גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלחץ על ישראל להסכים להפסקת אש הוא כמעט כבד מנשוא

29 בנובמבר הוא יום השנה ה-76 להחלטת החלוקה של ארץ ישראל ● אילולא ההחלטה הזו המדינה הייתה מתקשה לקום, או להישאר בחיים ● עכשיו היא עומדת מול שני איומים: האחד על ביטחונה והאחר על הלגיטימיות שלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: חיים צח-לע''מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: חיים צח-לע''מ

התאריך בלוח השנה חדל זה כבר לדבר אל ליבם של ישראלים; למען האמת, הוא חדל אפילו לעורר אסוציאציות. פעם קראו על שמו רחובות.

רוסיה עברה לייצר כמויות אדירות של נשק. מה תעשה אוקראינה?
ארה"ב לוחצת על ישראל לשנות את תוכניותיה בעזה. מה היא דורשת?

אפשר להבין את ההתרחקות. ישראלים של הימים האלה, או אפילו של חצי המאה האחרונה, מתקשים לרחוש הכרת טובה לאו"ם. הם מנידים את ראשיהם בספקנות, כאשר מזכירים להם שמדינתם חבה את עצם הלגיטימיות שלה למה שקרה ביום ההוא, 29 בנובמבר 1947.

מה היה קורה אלמלא החליטה העצרת הכללית של האו"ם לחלק את ארץ ישראל המנדטורית? ייתכן מאוד שבמאי 1948 דויד בן גוריון לא היה מכריז על הקמת מדינת ישראל; ואילו הכריז, ייתכן מאוד שאיש לא היה מכיר בה. היא הייתה הופכת לגלגול מוקדם של "רודזיה".

מי זוכרים את רודזיה. היא הייתה מושבה בריטית משגשגת באפריקה הדרומית. הבריטים עמדו להעניק לה עצמאות בגל הדה-קולוניזציה, בשנות ה-60. מטבע הדברים, העצמאות הייתה מוענקת לרוב השחור. המיעוט הלבן לא הסכים.

גיליון ''הבוקר'', בטאון מפלגת הציונים הכלליים, למוחרת החלטת החלוקה, 30 בנובמבר 1947

הלבנים מרדו ב-1965. אקט השחרור העצמי שלהם נכנס למילון המושגים הבינלאומי כ-UDI, ראשי התיבות האנגליים של "עצמאות חד-צדדית". הם היו מעטים מול רבים, נועזים, יעילים - וגזענים. איש לא הכיר בהם רשמית. הם התקיימו כמעט 15 שנה לפני שמדינתם כרעה תחתיה. כיום היא נקראת "זימבבווה", ונשארו בה מעט מאוד לבנים.

המעמד שחישמל

לגיטימיות כשלעצמה אינה מבטיחה קיום, אבל קשה מאוד להסתדר בלעדיה. ישראל מיהרה להתבסס במערכת הבינלאומית מפני שהייתה לה לגיטימיות. שלוש מחמש החברות הקבועות של מועצת הביטחון הכירו בה מייד. אפילו חלק מן המדינות שלא תמכו בהקמתה מיהרו לכונן איתה יחסים כלשהם. היא צורפה לאו"ם במעמד שחישמל יהודים מסביב לעולם.

לא היה קל להשיג את החלטת 1947. הדיפלומטיה הציונית צדה קולות בקצוות הנידחים של כדור הארץ. אמריקה הלטינית הייתה מקור מרכזי. נשיאים ודיקטטורים שאיש לא שמע עליהם, לפחות לא במזרח התיכון, הסכימו בטובם ליילד את המדינה היהודית. זה לא היה קורה כיום. לפחות שלוש מן התומכות של אז, אולי אפילו שש, לא היו מצביעות בעד. מאחר שהיה נחוץ רוב של שני שלישים, ההצעה הייתה נדחית.

אין כנראה דבר הרחוק מדעתם של ישראלים בימים האלה יותר מן הצורך בהסכמת האו"ם או בברכתו. הרבה מים יזרמו בנהר ההאדסון בניו יורק לפני שיישכח נאום "זה לא קרה בוואקום", שבו מזכ"ל האו"ם העניק הצדקה מוסרית והיסטורית למעשי הזוועה של חמאס בשבעה באוקטובר.

אבל גם ביקורת תקיפה על המזכ"ל, או על התנהלותן של חלק מסוכנויות האו"ם בעזה, אינה צריכה לחצות את הקווים. בעיני רוב העולם, לאו"ם נועד תפקיד בהסדרת היחסים הבינלאומיים. ישראלים אינם יוצאים נפסדים מנוכחותם של כוחות האו"ם בדרום לבנון ולאורך הגולן. אולי יימצא להם גם תפקיד כלשהו בעזה שלאחר חמאס.

