התחום החם בכנס ג'יי פי מורגן והקרן שמגדילה את ההימור על חברות ביומד

אופטימיות בכנס ג'יי פי מורגן, הנחשב למנבא של השנה כולה

מצב הרוח של משתתפי כנס ג'יי פי מורגן  אולי חוץ מהישראלים ביניהם, היה השנה מרומם. הכנס הנערך בכל שנה בינואר בסן פרנסיסקו ונחשב ליריית הפתיחה של השנה, ומצב הרוח בו קובע את רמת האופטימיות לגבי המשך השנה.

● השבוע בביומד | ביום שאחרי ביוג'ן: המנכ"ל שמצטרף לחברת התרופות הישראלית
● השבוע בביומד | אפליקציית הטיפול בדיכאון של מייסד ווייז והמחקר שיממן משרד ההגנה האמריקאי

האופטימיות מגובה בלפחות נתון אחד: מדד הנאסד"ק ביוטק נמצא בשיא מקומי לאחר שעלה 15% מנובמבר. ערכיו עדיין נמוכים ב-18% לעומת השיא שנרשם ב-2021, שבמבט לאחור נראה מעט בועתי. השינוי נובע בין היתר מהציפיה להורדת הריבית בארה"ב, שמושכת משקיעים לחברות עם סיכון.

התחום החם על פי משתתפי הכנס היה נוירולוגיה, תחום שראה ב-2023 פריצת דרך יוצאת דופן באישור תרופות למחלת האלצהיימר, שהחזירה להתעניין בתחום חברות שחלקן כבר התייאשו ממנו. עוד תחום חם הוא Antibody Drug Conjugates, תרופות לסרטן המורכבות מנוגדן שהוא "טיל מונחה מטרה" אל הגידול הסרטני, ותרופה שהורגת את התא כאשר הנוגדן נקשר אליו. חברת מרק האמריקאית, שעומדת בפני צוק פטנטים סביב מוצר הסרטן המוביל שלה קייטרודה, רכשה חברה בתחום הזה ב-22 מיליארד דולר, ובכנס הודיעה גם ג'ונסון אנד ג'ונסון על רכישה בתחום הזה. גם מנכ"ל חברת רוש הצהיר כי התחום מעניין אותו.

מספר עסקאות רכישה הוכרזו לפני הכנס, מה שיצר אופטימיות לגבי מספר העסקאות הצפויות השנה. לגבי ההנפקות ישנה אי וודאות רבה יותר, כאשר ברבעון הרביעי של 2023 בוצעה רק הנפקה משמעותית אחת.

אנבידיה  (Nvidia) חברת השבבים המוכרת, הייתה אחת הכוכבות של הכנס למרות שאינה חברת ביומד. אנבידיה משתמשת ביכולות החישוביות שלה כדי לשפר פיתוח תרופות, בין היתר בשיתוף-פעולה עם אמג'ן עליו הצהירה בכנס. החברה גם עודדה חברות הקשורות לתחום זה להתעניין בהשקעה מקרן הון הסיכון של התאגיד, NVentures.

GSK, שלא הייתה בכותרות הרבה לאחרונה, הודיעה על רכישה עם מקדמה של מיליארד דולר של חברה שיצאה לאור רק לפני שלושה חודשים, Ailos Bio, ומוצריה נמצאים בשלב הניסויים הקליניים.

בתחום המכשור הרפואי, השנה הכריזה חברת בוסטון סיינטיפיק בכנס כי רכשה ב-3.7 מיליארד דולר את חברת Axonix, העוסקת בגירוי עצבי למניעת אי שליטה בסוגרים, הזדמנות שאותה מעריכה החברה בכ-1.6 מיליארד דולר בשנה.

בתחום הסוכרת, מוצרי "לבלב מלאכותי", הסוגרים בעצמם את המעגל בין מדידת סוכר למתן אינסולין, היו במוקד. אבוט הודיעה כי תשלב את מד הסוכר הרציף שלה בארה"ב, עם משאבת האינסולין של Tandem Diabetes. לעומת זאת מדטרוניק קיבלה אישור באירופה לשלב את המשאבה שלה עם מד סוכר משלה, לבני 7 ומעלה. החברה מכוונת לכבוש חצי מהשוק.

קרן אמיתי מתמקדת בביומד ומשקיעה בחממת AION

קרן הארלי סטייג' אמיתי ונצ'רס (Amiti Ventures), הודיעה על שיתוף-פעולה עם החממה הטכנולוגית AION, בה שותפות מספר חברות תרופות בינלאומיות. החממה פועלת להצמחתן בישראל של חברות חדשניות שיתמודדו עם אתגרי העתיד הבוערים בפיתוח תרופות.

