוחים שונים של הדטא עד כה הגיעו למסקנה כי כל מיליארד דולר של ביקושים נטו שייכנסו לשוק, יביאו לגידול של 40 עד 60 מיליארד דולר בשווי השוק של הביטקוין. בעת כתיבת המאמר עומד שווי זה על כטריליון דולר, מכאן שמיליארד דולר חדשים בביקושים נטו בקרנות, יעלו את מחיר הביטקוין בכ-4%-6%. בהנחה של מכפיל 50 (קרי כל מיליארד ביקושים נטו, מעלה את שווי השוק ב-50 מיליארד) והמשך הביקושים בקצב הנוכחי, עשוי מחיר הביטקוין, עד אפריל הקרוב (מועד חציית התגמול לכורים על כל בלוק חדש), לעלות ב-25%-33%, קרי לאזור מחיר של 62-73 אלף דולר לביטקוין. אם עד סוף 2024 יעמוד קצב הכניסה לקרנות על 250 מיליון דולר נטו ליום (הקצב הנוכחי הוא כ-400 מיליון ליום), או כ-50 מיליארד דולר בסה"כ, מחיר הביטקוין עשוי עד סוף השנה לעבור את קו ה-150 אלף דולר, בערך פי 3 ממחירו היום.

שאלת הקורלציה בין הביטקוין לנאסד"ק

כמו עם קרנות הזהב, גם קרנות הביטקוין הפכו אותו לזמין בלחיצת עכבר לכל מי שיש גישה לשוק ני"ע האמריקאי. כך נוצרו ביקושים חסרי תקדים בן לילה, ומכאן זינוק במחיר. אך זמינות זו לא תביא בהכרח ליציבות גדולה יותר במחיר הביטקוין לאורך זמן, להפך. הביטקוין נודע לשימצה בתנודות המחיר החריפות שלו, וסביר כי הקלות והזמינות תפעל לשני הכיוונים.

כדי לנסות להעריך מה יעלה בגורל הביטקוין בעשור הקרוב והאם הוא ישחזר את ההצלחה הפנומנלית של הזהב בשבע השנים הראשונות לקיום קרנות הזהב, יש לנסות ולהעריך מה הסיכוי שהביקושים לקרנות יימשכו לאורך השנים הבאות בקצב הדומה לחודש האחרון. חשוב יהיה לראות אם תתקיים קורלציה גבוהה בין הביטקוין ושוקי המניות הקלאסיים והנאסד"ק בפרט, ומכאן איך ומתי משברים בשווקים אלו ישפיעו על הקרנות והביטקוין. כדי לענות על שאלות אלו צריך לצלול קצת יותר לפרטים ובעיקר לדמוגרפיה. אך זאת בכתבה הבאה.

אזהרה חמורה: ביטקוין הינה השקעה מסוכנת מאד. הוא איבד מערכו עשרות אחוזים בשנים עברו ועשוי לאבד את כל ערכו בעתיד. כתבה זו, כמו האחרות כאן, אינה ייעוץ, המלצה או הזמנה לבצע השקעה כלשהיא. כל הכתוב כאן הוא לצורך מידע בלבד. כל השקעה בכל תחום ובכלל זה ביטקוין צריכה להעשות לאחר ייעוץ בגורמים מקצועיים ובהתאמה אישית לכל משקיע.

עוד כתבות

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם