המחיר של עשיית עסקים בסין? סעודה ב־40 אלף דולר עם הנשיא שי זו רק ההתחלה

האישורים שנתנה סין לברודקום ומאסטרקרד נראים כהצלחות מבודדות הקשורות לפוליטיקה

נשיא סין, שי ג'ינפינג, בספטמבר האחרון / צילום: Reuters
נשיא סין, שי ג'ינפינג, בספטמבר האחרון / צילום: Reuters

מנכ"ל ברודקום הוק טן, הוציא 40 אלף דולר כדי לשבת בשולחן של שי ג'ינפינג, בסעודה שנערכה לאחרונה בנוכחות הנשיא הסיני בסן פרנסיסקו, עם מנכ"לים של חברות אמריקאיות. לטן היה הרבה יותר על כף המאזניים - עסקה בשווי 69 מיליארד דולר שהוא חיכה שסין תאשר.

WSJ|המנצח הלא צפוי בשבוע המשוגע ביותר בעולם ה־AI: מנכ"ל מיקרוסופט
סרט הזוועות וביקור בכפר עזה: כך נראה הביקור של מאסק בישראל
דגלי פלסטין ושווי שהתכווץ: שיין הסינית מכוונת להנפקת ענק

במשך חודשים רגולטורים סיניים לא הסכימו לאשר את הצעת יצרנית השבבים האמריקאית לרכוש את חברת התוכנה VMware, מה שגרם לברודקום לדחות את התאריך להשלמת העסקה - שהוכרזה לראשונה במאי 2022 - שלוש פעמים. בייג'ינג עיכבה מיזוגים קודמים שכללו חברות אמריקאיות. הרכישה המתוכננת של אינטל את החברה הישראלית Tower Semiconductor, תמורת יותר מ־5 מיליארד דולר, בוטלה באוגוסט לאחר שרגולטורים סיניים לא אישרו אותה.

כמה ימים לאחר הסעודה, חתמה סין על העסקה של ברודקום. בייג'ינג גם נתנה את האור הירוק המיוחל לחברת עיבוד התשלומים מניו יורק מאסטרקארד, להנפיק כרטיסים במטבע היואן הסיני שנושאים את המותג של מאסטרקארד במדינה.

ישנם מי שרואים את הצעדים האלה כהושטת יד לשלום לתאגידים אמריקאים, בזמן שחברות מתחילות לחשוש מלעשות עסקים עם סין. הצעדים האלה מראים גם איך חברות מסחריות יכולות להפוך לפיונים בתחרות גאופוליטית הולכת וגוברת בין וושינגטון לבייג'ינג.

מקרים בודדים של הצלחה

עוד באוקטובר, פקידים ברשות ההגבלים העסקיים של סין, מינהל המדינה לרגולציה של השוק, סימנו לברודקום כי יהיו מוכנים לחתום על העסקה כל עוד החברה תעמוד בכל התנאים שהציבו, כך אמרו גורמים הבקיעים בנושא.

מנהלי ברודקום, עם זאת, דחו את תאריך היעד לחתימה לאחר שקיבלו אינדיקציות מפקידים סיניים שלא מדובר בהחלטה עסקית פשוטה. גם למשרד החוץ הסיני תהיה מילה בעניין, אמרו הגורמים.

עם המידע הזה, אמרו הגורמים, טן ניסה והצליח להשיג מקום במפגש עם שר החוץ הסיני וואנג יי באוקטובר. וואנג, שהיה בוושינגטון על מנת לסלול את הדרך לביקורו של הנשיא שי בנובמבר, ערך מפגש עם מנהיגי חברות אמריקאיות בשולי הנסיעה הדיפלומטית.

במהלך המפגש, טן, איש עסקים סיני במוצאו שנולד במלזיה והוא כיום אזרח ארה"ב, העלה את הנושא של העסקה בין ברודקום ל־VMware. וואנג הגיב בכך שאמר שבייג'ינג ממשיכה לקדם בברכה השקעות זרות, מבלי לתת שום רמז לפעולות שהיא עשויה לנקוט, אמרו הגורמים.

בברודקום סירבו להגיב. במאסטרקארד לא הגיבו לשאלות. משרד החוץ הסיני הפנה פניות מהוול סטריט ג'ורנל להצהרה הרשמית שפורסמה ב־21 בנובמבר לגבי אישור העסקה של ברודקום.

האישורים שקיבלו מאסטרקארד וברודקום הם מקרים בודדים מוצלחים, ויש לראותם בהקשר של היחסים בין המדינות, אמר אריק ז'נג, נשיא לשכת המסחר האמריקאית בשנגחאי, שחבריה אומרים שחוסר הוודאות ביחסים בין סין לארה"ב הוא החשש הגדול ביותר שלהם לגבי פעילות בסין.

