למה ברשתות לא מסירים תמונות שמבזות חיילים מתים

מאז מתקפת הפתע הרצחנית של מחבלי ארגון הטרור חמאס, הרשתות החברתיות התמלאו בתכנים של פגיעות אנושות, תכני הסתה לרצח ולאלימות, קריקטורות אנטישמיות, פייק ניוז ועוד.

באופן רשמי, הרשתות מעוניינות שנדווח על התכנים שעוברים על תנאי השימוש, אבל בפועל זה לא תמיד עובד. הסיבה: אנשי חמאס ותומכיהם פיצחו את השיטה, והם יודעים איך לנצל את החולשות המערכתיות. כך קורה שכאשר מדווחים על תכנים בעייתיים, במקרה הטוב מקבלים מענה שהתוכן הוסר, אך באותה סבירות תקבלו הודעה הפוכה, ובמקרה הרע אפילו לא יחזרו אליכם.

● סרט הזוועות וביקור בכפר עזה: כך נראה הביקור של מאסק בישראל
● "רק באישור משרד התקשורת": השר קרעי ואילון מאסק הגיעו להסדר סביב שירות האינטרנט סטארלינק

התנועה למאבק באנטישמיות, שפועלת נגד תוכן שנאה ואלימות ברשתות, דיווחה בחודש הראשון למלחמה על 34 אלף תכנים בעייתיים. שיעור ההסרה עמד על 26%, לפי הפילוח הבא: בטוויטר הוסרו 30% מתוך כ־20 אלף תכנים שדווחו, בפייסבוק הוסרו 35% מתוך 7,000 תכנים, באינסטגרם הוסרו כ־27% מתוך 4,500 תכנים, ובטיקטוק הוסרו 24% מתוך 3,000 תכנים שדווחו.

פייסבוק ואינסטגרם בין האמת לשקר

ענקית הטכנולוגיה מטא מחזיקה את שתי הרשתות החברתיות עם מספר המשתמשים הגדול ביותר - 3 מיליארד בפייסבוק ו־1.5־2 מיליארד באינסטגרם (הערכות). למרות המדיניות הברורה והוותיקה, בתחילת המלחמה לקח לה זמן להתאפס ולשפר את האכיפה, ועדיין יש בעיות.

בחמאס הבינו שנקודת החולשה של פייסבוק היא תגובות. לדוגמה, דיווחנו באופן פרטי על תגובה עם תמונה של מחבל דורך על פניו של חייל מת, שפורסמה בפוסט לגיטימי של העיתונאי אלמוג בוקר. סיבות ההסרה ברורות: ביזוי, השפלה ופגיעה בכבוד המת. אלא שאחרי כמה ימים תגובת פייסבוק הייתה שהתוכן לא מפר את תנאי השימוש שלה.

רק לאחר שגלובס פנו לדוברות מטא, בחברה עדכנו שהסירו עשרות תגובות מאותו פוסט, כולל זו המדוברת. מכאן עולה שבצד הפלסטיני הבינו: מה שקורה בתגובות ככל הנראה יעבור את המכונה, ויוסר רק אם תתעורר סערה.

"חלק מהבעיה זה חוסר משאבים - אין להם כוח אדם", מסביר ברק אהרון, מנהל צוות הניטור בתנועה למאבק באנטישמיות. "בנוסף, כשמדווחים על תוכן בפלטפורמה, הם מספקים מענה תוך כמה ימים. זה נזק אדיר. תכנים כאלו צריכים לרדת תוך שעתיים. טיקטוק, לדוגמה, יכולה לספק מענה בתוך שעה, וזה לא בפנייה ישירה אלא בפנייה של דיווח משתמש".

תכנים נוספים שלא יוסרו בפייסבוק ובאינסטגרם הם קריקטורות או תמונות שבהן ישראל, ישראלים או יהודים מוצגים כמלאך המוות. הסיבה לכך יכולה להיות קשורה לכך שהמייסד, מארק צוקרברג, טוען כבר שנים שהתפקיד של מטא הוא לא להחליט מה אמת ומה שקר.

גורם בכיר ברשתות החברתיות אומר לגלובס שצריך לשנות את השיח. "הדיון על הסרת תכנים הוא מיושן. חשוב שאנשים יראו את רגעי החטיפה, למרות שזה מזעזע, כדי שיהיה אפשר להשתמש בפרופגנדה לטובת גינוי והוקעה".

טיקטוק האזורים האפורים

הפלטפורמה שחוטפת הכי הרבה ביקורת היא טיקטוק, וייתכן שהדבר קשור לשיעור הצעירים הנמצאים בה - קהל שקל לשלהב אותו ולגרום לו לעשות דברים מסוכנים, או לדחוף אותו לקצה.

