תקנות הנשק המקלות של השר בן גביר חשפו את חולשת רשות הפיקוח החדשה

לאחרונה פרסמה רשות האסדרה הממשלתית דוח נוקב על מדיניות הארכת רשיונות הנשק של המשרד לביטחון לאומי, בראשות איתמר בן גביר. לפי הרשות, המשרד לא הביא נתונים מספקים שמבססים את הצורך בתקנות החדשות, וכן לא הגדיר יעדים ברורים לטווח הארוך. ובכל זאת, כמה ימים לאחר פרסום הדוח העביר השר בן גביר את התקנות באין מפריע, וללא שום התייחסות לביקורת. כעת, אין בידי הרשות סמכות או יכולת להגיב להתעלמות השר - ומגבלות יכולותיה לעצור מהלכים רגולטוריים בעייתים מתגלים ביתר שאת, שנה לאחר שהוקמה.

● WSJ | הפרובוקטור שדוחף את נתניהו עוד ימינה
● המשרוקית | מה מלמדת ההיסטוריה על הסיכוי שהגירה מרצון תפתור את בעיית עזה?

בן גביר לא רק התעלם מהביקורת של הרשות, אלא גם לא התייעץ עמה מלכתחילה בכל הנוגע לתקנות הנשק - בניגוד לחוק. ברשות האסדרה אמנם התריעו לפני מספר חודשים כי הם "בוחנים את כל האפשרויות החוקיות העומדות לרשותה בעקבות האירועים, ומתכוונים לדרוש דיון מחודש בתקנות", אולם דבר לא קרה.

המבחן האמיתי

תקנות כלי הירייה שהעביר המשרד לביטחון לאומי מורכבות משני חלקים: האחד, שעבר כבר באוקטובר 2023, כולל את שינוי התבחינים של מי שזכאי מלכתחילה לרשיון נשק בישראל. כאמור, בניגוד לחוק, המשרד לביטחון לאומי לא העביר את התקנות דרך רשות האסדרה, מה שגרר מכתב זועם של הרשות כלפי המשרד - אולם, מעבר לכך לא נעשה דבר.

החלק השני, שעבר בחודש שעבר, כולל הארכה אוטומטית לחצי שנה של רשיונות נשק קיימים. הסיבה לכך הוא העומס האדיר שיצרו התקנות הקודמות, שהרחיבו דרמטית את מנעד הזכאים לרשיונות נשק. התקנות כוללות חובת הכשרה של 4.5 שעות במטווחים, כך שנוצר עומס אדיר הן על המשרד לביטחון לאומי עצמו והן על המטווחים השונים. החלק הזה הביא את הרשות לפרסם את הדוח הביקורתי ב־24 לינואר. חמישה ימים לאחר מכן, חתם בן גביר רשמית על התקנות.

בדוח שפרסמה הרשות נכתב כי "במסגרת הניתוח של הגדרת הבעיה… לא הובאו נתונים בדבר ההשפעה של העלייה המשמעותית של הבקשות החדשות על עומס העבודה של האגף לרישוי כלי ירייה. כמו כן, לא הוצגו נתונים המבססים את האמירה בדבר הקושי מצד בעלי הרישיון לבצע את הפעולות הנדרשות לחידוש רשיונות כלי ירייה ולהכשרת רענון. גם בהתייחס למצב במטווחים, מעבר לאמירות כלליות על עומס ומחסור בצוות, לא הובאו נתונים לכך".

עוד נכתב כי ניתוח שביצע המשרד לביטחון לאומי לא הגדיר יעד לבחינת האפקטיביות וההצלחה של הרגולציה. "כך למשל, לא הוגדר אם עצם ההימנעות מעומס הוא יעד ומה יקרה בעוד מספר חודשים, כאשר יגיע מועד החידוש של האישורים שתוקפם הוארך, והעומס ייפול שוב על האגף".

מהן סמכויות הרשות?

