ניר ברקת מציג: הניסיון להדיח את הממונה על התחרות רצוף בשגיאות עובדתיות

שר הכלכלה ניר ברקת הגיש בתחילת השבוע בקשה לוועדת המינויים בשירות הציבורי, בעניין הדחתה של הממונה על התחרות מיכל כהן. לפני יותר מחצי שנה הודיע ברקת שהוא מעוניין בצעד התקדימי, וכעת הוא הגיש מכתב רשמי לנציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ, שעומד גם בראש ועדת המינויים, שם הוא פורס שורה של טענות נגד הממונה. בפועל, בדיקת גלובס מגלה כי המכתב מלא בטעויות עובדתיות וטענות שגויות.

● ניתוח גלובס | העסקה של הראל שהסתבכה ושתי המתחרות שאורבות לה
● בית הדין אישר: וולט תשלם 8.5 מיליון שקל בגין הפרת חוק התחרות
● מיליארדים על הנייר: סמוטריץ' כלל בתקציב את כספי הרשות הפלסטינית שהוקפאו 

ברקת מאשים בין היתר את כהן בכך שלא הייתה אקטיבית מספיק: לא התנגדה למיזוגים, לא פרסמה מחקרים, התנהלה לאט ולא שיתפה אותו מספיק בשיקולי אסטרטגיה. ובאופן כללי, "בזמן שהמונופולים מעלים מחירים ועושקים את הציבור, רשות התחרות שמחזיקה בסמכויות לטפל בחוסר התחרות במשק לא עושה דבר".

הרבה יותר משתי התנגדויות למיזוגים

את הטעות הראשונה אפשר למצוא בהתייחסות לדוח מבקר המדינה משנת 2021. כך נכתב: "נקבע, כי יוקר המחיה הנמשך בענף המזון נוגע לכל משק בישראל, מבקר המדינה לא חסך בביקורת על הרשות, בהקשר זה ומתח ביקורת על פעילותה (או ליתר דיוק אי פעילותה)". אלא שמיכל כהן נכנסה לתפקיד באוגוסט 2021, והביקורת האמורה הופנתה למיכל הלפרין - קודמתה בתפקיד. יותר מכך, בתחילת 2024 פורסם דוח מבקר שעסק בכלל היבטי יוקר המחיה ובפרט בפיקוח מחירים על מזון, ובמסגרת נושא זה רשות התחרות היא היחידה שמוזכרת לחיוב, בהחלטתה להכריז על ויסוצקי כמונופול.

שגיאה עובדתית נוספת היא בביקורת על מספר התנגדויות נמוך למיזוגים. במכתב, ברקת אומר ש"הממונה אף מציינת בדוח כי מתוך סך כל המיזוגים שהגיעו לפתחה בשנת 2022 'התנגדה הרשות לשני מיזוגים'. לקרוא ולא להאמין!!!! מתוך כ־243 בקשות מיזוג שהוגשו או שהטיפול בהן הסתיים בשנת 2022, לשני מיזוגים בלבד התנגדה הרשות".

אך בדוח אותו ברקת מצטט נאמר שבנוסף לשתי ההתנגדויות, היו עוד שלושה מקרים בהם הבקשות למיזוג "נמשכו על ידי הצדדים טרם החלטה, עקב חששות שהביעה הרשות בפני הצדדים במקרה של מיזוג". כלומר, מדובר בעצם בהתנגדות. בנוסף, כמו שמציין ברקת - הרשות אישרה שני מיזוגים נוספים תחת מגבלות שמנטרלות את האיום על התחרות ועלולות אף לסכל את המיזוג. כך שמדובר בפועל על 5־7 התנגדויות.

טעות עובדתית נוספת בטענה הזו, היא שמדובר במספר נמוך באופן יוצא דופן. בפועל, אומר בכיר לשעבר ברשות התחרות, "מתוך בערך 200 בקשות בשנה, הרשות מתנגדת לבין אפס עד ארבעה מיזוגים. שתי התנגדויות בשנה זה מספר שהוא לגמרי בתוך הממוצע". ואכן, גם ב־2021 נרשמו שתי התנגדויות למיזוגים ושלוש נמשכו טרם ההחלטה. בשנת 2020 מיזוג אחד נמשך לפני ההחלטה. גם ב־2019 לא הייתה אף התנגדות פורמלית, וכך גם בשנים 2017, 2015, 2008 ו־2004. שנת 2015 הייתה תחת הממונה דיויד גילה, שנחשב אגרסיבי במיוחד.

