מדינת ישראל צפויה לסיים את שנת 2023 עם צמיחה ריאלית אפסית - כך עולה מתחזית עדכנית שמפרסם היום (ה') הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון. לפי הסקירה, השפעות מלחמת חרבות ברזל יפחיתו את הצמיחה השנתית בכלכלה הישראלית מאומדן של 3.4%, לכדי 2% בלבד - שהם למעשה קיפאון בתוצר בניכוי קצב גידול האוכלוסייה.
● מספר היוצאים לחל''ת הוכפל באוקטובר: איך הופכים את האבטלה ההמונית לזמנית?
● מאז פרוץ המלחמה: הציבור דחה הלוואות בהיקף 2.7 מיליארד שקל
תחזית צמיחת התוצר לשנת 2023 עודכנה כאמור כלפי מטה, כשהתחזית הקודמת מטעם הכלכלן הראשי (חודש יולי) הייתה צמיחה של 2.7%. באגף מציינים שתחזית זו הייתה מתעדכנת כלפי מעלה, ומעריכים כי השפעת המלחמה על התוצר בשנת 2023 בלבד מוערכת בירידה של 1.4%.
בכל הנוגע לשנה הבאה, הניתוח מציין כי "לאור רמת חוסר וודאות גבוהה הקשורה במצב הלחימה, נערכו מספר תרחישים". לפי תרחיש הבסיס, עליו מבוססת התחזית, הצמיחה צפויה ב-2024 לעמוד על 1.6%. בנוסף לתרחיש הבסיס, מוצג "תרחיש התאוששות מהירה", על בסיסו הצמיחה הצפויה ב-2024 היא 2.2%. לפי "תרחיש התאוששות איטית" צפויה צמיחה של 0.2% בשנת 2024.
הכלכלן הראשי מדגיש כי התחזית לשנת 2023 מראה ש"הפגיעה בתחושת הביטחון ודיכוי הסנטימנט הצרכני של האזרחים גורעים מהצריכה הפרטית". כמו כן, הפגיעה בהכנסות משקי הבית תביא לירידה בצריכה הפרטית ברבעון האחרון של 2023. בעקבות זאת, תחזית צמיחת הצריכה הפרטית לשנת 2023 עומדת על 0.1% בלבד. בנוסף, גם הייבוא והייצוא צפויים להיפגע באופן חד, עם ירידה של 0.6% בייצוא ושל 4.4% בייבוא, זאת בשל הירידה בביקושים.
הניתוח מסכם את התחזית ל2023 באי הוודאות הגדולה בתקופה הנוכחית: "הסיכון המרכזי שישפיע על תחזית הצמיחה ותחזית ההכנסות ממסים להמשך שנת 2023 נעוץ בהתפתחות הלחימה (לרבות גיוס המילואים הנגזר ממנו) וההגבלות על הפעילות המשקית בחודש וחצי שנותרו עד סוף השנה".
בתחזית לשנה הבאה, התרחישים השונים אותם מציג הכלכלן הראשי מצביעים על כיוונים שונים היכולים להשפיע על הכלכלה, בראשם כמובן זמן סיום המלחמה ו'המשך הלחימה בשגרה', והעלייה בפעילות בשווקים בעקבותיו. התרחיש המרכזי מעריך כי המלחמה תימשך עד הרבעון הראשון בשנה הבאה אך לחימה בשגרה תימשך עד סוף השנה הבאה.
על רקע טווח התרחישים בסקירה, הדגיש אברמזון כי "תמונת הניצחון במלחמה חשובה גם בשביל התאוששות המשק".
אגף התקציבים לא הגיש את התחזיות
משרד האוצר פירסם את תחזית הצמיחה של הכלכלן הראשי בנפרד מתחזית ההכנסות של אגף התקציבים. הסיבה היא שבאגף תקציבים התנו את הגשת התחזית הסופית שלהם בקבלת הכרעה מצד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' באשר לשינויים בתקציב 2023, לרבות בעניין קיצוץ הכספים הקואליציוניים שנותרו זמינים.
באוצר מקווים שמחר (ו'), תובא הצעת מחליטים בממשלה שתסדיר את השינויים התקציביים ב-2023, אך ההכרעה עלולה להידחות גם לתחילת השבוע הבא. בכל מקרה, עדיין לא נשקפות באופק הסכמות בקרב סמוטריץ' ושותפיו בקואליציה באשר לשינוי המרכזי שבדרך, תקציב 2024, שם אמור להיות הקיצוץ עמוק במיוחד. הכספים שיקוצצו רוחבית ממשרדי הממשלה יועברו, לפי אחד הרעיונות באוצר, ל"קופסה" שתשמש להוצאות המלחמה והשיקום. הקופסה הזו תמומן לא רק מקיצוצים, אלא גם מהגדלת הגירעון. המחלוקות בין הפקידים המקצועיים באוצר לסמוטריץ' נסובות סביב המינון בין שני כלים אלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