מצד שני, ובדומה לרשתות האחרות, עובדי טיקטוק פועלים כדי לוודא שהתכנים המזוויעים והברורים לא יופיעו. נקודה נוספת היא שהרשת החברתית שינתה את המדיניות שלה תוך כדי הלחימה, מה שגדל זמן יקר של טיפול בתכנים.

הבעיה העיקרית היא עם התכנים העקיפים - הסתה וקריקטורות אנטישמיות. לדוגמה, תכנים הקוראים לרצח או מובילים לאלימות נמצאים מבחינת טיקטוק בשטח האפור. כך, דיווח על פוסט בערבית המשבח את ראשי החמאס וקורא לכיבוש ירושלים נענה בשלילה, ורק לאחר פנייה ישירה לטיקטוק הוא הוסר.

 דיווח על תוכן פוגעני בטיקטוק שקורא לרצח חיילים / צילום: צילום מסך

"צריך להגיד שבטיקטוק מהירות ההסרה היא מעולה - ומתייחסים כמו שצריך", אומר אהרון. "נכון שיש גם פספוסים, וזה יכול לנבוע מטעויות אנוש או שעוברים תוך זמן קצר על כל תוכן ולא באמת יכולים להתעמק". בנוסף, להבדיל מרשתות אחרות שמאפשרות פייק ניוז בצורה רחבה, בטיקטוק מסירים משמעותית הרבה יותר תכנים כאלו.

בארגון "פייק ריפורטר" הקימו ביום הראשון של המלחמה את חמ"ל "דיגיטל דום" - כיפת ברזל דיגיטלית למלחמה ברשת. "הרשתות לא עושות את מה שהן יכולות ואמורות לעשות בניטור והסרה של תכני שנאה ואלימות ברשת", אומר המנכ"ל אחיה שץ. "אם הן היו עושות את זה, לא היה את פייק ריפורטר.

"אנחנו נכנסים לוואקום שיש בו תוכן פוגעני אלים ושקרי. חמאס הסתערו עם רובים, רימונים וטלפונים עם בטרייה מלאה. את הזוועות הם העלו לרשתות, ואת התוצאות של הטרור הדיגיטלי הזה אנחנו רואים עד היום. ארגוני טרור למדו איך להפוך את הרשתות לכלי נשק - אנחנו פה כדי לתת הגנה מפניהם".

מאיה זהבי, מנכ"לית דיגיטל דום מסבירה שהרשתות החברתיות צריכות לאפשר לגופים כאלו גישה ל-API שלהן על מנת שיהיה אפשר ללמוד את תהליכי הפעפוע "ולפעול נגד השקרים לפני שהם הופכים לנחלת הכלל. זה לא קורה, וחמור מכך, האלגוריתם של הרשתות בנוי מראש לתמרץ בדיוק את התוכן הקשה והקיצוני שאנחנו מנסים להילחם בו".

אגב, מומחים מצביעים על כך שזו הפעם הראשונה שבה ניתן לראות כיצד רשת חברתית שאינה מערבית, אלא סינית, משפיעה על דעת הקהל בעת מלחמה. 

טוויטר (X) חוסר עקביות של מאסק

מבחינת רמת התכנים ודרך הטיפול, טוויטר היא הבעייתית מכולן. ראשית, התכנים המזעזעים שנמצאים בטלגרם, שמבחינתה אין לה אחריות כלל על התוכן, מגיעים במהירות לטוויטר. מאז שאילון מאסק רכש אותה, הוא פיטר רבים מאנשי ניהול התוכן בחברה, והתוצאות ניכרות בשטח.

בלא מעט מקרים שבהם דיווחנו על תכנים מזעזעים שאין להם מקום ברשת החברתית, לא קיבלנו תגובה, והתכנים לא הוסרו. במקרים אחרים הגיעה תגובה למייל כעבור שבוע. מצד שני, מאסק הוא היחיד שהחליט ש־From the river to the sea, Palestine will be free - מסר להשמדת ישראל - יהיה אסור ברשת החברתית שלו. שאר ענקיות הטכנולוגיה לא התייחסו לכך בצורה מסודרת.

המאפיין העיקרי של ההתנהלות בטוויטר הוא שאין עקביות בהסרת התכנים. לעתים תוכן מסוים יוסר, אבל תוכן דומה אחר יישאר. ההערכות הן שהסיבה לכך היא הגורם האנושי: בכל פעם מישהו אחר מטפל בפניות, ואין מדיניות אחידה.

השבוע פתחה טוויטר כלי חדש שזמין במזרח התיכון הוא Community Notes - משתמשים שקיבלו הרשאה יכולים להוסיף הקשר לפוסטים מטעים או מבלבלים, והוא יוצג לכל מי שנחשף לציוץ.