ובכלל, אומר הבכיר לשעבר ברשות התחרות, "אם יש ממונה שפתאום מתנגד ל־7־8 מיזוגים בשנה, הוא אחד מאוד אגרסיבי שמאוד נגד מיזוגים. אבל האם זה טוב? האם זה רע? אי אפשר לדעת, מיזוגים שטובים למשק ולתחרות צריכים לעבור, וכאלה שפוגעים צריכים להיעצר. זה אמור להיות ענייני. אם הרשות מדויקת וברורה, חברות נמנעות מלהגיש מיזוגים בעייתיים מלכתחילה".

טעות עובדתית שלישית מגיעה בסיכום המכתב, בו ברקת מלין על "ההתבטאויות המגמתיות בתקשורת כנגד השר" מצד מיכל כהן. אך למרות פניית גלובס, ברקת לא הצליח להסביר לאילו התבטאויות הוא מכוון. בנוסף, ניתן לראות שהתבטאויות מצד השר כלפי הממונה דווקא יש בשפע, כולל אמירות שלו בראיונות לגלובס ובהתנעה הקודמת של מהלך ההדחה.

משך זמן הבדיקות אכן התארך

עם זאת, נראה שיש במכתב גם ביקורות מגובות עובדתית, כמו משך הזמן שהתארך לבדיקות: בעוד שמשך הזמן הממוצע לטיפול בבקשות פטור מאישור הסדר כובל הלך וירד מ־59 ימים בשנת 2019 ל־48 ימים בלבד בשנת 2021, ניכר זינוק בשנת 2022 ל־78 ימים בממוצע. בנוסף, גם משך הזמן הממוצע לטיפול בבקשות מיזוג זינק מ־23 ימים בשנת 2021 ל־37 ימים בשנת 2022. על פי הבכיר לשעבר ברשות התחרות, "משך זמן הבדיקה של מיזוגים ופטורים זה מדד מאוד רלוונטי, פה ברקת צודק. לא בוחרים איזה מיזוגים מגיעים, אבל הממונה בוחרת איך להתנהל איתם".

ביחס לביקורת זו נמסר מרשות התחרות: "רשות התחרות היא שומרת הסף של המשק הישראלי מפני מיזוגים פוגעניים, והממונה רואה חשיבות רבה בעריכת בדיקות מעמיקות ומקצועיות לפני קבלת החלטה. זמן הטיפול בבקשת מיזוג נובע מעומק הבדיקה. הממונה ערכה בדיקות עומק על מנת להבטיח שכל מיזוג שעלול לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות - יעצר מראש. ועל כן הוארך משך הבדיקות".

האזהרה של חמישה ממונים לשעבר

בכל מקרה, עדיין לא ברור איך יתייחסו לבקשת ההדחה בוועדת המינויים. כרגע אף אחד מהצדדים לא יודע להגיד מה הסיכויים של ההדחה לעבור בפועל, ובכל מקרה נראה שהוועדה מורכבת בחלקה הגדול מאנשי מקצוע - שופט העליון לשעבר אליקים רובינשטיין, נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ, ונציגי הציבור משה טרי וטליה איינהורן.

 נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ / צילום: חיים צח-לע''מ

בעבר כבר הזהירו חמישה ממונים על התחרות לשעבר, כי מהלך ההדחה הוא תקדימי ומסוכן. החמישה פנו לברקת והתריעו ש"עצמאותם של הממונה על התחרות ושל רשות התחרות הם יסוד מהותי בכלכלת המדינה", וכי "הממונה חייב להיות רחוק ומוגן מכל השפעה פוליטית ומכל מראית־עין שלה. החלטותיו נמדדות בטיבן ובעצמאותן - בשום אופן לא במידת המקובלות שלהן על הדרג הפוליטי. הממונה נותן דין וחשבון לבית המשפט על הכרעותיו".

בכל זאת, כאמור, ולמרות שברקת עצמו אמר לפני חודש שהמלחמה עצרה בין השאר את תהליך ההדחה, הוא החליט בכל זאת להמשיך ולקדם אותה השבוע.