"אנשים ממעטים עכשיו בנסיעות ארוכות, כי מבחינתם זו לקיחת סיכון גדולה, וזה משפיע מאוד על העדפות הצריכה שלהם. המרכזים המסחריים השכונתיים מתפקדים 'על מלא' כמרכז צריכה יומיומי וכמקום בילוי יומיומי. זה עבד טוב בקורונה, ועובד עוד יותר טוב עכשיו", אומר בני חליף, סמנכ"ל נכסים בחברת רני צים מרכזי קניות, על המצב במרכזים המסחריים של החברה בתקופת המלחמה.
● רחובות: המבוקשת ביותר בהגרלות הדירות המוזלות
● שני קוטג'ים בנהריה נמכרו במחיר גבוה יותר מאשר לפני המלחמה
אף שתקופת מלחמה היא תקופה קשה למשק, וענף הנדל"ן - בדגש על תחום המגורים - ספג מכה קשה במיוחד, נראה כי חלק מהתחומים בענף מגלים דווקא עמידות ויציבות בזמן המלחמה, ולא רק המרכזים המסחריים. חלק מהם אף מציגים עלייה בפעילות מסיבות כאלו ואחרות. גלובס מציג כמה מהענפים המוכיחים את העמידות הזו בימים אלו.
לוגיסטיקה ואחסנה: "המלחמה הביאה איתה ביקוש נוסף"
אחד התחומים המתחזקים באופן מסורתי בעתות משבר הוא תחום הלוגיסטיקה והאחסנה: בימי מצוקה אוגרים יותר, ולא רק בבית אלא גם במחסנים הגדולים. הסיבה לכך קשורה בעיקר בשרשרת האספקה - הדרך שעושה הסחורה המיובאת מחו"ל עד אלינו הביתה. הדרך הזו כרגע זרועה מכשולים משום שרוב חברות התעופה חדלו לטוס לארץ מאז פרוץ המלחמה ובגלל האיומים של החות'ים על הספינות בים האדום.
"כאשר שרשרת האספקה משתבשת, הרבה מאוד ספקים ויצרנים מקומיים נדרשים לבצע שני מהלכים: תגבור של ייצור עצמי ואחסנה ארוכת טווח", מסביר ערן לב, שותף בחברת קרדן גבע, זרוע הלוגיסטיקה של חברת קרדן ישראל. "תגבור הייצור העצמי נדרש משום שאנחנו מקבלים לכאן פחות חומרי גלם, עוברים ל'כלכלת אי' וצריכים לדאוג לעצמנו. האחסנה לטווח ארוך יותר נדרשת משום שחומרי הגלם מתעכבים, ו־ודאי לא מגיעים באותו קצב שהיינו רגילים אליו בשגרה - וכך היבואנים מזמינים מראש פי שלושה יותר חומרי גלם.
פרויקט Logix (מרלו''ג ושטחי אחסון) בכפר סבא. ''עוברים ל'כלכלת אי' וצריכים לדאוג לעצמנו'' / צילום: מאיר אד
"זו מגמה שהחלה כבר בקורונה, אז שרשרת האספקה השתבשה מאוד, המשיכה למלחמת אוקראינה־רוסיה, שכן אוקראינה היא ספקת חומרי גלם מרכזית מאוד, וממשיך עכשיו, למלחמה, ודאי סביב הסיטואציה בים סוף ואיומי החות'ים מתימן".
"בקורונה הביקוש לשטחי אחסנה ולוגיסטיקה היה בשיא, עד כדי א־נומליה מסוימת", מוסיף דן שפי, מנכ"ל חברת שמן נדל"ן אשר עוסקת גם היא בתחום זה. "כיום הביקושים רגועים יותר, אבל עדיין קיימים. יש לנו כמה וכמה טיוטות הסכמים להשכרת שטחים, מ־1,000 מ"ר ועד 10,000 מ"ר. לאורך השנה הייתה רגיעה, על רקע המצב הכלכלי המאתגר, אבל דווקא המלחמה פתאום נתנה דחיפה גדולה לשטחי לוגיסטיקה ספציפיים: אנשים שהיה להם מחסן אחד לעסק, ומבינים שעכשיו הם צריכים שניים או שלושה, בכמה מקומות בארץ, למקרה שאזור מסוים מושבת; יבואנים ששומרים יותר מלאים, כי הם רואים פתאום שנמל אילת כמעט מושבת (בשל אותם איומים מצד החות'ים - י"נ)".