קרן אמיתי מתמקדת בתחומים בחזית הטכנולוגיה. את הקרן החדשה שלה החליטה למקד במחשוב קוואנטי וביומד, אף שפחות עסקה בביומד בעבר. היא מצטרפת כמשקיעה לשותפות האחרות ב-AION, אסטרהזנקה, מרק הגרמנית, פייזר, טבע, קבוצת החדשנות ביומד X וחברת מחשוב הענן AWS .

בן רבינוביץ', מייסד ושותף באמיתי וונצ'רס, הסביר בשיחה עם "גלובס" כי: "הקמתי את הקרן לפני כ-15 שנים. זה היה מיזם הון הסיכון הראשון שלי ונפלתי ישירות לתוך המשבר הפיננסי של 2010. כל קרנות הון הסיכון בארץ התמקדו אז בתחום התוכנה, ואני זיהיתי שהם נטשו את תחום המוליכים למחצה, למרות שהוא שוק ענק". עם קרן של 22 מיליון דולר בלבד, "יכולתי לעשות כל עסקה שרציתי בארץ" בתחום שהיה רחוק מהעין.

את הקרן השנייה החליט רבינוביץ' למקד בתחום הבינה המלאכותית ובתחום הרכב. "כיוון שאנחנו קטנים ומשקיעים מוקדם, אנחנו חייבים להשקיע בתחומים כשהם מתחילים להתפתח", הוא מסביר. "כוח האדם שלי והמשאבים הניהוליים שלי מוגבלים, אז כשאני מזהה שוק או צורך מעניין ופועלות בו עשרות חברות, זה רועש מדי בשבילי. כשאני תופס את התחום מוקדם כשיש בו רק 4-5 חברות משמעותיות, אנחנו יכולים להיות יותר אפקטיביים". ולכן כרגע המיקוד הוא בתחום המחשוב הקוואנטי, ובטכנולוגיות חדשניות לפיתוח תרופות.

"זיהינו שארה"ב וגם דמוקרטיות מערביות אחרות, קצת חלשות בתחום ייצור התרופות והיו רוצות יותר עצמאות בתחום הזה, על רקע הלקחים שנלמדו בתקופת הקורונה. ביולוגיה מבוססת מחשוב היא כנראה התשובה לזה. שוק התרופות הוא ענק, כך שהפוטנציאל ברור, אבל חברות חישוביות בתחום עדיין אין המון, וזה מקום טוב להיות בו". 

יתרון נוסף שמוצא רבינוביץ' בתחום הביומד הוא הגיוון המובנה שבו. "מאוד חשוב לנו שהחברות שלנו ינוהלו על ידי צוות מגוון, ובתחום הביומד, לא צריך אפילו להתאמץ כדי לחפש זאת. נשים מובילות יש כמעט בכל חברה. גם המגזר הערבי מיוצג בתחום הזה הרבה יותר מאשר בתחומים אחרים בארץ".

הקרן, בהיקף של 90 מיליון דולר, השקיעה החל מ-2023, רק בישראל. "העבודה שלנו השתנתה בעקבות הבחירה בביומד וקוואנטים", מודה רבינוביץ'. "בעבר הצוותים שבחרנו היו בעיקר מיחידות המודיעין הטכנולוגי בצה"ל. עכשיו אנחנו בוחנים מעבדות". 

רבינוביץ' מציג כי שיתוף-הפעולה עם AION הוא מהותי עבור תזת ההשקעה של הקרן. "לא רק שארבע חברות פארמה שותפות בחממה, הן גם משתפות פעולה עם החברות כבר בשלבים המוקדמים, במתן מידע, בניית ניסויי הוכחת ההיתכנות, חשיבה על הבעיות והפתרונות. חברות שאין להן את מערכת התמיכה הזו, יכולות לחכות שנים כדי שגורמים בסדר הגודל הזה בכלל יגידו להן אם הן בכלל בכיוון הנכון".  

מתי גיל, מנכ"ל AION: "ישנן חברות שמיליון הדולר שאנחנו יכולים לתת להן, הוא מספיק עבורן. ישנן חברות אחרות, בעיקר חברות שכבר קיימות כשהן מגיעות אלינו, שצריכות קצת יותר כסף בהתחלה, והשקעה של אמיתי לצידנו יכולה מאוד לעזור להן".

אמיתי כבר השקיעה בחברה אחת מהפורטפוליו של AION, חברת DenovAI Biotech, שמפתחת פתרון משולב פיזיקה וביולוגיה לתכנות נוגדנים וחלבונים.

