מבקר המדינה בדוח מדאיג על "חרבות ברזל": "כשל מהותי ביישום הסיוע הכלכלי"

בירוקרטיה מסורבלת, צורך בגורם שיספק מידע על בסיס קבוע ומחסור בנציגות ממשלתית באתרי המפונים - אלה עיקרי הממצאים בדוח של נציב תלונות הציבור על השבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל"

פעילות התנדבותית לילדי המפונים מיישובי הדרום במלון לאונרדו אין בים המלח. יש מחסור חמור בנציגות ממשלתית באתרי המפונים / צילום: באדיבות עמותת איילים
פעילות התנדבותית לילדי המפונים מיישובי הדרום במלון לאונרדו אין בים המלח. יש מחסור חמור בנציגות ממשלתית באתרי המפונים / צילום: באדיבות עמותת איילים

מעל חודשיים עברו מאז האסון שפקד את מדינת ישראל ב-7 באוקטובר, כעת נציבות תלונות הציבור מפרסמת דוח מיוחד על תלונות הציבור בשבועות הראשונים של המלחמה. ממצאי הדוח מצביעים על פערים רבים, במרכזם כשל מהותי ביישום הסיוע הכלכלי.

"ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף בשבועות הראשונים למלחמת 'חרבות ברזל'. לא הייתה לכך הצדקה", מציין מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן. "על השרים והמשרדים להפיק לקחים מתלונות הציבור ולפעול לטיוב השירות לאזרחי המדינה, בפרט בעת חירום זו". 

ראש אמ"ן לשעבר: זה הסיכוי היחיד להחזיר את החטופים 
בלעדי | האוצר וצה"ל בוחנים: מעבר למילואים היברידיים 

על-פי נתוני הדוח, הבוחן את התנהלות רשויות המדינה במהלך 43 הימים הראשונים למלחמה, הוגשו 1,329 פניות לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, מרביתן על הקושי לקבל שירות מהרשויות. בפניות שהתקבלו עלו פערים בעניינים הקשורים באופן ישיר למצב המלחמה, כגון מיגון, פעילות מוסדות חינוך, זכאות למענקים מיוחדים וטיפול במפונים.

בראש הרשימה של משרדי הממשלה ומוסדות המדינה שבעניינם התקבל מספר הפניות הגדול ביותר נמצא פיקוד העורף, אחריו המוסד לביטוח לאומי, משרד העבודה, רשות המסים והמשרד לביטחון לאומי. מלבד התלונות הרבות בנושא השירות לציבור, התקבלו מספר רב של פניות העוסקות בפיצויים ומענקים, בחינוך והשכלה, בהגנת העורף, בפינוי ובטיפול במפונים ועוד.

בירוקרטיה מסורבלת

מהדוח עולה כי תושבי הדרום והצפון מהמגזר הפרטי, ובהם עצמאים, סבלו מהיעדר הכנסות, ומנגד נשארו מחויבים להוצאות כגון תשלום שכר עובדים, תשלומים לספקים ותשלום החזר אשראי לבנקים. חל עיכוב ביישום תוכנית לסיוע כלכלי לציבור, והיעדר התוכנית כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת.

מלבד העיכוב ביישום התוכנית לסיוע כלכלי, נפגעי מלחמה מצאו עצמם מתמודדים עם בירוקרטיה מסורבלת כאשר נדרשו להחזרים כלכליים.

בדוח המבקר הוזכרה פנייה מאדם ששני אחיו היו במסיבת נובה, האחד נרצח והשני ניצל, אך רכבו נשרף. בעל הרכב קיבל אישור מהמשטרה שהרכב נשרף, אך כאשר פנה לרשות המסים על-מנת לקבל פיצוי על הרכב, הוא נדרש לזהות אותו במקום בו הוא נותר. האח פנה לנציבות בשם בעל הרכב, שבשל מצבו מתקשה לקדם את הטיפול בכך. לדבריו, לא ניתן היה לאתר ולזהות את הרכב, וכל ניסיונותיו ליצור קשר עם רשות המסים בנושא לא צלחו. בזכות התערבות נציגת הנציבות, נוצר קשר עם הפונה, שהונחה כיצד לפעול לצורך קבלת הפיצוי מבלי להגיע ולזהות את הרכב. 

צורך ב"דובר אזרחי" 

מאז פרוץ המלחמה, לא ניתן מידע לציבור בנוגע לפעולות הממשלה לטיפול ותמיכה בעורף. האתגרים הייחודיים שזימנה המציאות הקשה, הגבירו את הצורך המיידי ב"דובר אזרחי" - גורם אחד קבוע שיספק מידע על בסיס יומי ויבצע הסברה לציבור לגבי פעולות הממשלה בהיבטים האזרחיים.

בנוסף, מאז החלטת הממשלה על תוכנית פעולה לאומית לפינוי אוכלוסייה מקווי העימות בדרום ובצפון, עלו מספר פערים. ראשית, עלה מחסור בנציגות ממשלתית באתרי המפונים. במשך הזמן החלה נוכחותם של נציגי משרדי הממשלה, ובה-בעת חסר היה גורם מנהל שירכז ויתאם בין משרדי הממשלה המצויים בשטח.

כך למשל, בזכות פנייה לנציבות, נמנע פינוי ממלון של משפחה שבנה נפצע קשה. בני משפחה מאשקלון פונו למלון, לאחר שביתם ספג פגיעה ישירה מטיל, ובנם נפגע קשה. אושר להם פיצוי על-ידי רשות המסים, והם נדרשו לעזוב את המלון. המשפחה פנתה לנציבות תלונות הציבור וטענה כי אין לה אפשרות למצוא דירה חלופית בסכום הפיצוי שקבעה רשות המסים ובאופן מיידי, במיוחד לאור מצבו של הבן. בעקבות פניית הנציבות יצרה נציגת הרווחה באשקלון קשר עם בני המשפחה והודיעה להם כי בשל הנסיבות הם אינם צריכים להתפנות מהמלון עד שימצאו דירה.