אילו תחומים דורשים בימים אלו יותר מכול שטחי אחסנה ולוגיסטיקה חדשים? בעיקר כאלו הקשורים ישירות למלחמה, כמובן - התעשיות הביטחוניות והרפואיות: "מחגורה לנשק ועד לשבב למל"ט - אלו מקומות שמייצרים בשלוש משמרות ביום, מסביב לשעון, עם הזמנות לשנים קדימה", אומר לב. "יש הרבה מאוד כאלו, גם במעגל השני והשלישי לתעשיות האלו. לצידם, גם תחום חוות השרתים מרים שוב ראש: התחום הזה 'בוער' מבחינת הביקוש לשטחים, ומדובר בסקטור שצורך הרבה מאוד שטחים. אל הביקוש שהיה לפני 7 באוקטובר נוסף כל הביקוש שהביאה איתה המלחמה".
מרכזים שכונתיים: "נובמבר־דצמבר כבר הגיעו ל־80% פדיון"
כאמור, רבים מאיתנו מעדיפים להישאר בבית, ואם כבר לצאת - אז למרכז הקניות הקרוב ביותר, שלא מצריך נסיעה ארוכה. את ההשפעה של המגמה הזו מרגישים היטב במרכזים המסחריים השכונתיים, אלו עם חנות הפארם המוכרת, המאפייה והפלאפל.
"המרכזים השכונתיים הם חלק מהתכנון של השכונות החדשות", אומר יקי רייסנר, יו"ר ובעלי חברת רייסדור שלה כמה מרכזים שכונתיים פעילים, ועוד בתכנון. "אנשים מעדיפים ללכת למקום שנמצא ליד הבית, לטייל ברחוב ולשלב מעבר בין המתנ"ס לחנויות, למגרשי הספורט, לחברים, לישיבה בבתי קפה ולקניות. היציאה לקניונים הגדולים מוכוונת תקופות מבצעים".
בני חליף מצים מרכזי קניות מוסיף: "אנשים מחפשים בילוי קרוב לבית, המצרכים הבסיסיים שנמצאים קרוב לבית, וחדרי הכושר שמתחת לבית. אם יש איזו מעדנייה, אז גם אפשר לארח בנוחות. אם רוצים קצת שופינג להתאווררות, גם זה קיים. זה הופך להיות מרכז להתכנסות קהילתית".
בני חליף, סמנכ''ל נכסים בחברת רני צים מרכזי קניות / צילום: מאיר אדרי
האם בחודשי המלחמה נרשמה עלייה גם בהשוואה לתקופות שלפניה? "7 באוקטובר הגיע ממש בסיום חול המועד סוכות - חג צרכני מאוד", אומר חליף, "ולכן השבוע הראשון של אוקטובר השפיע לטובה על התוצאות של כל החודש, ומנע ירידה דרסטית. מדובר בכל זאת בירידה של 30%, לא מעט. אבל אם מסתכלים על צמד חודשי החגים, ספטמבר־אוקטובר, הירידה מתונה עוד יותר. נובמבר, לעומת זאת, היה אצלנו מוצלח יותר גם מנובמבר בשנה שעברה: עם ישראל יצא, קנה, וכמעט שלא הייתה פגיעה בחודש הזה. נקודתית - במלון ים המלח, שם יש מפונים, המספרים גבוהים מאוד, ובבית שאן, שם נמצאים מפונים בקיבוצי האזור, החנויות כמעט הכפילו את הפדיון".
"אנחנו מעריכים כי נובמבר ודצמבר הביאו להיקף פעילות של כ־80% לעומת התקופה המקבילה אשתקד", אומר רייסנר לגבי הביצועים במרכזים של החברה שלו. "להערכתי חודש ינואר צפוי להיות טוב יותר, ולעמוד על 90%-100%. אנשים מתרגלים וחוזרים לשגרה. יהיו חנויות שלא יחזרו לרמת ה־100%, אך יהיו רבות שכן, וגם כאלו שיעלו על 100%".
יקי רייסנר, בעלים ומנכ''ל רייסדור יזמות
אחסנה עצמית: "אנשים מחפשים פתרונות לעיכובים במסירת דירות"
שירותי אחסנה עצמית, בעיקר של תכולת דירה ומשרד, היו במגמת התרחבות עוד לפני המלחמה. כעת, כשמפונים רבים מהדרום והצפון השוהים במגורים זמניים בכל רחבי הארץ במשך חודשים, לתחום הזה יש ביקוש רב.
"התחום צומח בכמה אחוזים בשנה, כגידול טבעי, אבל בהחלט רואים בתקופת המלחמה עלייה גדולה יותר", אומר מיכאל פורז, מנהל השיווק של חברת אביה אחסנה.