רבינוביץ': "בישראל עדיין לא נרשמה ההצלחה בביומד שהיינו רוצים לראות כאן. תשע תרופות ישראליות הגיעו לשוק, אבל היינו יכולים לעשות יותר מזה. בינה מלאכותית ובכלל תכנון ממחושב, יכולים להיות המקפצה של ישראל לתחום. מערכות ממוחשבות יכולות לייצר סל שלם של תרופות, לאפשר גם שיתופי-פעולה עם תאגידי הפארמה וגם התקדמות עצמאית, וזה המפתח לבניית חברות תרופות חזקות בישראל". הוא מוסיף כי לחץ המחירים על התרופות בארה"ב, יגביר את העניין של תאגידי הפארמה בפיתוח תרופות במחיר נסבל יותר, כאשר היום מדובר במיליארדי דולרים המושקעים בכל תרופה חדשה שמגיעה לשוק, ולא תמיד ישנו החזר מספק על ההשקעה.

איך משפיעה המלחמה על החברות שהשקעתם בהן?
רבינוביץ': "אני יכול לגייס כסף לחברות הפורטפוליו שלי, אבל בדרך כלל מאנשים שיש להם ניסיון בהשקעה בישראל. מאחרים, זה אתגר. אנחנו פשוט צריכים להיות הכי טובים".

גיל: "הביומד הוא סקטור לטווח ארוך, אז אנחנו מקווים שעד שההשקעות שלנו יבשילו, כל מה שקורה כרגע יהיה פחות רלוונטי".

גיוס של 16 מיליון דולר לפוליפיד

חברת פוליפיד המפתחת שתל אנטיביוטיקה בשחרור מושהה, ונסחרת בנאסד"ק, הודיעה בשבוע שעבר על הנפקה של 16 מיליון דולר. בסוף 2022 הודיעה החברה על כישלון בניסוי קליני שלה, ואיבדה 77% משוויה ביום אחד. לאחר מכן המשיך מחיר מנייתה להתדרדר, אך ההנפקה הקפיצה את ערך המניה פי 2 (והיא גם הגדילה את מספר המניות), כך שהחברה נסחרת כעת לפי שווי של 138 מיליון דולר. 

ההנפקה בוצעה במחיר של 4.8 דולר למניה, 26% מעל מחיר השוק ביום ההנפקה, אם כי לכל מניה צורפה גם אופציה במחיר מימוש של 5.5 דולר, כך שהמחיר האפקטיבי נמוך יותר. כעת מחיר המניה הוא 6.5 דולר, כך שהמשקיעים מרוויחים על השקעתם וגם האופציות כבר בתוך הכסף. בין המשקיעים היו הקרנות המתמחות בביומד, דפנה קפיטל ו-Rosalind Advisors. 

המימון הנוסף נועד עבור הטכנולוגיה הקיימת של החברה, וספציפית לקידום ניסוי שלב III במוצר של החברה בניתוחי בטן מורכבים. מדובר בניסוי השני מבין שניים דומים שאליהם יצאה החברה כדי להוכיח את יעילות המוצר שלה. הניסוי הראשון הוא זה שנכשל, ואילו בניסוי השני בוצע עדכון פרוטוקול מול ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, והחברה מקווה כי הוא יסתיים הפעם בהצלחה. תוצאות ביניים מן הניסוי צפויות באמצע 2024. העובדה כי ה-FDA הסכים להמשיך את הניסוי השני כשהראשון נכשל, עשויה להראות כי גם למנהל המזון והתרופות יש תקווה לגבי אפשרות הצלחת הניסוי.

אולטימה ג'נומיקה בהסכם עם חברת הדיאגנוסטיקה קווסט

ביוני 2022, אולטימה ג'נומיקס, חברה אמריקאית עם שורשים ישראלים, נחשפה לראשונה במקביל להודעה על גיוס של 600 מיליון דולר (סכום מאוד יוצא דופן אפילו ביחס לגיוסים יוצאי הדופן לחברות ביומד באותה תקופה). החברה יצאה להתחרות בשוק ריצוף הגנום, ראש בראש עם מובילת התחום, אילומינה. 

השבוע הודיעה החברה כי חתמה על הסכם משמעותי עם חברת האבחון והמידע הרפואי Quest Diagnostics. קווסט תשתמש ביכולות הריצוף של אולטימה כדי לפתח בדיקות חדשות אותן תוכל לשווק. 

בחודש שעבר חשפה אולטימה את הטכנולוגיה עליה רק הכריזה עם הגיוס, טכנולוגיה לריצוף גנום שלם ב-100 מיליון דולר, ההצעה הזולה בשוק ביחד לרמת הדיוק שלה, כך על פי החברה. 

יזם החברה הוא בוגר תלפיות גלעד אלמוגי, ואחד המשקיעים הראשונים בחברה הוא המיליארדר מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט. גם קרן הון הסיכון הישראלית aMoon שייסד נכט, היא משקיעה בחברה לצד קרנות בינלאומיות.