קנסות כבדים ומאסר על-תנאי: גזר הדין בפרשת שיכון ובינוי

בהתאם להודאתם, ביהמ"ש הרשיע היום חמישה מהנאשמים בפרשת השוחד לכאורה לעובדי ציבור זרים בחברת שיכון ובינוי • על משה לחמני, ששימש כיו"ר שיכון ובינוי, נגזרו קנס בסך 1.5 מיליון שקל ו-6 חודשי מאסר על-תנאי

משה לחמני / צילום: סיון פרג'
משה לחמני / צילום: סיון פרג'

בית המשפט הכלכלי בתל אביב גזר היום את דינם של חמישה בעלי תפקידים בכירים לשעבר בשיכון ובינוי  - היו"ר משה לחמני, המנכ"ל עופר קוטלר, מנכ"ל חברות בנות רוני פלוך, מנכ"ל סניף קניה דן שחם וסמנכ"ל הכספים ב-SBI שוויץ, משה הפלניג. החמישה הודו בפני השופט בני שגיא, שקיבל את ההסדר וגזר את דינם. נגד החברה התקבלה בעבר החלטה להגיש כתב אישום אך טרם הוגש. בנוסף, בפרשה חשודים נוספים שלא התקבלה החלטה בעניינם.

מכה לעיריית תל אביב: בית המשפט ביטל היטלי השבחה במאות מיליוני שקלים
באיזה בית דין בינלאומי נתבעת ישראל על "רצח עם", ולמה זה חשוב?

לחמני הורשע על עבירות לפי חוק ניירות ערך, ונגזר עליו קנס בסך 1.5 מיליון שקל ו-6 חודשי מאסר על-תנאי. קוטלר הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע ועבירה על חוק ניירות ערך, ונגזר עליו 9 חודשי עבודות שירות וקנס של 3 מיליון שקל. פלוך הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע ועבירה לפי חוק איסור הלבנת הון; נגזרו עליו 9 חודשי עבודות שירות וקנס של 500 אלף שקל. שחם הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע וסיוע לרישום כוזב במסמכי תאגיד, ונגזרו עליו 5 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 200 אלף שקל. הפלינג הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע ובעבירת מנהל בתאגיד, ונגזרו עליו 7 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 775 אלף שקל. בנוסף, על כל הנאשמים נגזר מאסר על תנאי.

הסדר טיעון נערך גם עם בנימין ארביט, ששימש כאחראי אזור מזרח אפריקה ב-SBI שווייץ, במסגרתו הצדדים יבקשו עונש של 6 חודשי עבודות שירות וקנס של 450 אלף שקל.

קנסות כבדים ומאסר על תנאי

השופט שגיא ציין בגזר הדין של לחמני כי באי כוחו עמדו על הפער המשמעותי בין היקף החשדות עם פתיחת החקירה לבין כתב האישום במסגרת ההסדר, שהיה בו להעמיד את לחמני בסיטואציה קשה ומורכבת לאורך שנות החקירה ועד לגיבוש ההסדר. השופט נתן משקל למורכבות הראייתית בתיק ולחיסכון זמן ציבורי, ולמשמעות הלא מבוטלת הקיימת בעצם ההרשעה עבורו יחד עם הקנס שהוטל.

במסגרת החקירה, נחקר חשד למתן שוחד לעובד ציבור זר, עבירה שנכנסה לתוקף בשנת 2008. על־פי כתבי האישום בהם הורשעו הנאשמים, לפני כניסת החוק לתוקף, נהגו חלק מהחברות בקבוצה וארגוניהן השונים לשלם לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, תשלומים שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלה והרווחים שנבעו מהם נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.

מכתב האישום המתוקן בו הודה משה לחמני, ששימש כיו"ר שיכון ובינוי מאמצע 2012 עד ראשית 2019, עולה כי עם כניסתו לתפקיד יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי ביולי 2012, הובא לידיעתו כי לא הופסק מתן התשלומים, שחלקם היו שלא כדין. לחמני אומנם הורה לקדם את הקוד האתי ותוכנית האכיפה, אך לא נקט אמצעים להבטיח באופן מיידי את הפסקת התשלומים האלה, שהמשיכו להשיא רווחים לחברה. במסגרת דוחות כספיים שפורסמו לציבור, נכללו תשלומים שלא כדין, לצד ביאורים שכללו הצהרה לפיה "תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה".

חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. התיק מטופל על-ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.