מייסד מטה משפחות החטופים: "לא אומרים למדינה איך ומתי להילחם"

היום (א') יעצור המשק ל-100 דקות כאות תמיכה במאבק לשחרור 136 החטופים שבשבי חמאס מזה 100 ימים.  ציון יום ה-100 נעשה בהובלת "מטה משפחות החטופים", ארגון שהוקם למחרת ה-7 באוקטובר ביוזמתו של עו"ד דודי זלמנוביץ, לאחר שבת משפחתו ניצלה מהטבח במסיבת הנובה, ובן משפחתה של אשתו, עומר שם טוב, נחטף ועודנו חטוף בעזה. אנשי התקשורת רונן צור וחיים רובינשטיין חברו אליו מההתחלה עם יוזמה דומה, והמטה החל לפעול. 

כיום פועלים במטה משפחות החטופים, שהפך להיות הארגון המשפיע ביותר בסוגיה, כ-4,000 מתנדבים בישראל וכ-20 אלף ברחבי העולם. המטה הביא למפגשים של המשפחות עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, פגישה עם האפיפיור, ביקורי משפחות ברחבי העולם ופרסום בטיימס סקוור.

● 100 ימים בשבי: החברות שישביתו את הפעילות לאות הזדהות עם החטופים
● דעה | הלקח ממלחמת יום הכיפורים: כך ישראל יכולה לצאת מחוזקת כלכלית
● דעה | 100 ימי הישגים טקטיים, 0 הישגים אסטרטגיים

בראיון לגלובס מספר זלמנוביץ, שכיום מעורב בפעילות המטה בעיקר מאחורי הקלעים, על עבודת המטה, על האתגרים, על גיוס המגזר העסקי למאבק ועל הניסיון המתמשך להשאיר את סוגיית החטופים על סדר היום.

"המטה הצליח לשמור על סדר היום הציבורי את הסוגיה. זה בא לידי ביטוי בכיכר החטופים, מטות בכמעט 100 מקומות בעולם, נוכחות בתקשורת, מפגשים עם מנהיגים בחו"ל ובארץ והוצאת קרוב ל-130 משלחות. אי-אפשר למדוד בסרגל את מידת ההשפעה של כל אירוע".

"נוצר גוף אזרחי שהוא פלא. הוא נעשה מה שהוא בזכות אנשים רבים שעזבו את הכול, וזו הדוגמה המובהקת שהשלם עולה על חלקיו", מסכם זלמנוביץ 100 ימי פעילות של המטה. "האנשים יצרו דבר שהמדינה לא יצרה או איחרה במענה. נתנו מקום למשפחות החטופים לבוא ולהיות וליטול חלק בעשייה".

זלמנוביץ מספר כי העשייה נתנה למשפחות שני מענים: "הראשון - תעסוקה. אדם שהבן שלו חטוף לא יודע את נפשו. העשייה היא מזור עבורם. חלק מהמשפחות מגיעות יום-יום. זה נותן להם תחושות של קהילה שותפת גורל. המענה השני הוא להיות בחזית הראשונה. לתת עזרה לפתרון עצמו. אם צריך להיפגש עם מנהיגים, הם אלו שייפגשו".

לפני כחודשיים זלמנוביץ הודיע כי הוא משהה את פעילותו במטה, לאחר שעלו טענות על בחירת המשפחות בפגישת משפחות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. המטה הבהיר כי זלמנוביץ לא בחר את המשפחות, אך הוא נפגע מהדברים. בהמשך זלמנוביץ חזר והמשיך להיות מעורב בפעילות וניהול המטה, בעיקר מאחורי הקלעים. כיום הוא עוסק בסיוע לתכלול המערכת מבחינה ארגונית, גיוס תרומות בארץ ובעולם ופעילות מול המגזר העסקי, אותה יזם ומנהל יחד עם בני משפחה ומתנדבים.

זלמנוביץ, בעלים של GLawBAL חברת יעוץ לסקטור המשפטי ושותף ברשת מתחמי עבודה לעורכי דין פרנטרס אנד קו, נידב בתחילת הדרך משרדים במגדל המוזיאון שבבעלותו לטובת המטה שבהמשך עבר לרחוב ליאונרדו דה וינצ'י.

"להביא לקדמת הבמה את הסיפורים של החטופים"

"המטה שם על סדר היום את סוגיית החטופים. ההצלחה של המטה, בהובלה האסטרטגית של רונן צור, היא בכך שעל סדר היום נמצאות היום שתי מטרות: מיטוט החמאס והחזרת החטופים. זה לא היה מהתחלה, ובזה יש הצלחה גדולה". זלמנוביץ סבור כי ההנכחה והדיבור על סוגיית החטופים, לצד הלחימה ברצועת עזה, תרמו לעסקת החזרת החטופים הראשונה.