יתר על כן, אין צורך לריב, במיוחד כאשר מתרבה והולך מספרם של בני הפלוגתא הפוטנציאליים. בשבוע האחרון ניתנו סימנים להיקף ההידרדרות במעמדה של ישראל באירופה, מפיותיהם של ראשי הממשלות של ספרד, של בלגיה ושל אירלנד. עזה נפתחת עכשיו לעולם החיצון, והמראות הקשים של ייסוריה עומדים להכביד על יעדי ישראל.

"להרהר בקפידה"

התקשורת הישראלית, בייחוד זו האלקטרונית, אינה משרתת את צורכי הציבור כאשר היא מעלימה, או מסננת, את המראות האלה. היא מפחיתה את יכולת הציבור להבין את תגובות העולם החיצון ולחזות אותן. בשעה שישראל מנהלת את מלחמת המגן ההכרחית שלה, מוטב שיהיה לה מושג כלשהו על התוצאות המדיניות.

קשה לדעת מה בדיוק מתרחש עכשיו בקבינט המלחמה לנוכח הסתירה הברורה בין היעדים המוצהרים ובין הידיעות המודלפות מדוחא. אבל אין זה מן הנמנע שעצם האפשרות של התארכות מסיבית של "ההפוגה" אינה קשורה רק ברצון הטבעי לחלץ חטופים ממרתפי עזה, אלא גם בהכרה שמראות עזה תוקעים מקלות בגלגלי המרכבה והנמר.

הביטוי הברור ביותר בא ביום ג' בהכרזת דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, כי "על ישראל להרהר בקפידה" כיצד למנוע "עקירה ניכרת נוספת" של אזרחים לפני שתרחיב את פעולותיה לדרום עזה.

לפי הדובר, בעל רקורד פרו-ישראלי ארוך, ישראל "הייתה פתוחה" לדעת ארה"ב. הוא השתמש במונח receptive, שהוא ניטרלי למדי. מישהו יכול להיות receptive מבלי להסכים, ורק להניד את ראשו בנימוס. אבל כאשר ארץ קטנה ומוקפת אויבים מדברת עם ארה"ב, אין לה מנוס, כמו שאומרים בעברית פוסט-מודרנית, מ"להפנים" את המסר.

אם ישראל צריכה להלך בין הטיפות בחאן יוניס, ברור למדי שהיא תתקשה להשיג את יעדיה. זה בוודאי עלה על דעתו של יחיא סינוואר, כאשר הפך את אסיריו הציוניים למטבע קריפטו, והשיג הפוגה בין השאר לצורך כניסתם של משקיפים זרים.

כמובן, הנשיא ביידן מטעים שאין להניח לחמאס להשיג את יעדיו. אין ספק שהוא מתכוון לזה. סוף סוף, הוא האיש שהכריז כי ישראל ואוקראינה הן שתי דמוקרטיות, המתגוננות מפני תוקפנים שבאו עליהן לכלותן. השאלה היא איך ליישב את ההתחייבות המוסרית לשלום הדמוקרטיות המתגוננות עם הצורך הפוליטי למנוע תגובת-נגד גדולת-ממדים בארה"ב ובדמוקרטיות המערביות, כשתתחדש הלחימה בעזה.

יורים בערבים אמריקאים

הלחץ הפנימי על ביידן מכביד במיוחד בגלל חולשתו הפוליטית. התרעומת בשמאל הרדיקלי של מפלגתו מתפשטת. כמה מחשובי המפלגה בקונגרס דיברו בזכות הפסקת אש. יתר על כן, אף כי אנחנו מרבים לשמוע, בצדק, על התגברות האנטישמיות, יש גם התגברות במעשי אלימות נגד מוסלמים.

בתחילת השבוע נורו ונפצעו שלושה סטודנטים ממוצא פלסטיני סמוך לקמפוס של אוניברסיטת ורמונט, בצפון מזרח ארה"ב. גבר מוסלמי בשנות ה־50 נורה ונפצע לפני עשרה ימים בחזית מסגד בעיר פרובידנס, במדינת רוד איילנד, אף היא בצפון מזרח ארה"ב. המאורעות האלה מעניקים תוקף לכעסם של ערבים-אמריקאים על הממשל. לא זו בלבד שהם מאשימים את הנשיא כי תמיכתו הלא-מסויגת בישראל אפשרה את התקפתה על עזה, אלא הם גם חוזרים וטוענים שמדיניות הנשיא מעמידה את חייהם בסכנה.

ביום ג' אמרו בכירי הצלב האדום, כי מאז התחילה ההפוגה, נציגיהם בעזה נתקלים במראות קשים של ילדים מורעבים ומכוסי כוויות, ללא טיפול רפואי, ו"בנסיבות האלה חידוש הלחימה אינו יכול לעלות על הדעת".

ישראל ידעה שההפוגה תפתח חלון רחב לעזה. היא הביאה בחשבון את תפוצתן של התמונות. היא הבינה ששמה הטוב יוכתם, קשייה הדיפלומטיים יגברו ועצם הלגיטימיות שלה תועמד בסכנה. היא התכוננה לקראת כל זה, הלוא כן.

רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני . ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.

עוד כתבות

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה