סם אלטמן עלול לגלות שלגייס טריליונים למהפכת השבבים שלו היה החלק הקל

תוכניתו של מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, לעצב מחדש את תעשיית המעבדים העולמית כוללת הזרמה של סכומי עתק לאתגר הרבה יותר מורכב מכסף. ייצור שבבים הוא תחום עם הוצאות הון אינטנסיביות. זו גם אחת התעשיות המורכבות ביותר בעולם, עם היסטוריה של תנודות מחזוריות חדות, שגרמו לחברות להישמר מלנסות להתרחב בצורה רדיקלית.

● הבדיקה הטכנולוגית | הבשורה של שיאומי במכשיר הדגל החדש
● חזית המדע | היזם הישראלי שחבר למדענים מהרווארד כדי לחולל מהפכה  

עשרות שנים לקח ליצרניות השבבים המתקדמות ביותר בעולם להגיע למעמד שיש להן היום. חלק מחברות השבבים כשלו באחת מנקודות השפל הרבות שהיו בתעשייה, כמו בתחילה העשור של 2010 ובהמשכו. אחרות הפסיקו לפתח שבבים פורצי דרך לאורך השנים, מתוך חשש מהעלויות הגבוהות והסיכון הגדול לכישלון.

כעת יש רק שלוש חברות בעולם המסוגלות לייצר את השבבים המתקדמים ביותר - כולל המעבדים המשמשים לחישובים של מערכות אינטליגנציה מלאכותית - בנפחים גדולים: Taiwan Semiconductor Manufacturing Co. (TSMC), סמסונג אלקטרוניקה ואינטל.

אלטמן ניהל דיונים עם יצרניות שבבים לגבי הצטרפות אליהן והשקעת טריליוני דולרים לבנייה ותפעול של מפעלים חדשים, לצד השקעות באנרגיה ותשתית אינטליגנציה מלאכותית אחרת. רבות מחברות השבבים הגדולות בעולם, כמו אנבידיה, מפתחות את השבבים שלהן, אבל עושות מיקור-חוץ של הייצור לחברות כמו TSMC.

בניית מפעל ייצור שבבים מהרמה הגבוהה ביותר עולה בדרך כלל 10 מיליארד דולר לפחות. אבל אפילו אז, קנה המידה שאלטמן מדבר עליו הוא קיצוני: סטייסי רגסון, אנליסטית ב-Bernstein Research, מעריכה שהוציאו מעט יותר מטריליון דולר על ציוד לייצור שבבים בכל ההיסטוריה של התעשייה.

איך מוצאים את כל המהנדסים ומשיגים את המכונות

כסף, עם זאת, אינו הרכיב היחידי הנחוץ להצלחה באחת מתעשיות הייצור המורכבות ביותר הקיימות.

אי-ודאות מרחפת סביב הצורך למצוא את כל המהנדסים שיפעילו כמות גדולה כזו של מפעלים, השגת המכונות שיוצבו במפעלים והשגת מספיק הזמנות להצדקתם, אומרים מנהלים בתעשייה. הממשלה הסינית שפכה כסף במשך עשרות שנים לביסוס תעשיית ייצור שבבים, אבל ההתקדמות שלה נבלמה בגלל כמה מהגורמים האחרים האלה.

"תעשיית המעבדים לא חסרה מימון", אמר ג'ימי גודריץ', מומחה לתעשיית השבבים ויועץ בכיר בתאגיד ראנד. "תסתכלו על סין - הם זרקו 150 מיליארד דולר על התעשייה שלהם, וזה לא עבד. האתגר היסודי הוא שהטכנולוגיה הזו מאוד קשה".

אפילו אם מספר גדול של מפעלי שבבים חדשים ייבנו, זה לאו דווקא יפתור את הבעיה של אלטמן בטווח הקרוב יותר - מחסור בשבבי AI הנחוצים להפקת מערכות כמו ChatGPT של OpenAI. צוואר הבקבוק הגדול ביותר בייצור שבבי ה-AI של אנבידיה היה באריזה, שלב בייצור שמגיע אחרי שהמעגלים מודפסים על הסיליקון.