ב־2021, תקופת ממשלת בנט־לפיד, הוחלט על הקמת רשות האסדרה, שתקציבה נאמד ב־5 מיליון שקל. על פי החוק שעבר אז, הרשות נועדה לדאוג ל"איכותה של אסדרה חדשה, טיוב האסדרה הקיימת והפחתת נטל אסדרה עודף", ובכך "להביא למירב התועלת לחברה ולמשק". כלומר, בין היתר, תפקיד הרשות לוודא שהרגולציה בישראל נכתבת בצורה מקצועית, וכוללת למשל ניתוח השוואות וגיבוש חלופות.

הכוח האמיתי טמון בידיה בזכות מה שנקרא "דוח אדום". במידה והרשות מוציאה דוח כזה - כאשר היא יכולה לעשות זאת רק לאחר שהיא נותנת למשרד זכות תגובה ותיקונים - על הרגולציה להיעצר מיידית. אם זה לא קורה, אז הדבר יכול להגיע לבית משפט. לפי עו"ד איתן צפריר, שותף במחלקת רגולציה ומשפט מנהלי של משרד פירון ויו"ר ועדת הרגולציה הנבחר של לשכת עורכי הדין, גם בכך יש תועלת רבה. "עד חוק יסודות האסדרה, זה היה תלוי רק בשיתוף הפעולה עם המשרדים. מי שהיה אמור לאכוף זה המשנה ליועמ"ש", הוא אומר.

עם זאת, במקור, נועדו לרשות סמכויות "קשות" יותר מאלו שנמצאות בידיה כיום - כגון העלאת רגולציה בעייתית לוועדת שרים לענייני אסדרה. אולם, בשל התנגדות מפלגות העבודה ומרצ, הסמכויות האלו רוככו משמעותית. התנגדותן של המפלגות נבעה אז מהרצון שלא להביא לידי צמצום הרגולציה בישראל - אפשרות שנראתה ממשית כתוצאה מפעילות עתידית של רשות האסדרה. כך, כוח האכיפה של הרשות צומצם ובהתאם גם פעילותה נותרה מצומצמת יחסית.

במבחן התוצאה, הרשות החדשה לא מצליחה "להתרומם". עד כה היא פרסמה מדריך כתיבת רגולציה, ושני דוחות ביקורת בלבד: על תקנות כלי הירייה של המשרד לביטחון לאומי (שמכונה "דוח צהוב", כלומר הוא לא מחייב בלימה של הרגולציה), ופרסום דוחות האגודות העות'מאניות של משרד המשפטים (שהיה "דוח ירוק", מה שאומר שהרשות הייתה מרוצה מהרגולציה).

בסופו של דבר, הכלבים נבחו והשיירה עברה. הדוח של הרשות, שנוסדה כדי לשפר את איכות הרגולציה בישראל, הדגים את כוחה המוגבל וחסרונה בכלים אפקטיביים. חשוב לציין עם זאת, כי עד כה לא הוציאה הרשות "דוח אדום", ולכן לא ניתן לאמוד במדויק את יכולותיה האמיתיות לעצור רגולציות בעייתיות.

המבחן האמיתי יהיה כאשר יתפרסם דוח כזה, והדבר יגיע לבית משפט (אם הרגולציה לא תיבלם). כך, ה"שיניים" שלה עומדות כעת בסימן שאלה.

ועדת השרים מתערבת

בינתיים נראה כי גם בממשלה מבינים שלרשות האסדרה אין סמכויות ממשיות. השבוע אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של דני אילוז (הליכוד), הקובע שתוך שלוש שנים תפרסם הרשות מיפוי של האסדרה הקיימת. לפי הצעת החוק, ועדות הכנסת יידרשו לאשר מחדש גם רגולציה קיימת - אחרת זו תבוטל.

מרשות האסדרה נמסר בתגובה: "הרשות ערכה חוות דעת לתקנות כלי הירייה והערכה שנתנה לתקנות הייתה 'צהוב'. משמעות הדבר שאין חובה על המשרד לעכב את קידום התקנות. לעניין ההערות הפרטניות שבחוות הדעת - מבין שלוש הערות הביקורת השיב המשרד לביטחון לאומי באשר לשאלת זהות מי שביצע את הליך גיבוש הרגולציה. נוסיף כי המשרד לביטחון לאומי קיבל שתי הערות לטובה - ניתוח המצב הקיים והבחירה בחלופה המועדפת. בנסיבות אלו, מובן שהמשרד יכול לקדם את הצעת החקיקה, וכך עשה".