"את רוב הגידול הוא מייחס לעיכובים המתרבים במסירת דירות מצד קבלנים, ויש גם מפונים שזקוקים לפתרונות אחסון זמניים של ציוד ותכולה.
"במקומות נקודתיים - יש לנו סניפים באזור המרכז ובאזור חיפה - הייתה בנובמבר עלייה גם של 30% בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, ולדעתי הגידול והביקוש יימשכו. אני צופה שהעיכובים במסירת דירות ימשיכו להיות חלק מהנוף בענף הנדל"ן בתקופה האחרונה, כך שאני מניח שאנחנו נמשיך לראות עלייה בביקוש לשטחי אחסנה של תכולת בתים - לכל הפחות מהכיוון הזה".
אביה אחסנה מציעה בימים אלו הטבה למפונים תושבי הדרום והצפון, בדמות עשרה ארגזי אחסנה קשיחים שיאוחסנו באחד ממתקניה ללא תשלום למשך שנה. לחברה 13 מתחמי אחסנה ברחבי הארץ, בהם 11 מתחמים אוטומטיים שאליהם ניתן להיכנס 24/7, ללא תיאום מראש.
בניית חדרים ממוגנים: "מ־7 באוקטובר אנחנו עובדים 24 שעות ביממה"
תחום שמטבע הדברים לא רק מציג עמידות אלא אף גדל בזמן מלחמה, הוא תחום הבנייה המתועשת, בדגש על מבנים ורכיבים למיגון.
"מאז 7 באוקטובר אנחנו עובדים 24 שעות ביממה", מספר אסף ענבר, מנכ"ל שיכון ובינוי סולל בונה. "אנחנו עובדים מסביב לשעון למלא צרכים של משרד הביטחון, זה כולל מיגוניות, קירות בטון לגבול עם לבנון ולקו התפר, וגם אלמנטים נוספים. אנחנו מעניקים קודם כול מענה למשרד הביטחון, אבל מספקים אמצעי מיגון גם לגורמים פרטיים כדוגמת קיבוצים בגבול, וגם למוסדות ציבור".
אסף ענבר, מנכ''ל סולל בונה / צילום: יח''צ
האם נפח הפעילות של החברה גדל משמעותית בעקבות הדרישה המוגברת לאמצעי מיגון? לאו דווקא. ענבר מסביר כי "בתחומים אחרים נפח הפעילות ירד משמעותית, באופן טבעי, בשל המלחמה, והדרישה שם פחותה. פרויקטים נעצרו, ולכן בראייה רוחבית, פעילות החברה לא עלתה משמעותית. אפשר לומר שהמענה שאנחנו נותנים בתחום ייצור אמצעי המיגון 'מילא את החוסר' שהותירו התחומים האחרים".
משרדי ממשלה: "כל בעל בניין משרדים רוצה אצלו משרד ממשלתי"
המלחמה "מייצרת" צורך בשטחים לגופים ממשלתיים שונים. אחד המרכזיים שבגופים הללו הוא מינהלת תקומה, אשר אחראית על המאמץ לשיקום עוטף עזה בחמש השנים הקרובות.
המינהלת תפסה מתחם משרדים באזור יבנה, בסמוך למשרדי הוועדה לאנרגיה אטומית שבראשה עומד משה אדרי, המשמש גם כראש מינהלת תקומה.
"תמיד ישנו גידול שנתי מסוים בשטחים למשרדי ממשלה", אומרת נטלי מרשל, בעלת חברת Marshall המתמחה בשיווק פרויקטים בתחום הנדל"ן המניב. "יש תנועה טבעית של השוק, בגלל שנדרשים שיפוצים, הרחבות ועוד - ועכשיו ישנה באמת התעוררות נוספת, כמו מינהלת תקומה, ולצידה בעיקר בתחומי הסייבר וההסברה".
באתר משרד האוצר אפשר לראות כי מאז 7 באוקטובר פורסמו או עודכנו שמונה מכרזים של מינהל הדיור הממשלתי הנוגעים להשכרה, החכרה או מכירה של נכס נדל"ן.
"מהצד של בעלי הנכסים, משכירי בנייני משרדים תמיד יחפשו ב'תמהיל' הבניין גם משרדי ממשלה", מוסיפה מרשל. "הם תמיד ישמחו שמינהל הדיור הממשלתי יפנה אליהם. אלו שוכרים יציבים ואמינים, ברמת הסיכון הכי נמוכה, ולטווח ארוך של 20 שנים. אז אומנם מדובר בדייר שמשלם פחות, אבל מקבלים את הכסף בכל חודש והיציבות מובטחת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