"לאחר שחלק מהחטופים חזרו, המשימה של המטה עכשיו היא להביא לקדמת הבמה את הסיפורים של החטופים ואת הזמן שהולך ואוזל". זלמנוביץ מוסיף: "אנו בנתיב קריטי של ממד הזמן. 100 ימים נמצאים תינוקות, קשישים, נשים, ילדים וגברים, במנהרות ללא תנאים סניטריים אלמנטריים וללא תזונה מספקת. ליותר משליש מהם יש מחלות כרוניות או מצב בריאותי ירוד, לחלקם יש פציעות ירי שלא טופלו. השבים מספרים לנו על תנאים נוראיים בהם הוחזקו".

המטה עוסק ללא הפסקה בניסיון להמציא את עצמו מחדש בכל היבט אפשרי כדי להשאיר את הסוגיה על סדר היום - מהקמת כיכר החטופים שהפכה למוקד עליה לרגל של הציבור ומקום להקמת מיצגים ואירועים, קמפיינים תקשורתיים בינלאומיים, צעדות, תמונות החטופים בכל מקום, שרשרת הדסקית "הלב שלנו שבוי בעזה" שהפכה לפופולרית, לצד סיורים לעוטף עזה, הרצאות וחשיפה לחטופים שהשתחררו מהשבי.

"עסקים למען המשפחות"

זלמנוביץ הקים את הצוות העסקי המכונה "BFF עסקים למען המשפחות" אותו מנהלים משפחות ומתנדבים עמו, הפועל להנכחת סוגיית החטופים בחברות במשק. "בצוות חברים חברות גדולות במשק. אנחנו מנסים להנכיח את סיפור החטופים בסדר היום הציבורי בכמה רמות: צירוף תמונות לחתימת המייל המשרדי, הכיסא הריק, כיסוי לבלוקים של איטונג למשל ושילוב התחביבים של החטופים באפליקציה של גט טקסי".

ברמה השנייה, מסביר זלמנוביץ, החברות שותפות בפעילויות ובפרויקטים ספציפיים כמו "סילבסטר בצהוב", במסגרתו הוארו רבים ממבני הציבור וחברות בישראל בצבע צהוב בערב השנה האזרחית. במסגרת הפעילות של הצוות העסקי, מוזמנים אנשי עסקים, ארגונים, הנהלות, להיחשף לעבודת המטה ולסיפור של החטופים.

זלמנוביץ מתייחס למצבם של החטופים המצויים ללא תרופות בשבי. בסוף השבוע האחרון הודיעה לשכת ראש הממשלה כי לראשונה יועברו תרופות באמצעות הצלב האדום. התרופות עדיין לא הועברו.

מה האתגרים?
"מחסור במידע. אין לנו מידע מה מצבם של החטופים. המידע יכל לשמש להביא את הפצועים קשה בעסקה.

"בנוסף, הקושי הגדול שלנו הוא באמפתיה שאנחנו מקבלים בעולם. התעמולה של החמאס ותומכיהם הרבה יותר אגרסיבית וממומנת ממה שאנחנו יכולים. אנחנו מביאים רק את האמת. מרחק הזמן גם מקשה יותר ויותר לספר את סיפור החטופים, ככל שהלחימה בעזה מתמשכת, והתמונות מעזה מגיעות. אני רואה את זה במפגשים עם קהילות יהודיות בארה"ב, שבחלק מהקהילות יש פחות אמפתיה לישראל ויותר אמפתיה לאוכלוסייה בעזה. זה קושי שהולך וגדל. קשה לשלוט במדיה ובתודעה הבינלאומית".

בנוגע למחלוקת על הדרך להשבת החטופים בציבור, אומר זלמנוביץ כי המטה מתמקד ברצון להשיב את החטופים, ולא בדרך. "יש לנו את הנוחות לא להגיד למדינה מה לעשות בהיבטי הלחימה. אנחנו כאסטרטגיה אמרנו שאנחנו אומרים מה שצריך לקרות. אנחנו לא רוצים כמטה להתערב מתי להילחם. אנחנו לא אומרים לשום משפחה מה לומר ומה לעשות. אם משפחה רוצה מאתנו אמצעים לפעולות, היא תקבל. אנחנו כמטה לא ננקוט עמדות שהן שנויות במחלוקת".

על המחלוקת הקיימת על המשך הלחימה בקרב משפחות החטופים, אומר זלמנוביץ: "לאורך כל הדרך המטה אמר שיש לשמור על המשימות במקביל. אנחנו חושבים ששתי המשימות יכולות לדור במקביל. אנחנו לא מנהלים עבור מקבלי ההחלטות את סדרי העדיפויות, אנחנו אומרים מה חשוב לנו. אנחנו רוצים את כולם כמה שיותר מהר חזרה בריאים ושלמים".

המשימה הבאה שזלמנוביץ שוקל בימים אלו, היא פעולות לטובת שורדי פסטיבל הנובה. "בשל הקרבה וההיכרות שלי עם ההתמודדות של שורדי הנובה, שאחת מבנות המשפחה חוותה - במקביל למשימות במטה, אני בוחן כיצד אני יכול לסייע לשורדים, גם בהנגשה ובהקלה בממשק מול מוסדות המדינה וגם בגיוס תרומות בארץ ובחו"ל".