ישראל רוצה להציף את מנהרות חמאס במים מהים. כל הפרטים

ישראל בנתה מערכת של משאבות גדולות בהן תוכל לעשות שימוש להצפת מערכת המנהרות הגדולה של חמאס מתחת לרצועת עזה במי ים, טקטיקה שעשויה להשמיד את המנהרות ולגרום למחבלי חמאס לצאת מהן אבל עלולה גם לסכן את אספקת המים של עזה, כך אמרו פקידים אמריקאים.

● ראיון | הבכיר שמאמין: צה"ל חייב להמשיך עד הסוף, וזו הסיבה 
● הקצין שחקר את מלחמת יום הכיפורים מגלה: זה מה שקרה לנו ב-7 באוקטובר 

על פי הפרסום בוול סטריט ג'ורנל, כוחות צה"ל סיימו להרכיב משאבות מים גדולות כקילומטר וחצי צפוני למחנה הפליטים שאטי מתישהו באמצע חודש שעבר. כל אחת מלפחות חמש משאבות כאלה שהותקנו יכולה למשוך מים מהים התיכון ולהזיז אלפי קוב מים כל שעה לתוך המנהרות, וכך להציף אותן תוך כמה שבועות.

ישראל הודיעה לארה"ב לראשונה על אפשרות זו מוקדם יותר בחודש שעבר, ובכך עוררה דיון לגבי ישימות התוכנית וההשפעה הסביבתית שלה אל מול הערך הצבאי בהוצאת המנהרות משימוש, אמרו הפקידים.

פקידים אמריקאים אמרו שהם לא ידעו אם ממשלת ישראל שוקלת לחיוב את התוכנית. ישראל לא קיבלה החלטה רשמית להתקדם ומצד שני לא פסלה את התוכנית, אמרו הפקידים.

הסנטימנט בארה"ב לגבי התוכנית מעורב. חלק מהפקידים האמריקאים הביעו באופן פרטי חששות לגבי התוכנית, בעוד שפקידים אחרים אמרו שארה"ב תומכת בהריסת המנהרות ואמרו שאין בהכרח כל התנגדות אמריקאית לתוכנית. בישראל זיהו בינתיים כ‏־800 פירי מנהרות, אם כי מכירים בכך שהרשת הרבה יותר גדולה מזה.

על פי הפרסום של וול סטריט ג'ורנל, תהליך הצפת המנהרות במשך כמה שבועות יאפשר למחבלי חמאס, ובאופן פוטנציאלי לחטופים, לצאת מהן, כך אמר אדם המכיר את התוכנית. לא ברור אם ישראל אפילו תשקול להפעיל את המשאבות לפני שכל השבויים ישוחררו מעזה. המחבלים שתקפו את ישראל ב־7 באוקטובר לקחו יותר מ־200 שבויים בחזרה איתם לרצועת עזה.

"אנחנו לא בטוחים כמה שאיבה תצליח בגלל שאף אחד לא מכיר את פרטי המנהרות והקרקע שסביבן", אמר אותו אדם. "בלתי אפשרי לדעת אם זה יהיה יעיל בגלל שאנחנו לא יודעים איך מי ים יחלחלו במנהרות שאף אחד לא היה בהם לפני כן".

שיווי המשקל הביטחוני של ישראל

על פי הפרסום של וול סטריט ג'ורנל, הדיונים לגבי התוכנית להציף את המנהרות מציגים את שיווי המשקל שכוחות הביטחון הישראליים חייבים למצוא בין השגת מטרות המלחמה והלחץ הבינלאומי הרב מולו הם ניצבים בדרישה להגן על בלתי מעורבים. המערכה של צה"ל השטיחה שכונות שלמות והלחימה גרמה לעקירה מבתיהם של יותר ממיליון עזתים, באזור שמבחינה גיאוגרפית היה צפוף גם לפני תחילת המלחמה.

קצין של צה"ל סירב להגיב לגבי תוכנית ההצפה, אבל אמר: "צה"ל פועל לפירוק יכולות הטרור של חמאס במגוון דרכים, על ידי שימוש בכלים צבאיים וטכנולוגיים מגוונים".

חמאס השתמש במערכת המנהרות הנרחבת כדי להתחבא, לנוע בלי להתגלות בין בתים בעזה ולהחזיק חטופים. כמה מהמנהרות המתוחכמות יותר נבנו עם בטון מזוין, ויש בהן קווי חשמל ותקשורת, והן גבוהות דיין כך שאדם בגובה ממוצע יכול ללכת בהן זקוף.