"אלה צריכים להיות נהלים עסקיים סטנדרטיים, המבוססים על חוקים מוכרים ורגולציות", אמר ז'נג בריאיון. "חברות זרות רוצות שאירועים כאלה לא יעברו פוליטיזציה".

גישה לשוק צרכני ככלי לסחיטת ויתורים

סין כבר זמן רב משתמשת בגישתה לשוק צרכני עצום ככלי לסחיטת ויתורים עסקיים וגאופוליטיים. לאחרונה, מינפה את גישתה לחומרי גלם כמו מינרלים חיוניים, והשתמשה באישורי הגבלים עסקיים כנשק לפגיעה בפעולות מסחר שהיא רואה כלא טובות מבחינתה. גורמים רשמיים בסין גם חשים תסכול מפעולותיה של ארה"ב, שבייג'ינג רואה כענישה לא הוגנת נגד חברות סיניות.

ברודקום, מאסטרקארד ובואינג היו בין החברות שמימנו את הסעודה עם שי, בחסות ארגונים עסקיים אמריקאים. בעוד שברודקום זכתה בגישה שהיא מבקשת כבר שנים, יצרנית המטוסים בואינג עדיין נשארת בחוץ.

סין לא קנתה מטוסי נוסעים מבואינג מאז 2017, במסגרת מתחי מסחר בין שתי המדינות ושתי התרסקויות קטלניות של מטוסים מדגם בואינג 737 מקס. נכון ליום שני לא השתנה דבר, חרף תקוותיהם של חלק מהמשקיעים אחרי המפגש הלבבי של הנשיא שי עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שעזר להוריד מעט את גובה הלהבות במתחים בין שתי הכלכלות הגדולות ביותר בעולם. הסעודה של שי עם מנכ"לים אמריקאים - כולל מריט ג'נו, יו"ר הדירקטוריון של מאסטרקארד - הותירה רבים מאוכזבים לגבי היעדר השיח על מסחר. בבואינג סירבו להגיב.

"בסין, כל רישיון ואישור יכול להפוך לפוליטי"

מנהלים עסקיים רבים מזהירים שהאישורים האחרונים לא צפויים לפתוח את שערי ההשקעות לסין, ובייג'ינג צריכה לעשות עוד הרבה על מנת לשכנע חברות בינלאומיות שהן רצויות שם.

סקר שפרסם לאחרונה מכון המחקר מניו יורק Conference Board, הראה שמנכ"לים של חברות בינלאומיות נעשים פחות בטוחים לגבי סין, ככל שהבעיות הכלכליות במדינה נמשכות. הסקר, שכלל 35 מנכ"לים שמבוססים בסין, של חברות שרובן אמריקאיות ואירופאיות, ונערך לפני קבלת האישורים האחרונים, הראה שמידת הביטחון שלהם בסין ירדה מ־72% לפני שישה חודשים ל־54% במחצית השנייה של השנה. כל תוצאה שמתחת ל־50% משקפת יותר תגובות שליליות מתגובות חיוביות.

מכון המחקר מצא גם ש־40% מהמנכ"לים צופים ירידה בהשקעות הון, ומספר כמעט דומה צופה צמצום בכוח האדם בשישה החודשים הקרובים, זאת לעומת רק 9% במחצית הראשונה של השנה.

חברות בינלאומיות משכו רווחים כוללים ביותר מ־160 מיליארד דולר מסין בשישה הרבעונים הרצופים עד סוף ספטמבר, על פי מידע מסין. מדובר ברצף מתמשך באופן יוצא דופן של יציאת רווחים, הממחיש את הירידה בכוח המשיכה של המדינה להון מעבר לים.

כמה אתגרים ניצבים בפני עסקים אמריקאים בסין, הנובעים מחוקים לא ברורים לגבי לוקליזציה של מידע, וצמצום הגישה למידע בתוך המדינה. פשיטות על חברות בדיקת נאותות וחברות ייעוץ זרות, כולל מעצרים של עובדים ואיסורי יציאה על מנהלים, גם הם גרמו לחברות לחשוש לגבי נוכחותן בסין. כמו כן, עשיית עסקים בסין עלולה למשוך יותר פיקוח מצד פקידים ומחוקקים בוושינגטון.

"זו סביבת פעילות של גזרים ומקלות, ונראה שאנחנו בשלב הגזרים", אמר ג'יימס זימרמן, שותף ב־Perkis Coie LLP, המייעצת לחברות זרות על נושאים תאגידיים ורגולטוריים בסין.

"סין היא סביבת פעילות שבה כל רישיון, אישור או הרשאה הוא תהליך שיכול להפוך לפוליטי מאוד, בייחוד כשהיחסים בין סין לארה"ב נמצאים בירידה", אמר.