תגובת המשרד לביטחון לאומי

"בשל מתקפה בה פתח ארגון הטרור חמאס מול מדינת ישראל ביום 7.10.2023, הכריז הקבינט המדיני-ביטחוני על מצב מלחמה ועל נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, ואף הוכרז על מצב מיוחד בעורף. בעקבות כך, הנחה השר לביטחון לאומי להחיש את קידום תקנות התבחינים, אשר גיבושן החל חודשים ארוכים לפני כן, וזאת, בין היתר, נוכח הפגיעה הקשה בביטחון האישי ובתחושת הביטחון של האזרחים בשל מתקפת הטרור הרצחנית. בהמשך לכך, נקבע דיון בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת לאישור התקנות, כאשר במקביל, הואץ הטיפול בהשלמת דו"ח הריה לפני הדיון שנקבע בנושא.

בדיון האמור, שהיה פתוח לכלל הציבור והתקיים בתאריכים 15-16.10.23, אישרה הוועדה את התקנות. בתאריך 18.10.2023, התקנות פורסמו ברשומות ונכנסו לתוקף.

עוד יובהר, כי ביום 11.7.2023, פורסמה טיוטת תקנות התבחינים להערות הציבור, והתקבלו למעלה מ 300 הערות ציבור. הערות הציבור והשינויים המוצעים ביחס לתבחינים השונים הוצגו לשר לביטחון לאומי ושוקפו בדוח ה-RIA, כחלק מהותי מהחלופות שנדונו וכחלק מהשיח עם בעלי העניין.

יצוין כי על אף עמדת מנהל תחום טיוב רגולציה במשרד, לפיה הרחבת התבחינים המזכים ברישיון לכלי ירייה פרטי הינם אופציית רשות ואינם מהווים נטל רגולטורי על הציבור, גיבש מנהל תחום טיוב ורגולציה במשרד, לאחר שיח עם מנהל האסדרה, מכתב הערכת השפעת רגולציה בנושא התקנות והעביר אותו בתאריך 17.7.2023 לרשות האסדרה.

באשר להארכת תוקפם של רשיונות והכשרות, נדגיש כי לעיני המשרד עומדים בראש ובראשונה ביטחון הציבור ויכולת אזרח להגן על עצמו ועל ביתו.

המשרד לביטחון לאומי האריך את התוקף לביצוע הכשרות רענון וביצוע חידוש רשיון למי שרשיונו עמד לפקוע בחודשים ינואר־פברואר־מרץ 2024. הארכה זו נועדה להטיב עם ציבור מחזיקי רשיונות כלי ירייה (כ-12,000 בעלי רשיונות), שחלקם גוייסו ללחימה בצו 8 וחלקם מפונים מבתיהם, על כן לא יכלו לבצע את המוטל עליהם. יובהר כי ככל שלא היו מבצעים את ההכשרות במועדים הנ"ל, רשיונם היה מבוטל והיה עליהם להפקיד את נשקם בתחנות המשטרה עד לביצוע ההכשרה הנדרשת.

כמו כן, נציין כי הגיעו פניות רבות לאגף כלי ירייה, בחלקם אנשי מילואים המצויים באזורי לחימה ובני משפחותיהם בדבר הקושי בביצוע ההכשרות אלה, ובקשתם הייתה לדחות את המועדים לביצוע ההכשרות. נזכיר כי מדובר בכלי ירייה להגנה עצמית, וככל שהיה מבוטל הרישיון, הדבר היה חושף את בעלי הרשיונות לסכנה. ככל שמדובר במאבטחים, הרי שרישיונם היה מתבטל ועבודתם הייתה נפגעת.

יודגש כי למרות לוח הזמנים הקצר, אגף כלי ירייה במשרד לבטחון לאומי ביצע RIA, במסגרתה בחן חלופות והחליט על חלופה של הארכת תוקפם של הכשרות רענון וחידוש.

מצופה מהרשות לאסדרה להבין את המצב המיוחד בו נמצאת מדינת ישראל".