אלטמן גם התלונן לגבי עלות השבבים של אנבידיה - עוד בעיה שהאנליסט סריני פאיג'ורי מחברת Raymond James אמר שהיא לא תיפתר בזכות מפעלי שבבים נוספים. "כדי שהמחירים של שבבי AI ירדו, אנחנו צריכים עוד מתחרות לאנבידיה", אמר.

עוד מפעלים מוקמים בימים אלה. כל חברות השבבים הגדולות מוציאות עליהם עשרות מיליארדי דולרים, וקובעות את קצב ההתרחבות, בהתאם לציפיות שהמכירות העולמיות של השבבים יעברו את רף טריליון הדולרים עד 2030. TSMC הגדילה את הייצור מכ-10 מיליון לוחות סיליקון ב־2016 ל-16 מיליון בשנה שעברה.

"כשהמפעל מתחיל לייצר, הביקוש נעלם"

אם תוכניתו של אלטמן תצליח, אומרים אנשי התעשייה, היא כנראה תביא לעודף היצע בשוק, תגרום לירידת מחירים ותוביל למצב שבו חברות יפעילו בתי חרושת הרבה מתחת ליכולת הייצור שלהם, סימן רע מאוד בתעשייה הזו, בגלל שיש בה עלויות גבוהות באופן קבוע, ללא קשר לכמות הייצור.

"עכשיו הם משקיעים, וכשהמפעל מתחיל לייצר הביקוש נעלם", אמרה רסגון מ-Bernstein, והסבירה איך התעשייה הזו גדלה בהתפרצויות. "זה תמיד קורה בגלל שלעיתים קרובות הביקוש המשוער שעבורו מתבצעת הבנייה, לא היה ריאלי מלכתחילה, ולכן המחזור הזה אינסופי".

פרץ הצמיחה הנוכחי בתעשייה מקבל תמיכה מממשלות ברחבי העולם, שנכנסות לתמונה ומכירות בחשיבות השבבים לעליונות הטכנולוגית, הכלכלית והצבאית שלהן. ארה"ב נותנת 39 מיליארד דולר במענקים לבניית מפעלים חדשים לאחר העברת חוק השבבים לפני שנתיים, ורוצה לבנות מחדש את התעשייה שעקרה לאסיה בעשורים האחרונים.

קנה המידה של מימון שאלטמן חושב עליו יגמד את התמריצים שנותנת הממשלה בארה"ב ובמקומות אחרים, כולל סין, טייוואן, קוריאה הדרומית ויפן.

אלטמן נפגש בשבועות האחרונים עם שרת המסחר של ארה"ב ג'ינה ראימונדו, ועם פקידים אחרים בממשל, כדי לדון בשאיפותיו, כך אמרו אנשים המכירים את הדיונים. ראימונדו אחראית על חלוקת המענקים שניתנו במסגרת חוק השבבים.

לאחר כמות גדולה של מפגשים לאחרונה עם חברות שבבים, צפוי אלטמן בהמשך החודש להיות נוכח באירוע של אינטל הקשור לייצור של שבבים בקבלנות. אינטל צפויה להיות אחת החברות שיקבלו הרבה מהכסף שניתן במסגרת חוק השבבים, בשבועות הקרובים.

לא ברור איך ימצא אלטמן את המהנדסים והעובדים לאכלוס עשרות מפעלים חדשים. באיגוד תעשיית המעבדים צופים שעד סוף העשור יייווצרו בה עוד 115 אלף מקומות עבודה, שיש סכנה ש-58% מתוכם לא יתמלאו. גם לא ברור מהיכן יימצאו די מכונות ייצור במסגרת זמן סבירה. זמן ההמתנה לחלק מהמכשירים לחריטת שבבים מגיע לשנתיים.

ייצור שבבים מציב אתגרים שונים ממה שהתמודד איתם אלטמן ביוזמות הקודמות שלו, אומרים אנשים המבינים בתעשייה. רבות מהיוזמות של אלטמן בעבר סבבו סביב מחשבים ותוכנות.

"בתוכנה, כל דבר אפשרי - זו באמת רק בעיה של כסף וקידוד", אמר גודריץ'. "עם זאת, בעולם של טכנולוגיה קשה, צריך להתמודד עם חוקי הפיזיקה. צריך לחשוב על העולם האמיתי ועל אתגרים הנדסיים, ואלה דברים שקשה לעשות". ​​​​​​