סוגיית מי השתייה לעזתיים

כיום לרוב העזתים אין גישה למים נקיים. אחד ממקורות מי השתייה בעזה הם מתקני התפלה שיצאו משימוש לאחרונה. לפני 7 באוקטובר, שלושה צינורות ישראליים היו מובילים מים לתוך עזה. מתוכם, אחד נסגר והשניים הנותרים מובילים מים בהספק נמוך מאוד.

בשיאה, סיפקה המערכת הזו 83 ליטר מים לאדם ליום. כיום מקבלים פלסטינים לא יותר מ־3 ליטר מים ביום, על פי נתוני האו"ם. באו"ם אומרים ש־‏15 ליטר הם הכמות המינימלית הנחוצה לאדם ליום.

בגלל שלא ברור עד כמה המנהרות חדירות או כמה מי ים יחלחלו לקרקע ובאיזה אופן, קשה להעריך מה תהיה ההשפעה של שאיבת מי ים למנהרות, אמר ג'ון אלטרמן, סגן נשיא בכיר מרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, מכון מחקר מוושינגטון.

"קשה לומר מה יעשו מי ים לתשתיות הביוב והמים הקיימות. קשה לומר מה זה יעשה למאגרים התת קרקעיים. וקשה לקבוע את ההשפעה על היציבות של בניינים קרובים", אמר אלטרמן.

פקידים אמריקאיים לשעבר המכירים את הנושא אישרו שפקידים מארה"ב וישראל דנו בהצפת המנהרות במי ים אבל אמרו שהם לא יודעים מה הסטטוס הנוכחי של התוכנית.

הפקידים לשעבר הכירו בכך שמבצע כזה ישים את ממשל ביידן בעמדה לא פשוטה ואולי יביא לגינוי כלל עולמי, אבל אמרו שזו אחת האפשרות היעילות הבודדות להוצאה קבוע משימוש של מערכת מנהרות חמאס שמוערך שאורכה מגיע ל־500 ק"מ.

אחד הפקידים לשעבר אמר שמערכות הביוב והמים ברצועת עזה נפגעו קשה והן מזוהמות מאוד, ויצטרכו בנייה מחדש בסיוע בינלאומי לאחר המלחמה.

ווים זוויננבורג, שחקר את השפעת מלחמה על הסביבה במזרח התיכון, אמר שאם מניחים שבערך שליש ממערכת המנהרות כבר נפגעה, ישראל תצטרך לשאוב כמיליון קוב מים כדי להרוס את השאר.

האקוויפר של עזה, ממנו מושכת האוכלוסייה מים לשתייה ושימושים אחרים, כבר נעשה מלוח יותר בגלל העלייה בגובה מי הים, ונחוצה יותר אנרגיה כדי להפעיל את מתקני ההתפלה בהם תלויה האוכלוסייה, כך אמר צוויננבורג, העובד עבור PAX, ארגון שלום מהולנד.

הצפה עלולה להשפיע לרעה על הקרקע המזוהמת בלאו הכי של עזה, וחומרים מסוכנים המאוחסנים במנהרות עלולים לחלחל לאדמה, כתב החוקר בדואר אלקטרוני.

ב־2015 הציפה מצרים את מנהרות ההברחה של רפיח במי ים, ואחר כך חקלאים באיזור אמרו שהיבול שלהם נפגע.

לרוב, צבאות שמקבלים משימה לטהר מנהרות, כולל צה"ל, משתמשים בכלבים ורובוטים כדי לחפש איומים או חטופים, לפני שהם שולחים פנימה חיילי קרקע, אמר מיק מלרוי, סגן שר ביטחון של ארה"ב לשעבר ולפני כן קצין בחיל הנחתים וב־CIA.

"כלבים הכי יעילים", אמר, אבל אחריהם צריכים לבוא חיילים כדי לטהר את המנהרות. "רובוטים זזים לאט ונשברים. ושימוש בבני אדם מסכן אותם".

שימוש במים תקופה ממושכת יכריח את מחבלי חמאס לצאת, אמר מלרוי.

אבל "אם תמליח את המים, זה יכול להחמיר את המשבר ההומניטרי", הוסיף.

דב ליבר השתתף בהכנת הכתבה.