ה-Galaxy Leader שנחטפה ע''י החותים בתימן / צילום: ap, Kristijan Bracun
עליית המדרגה בלוחמה הימית השבוע באה לידי ביטוי כשהמיליציה החות'ית בתימן חטפה את הספינה "גלקסי", שבבעלות חברת "ריי", הנמצאת בין היתר בבעלות איש העסקים הישראלי רמי אונגר. הספינה נשאה על סיפונה כלי רכב מטורקיה, והייתה בדרכה להודו, כשנחטפה בים האדום על ידי החות'ים. 25 אנשי הצוות שלה אינם כוללים ישראלים.
● אינפלציה תלת־ספרתית ועוני הביאו את הארגנטינאים להמר על מועמד רדיקלי
● עוד טוויסט בעלילה: אחרי ההדחה המפתיעה, סם אלטמן עובר למיקרוסופט
לפי דיווח ב-NBC, המצטט גורמים אמריקאים, ביום ראשון סביב אחת בצהריים (זמן מקומי) מסוק טס מעל הספינה ומספר אנשים חמושים צנחו לסיפונה. הפשיטה בוצעה לפי המקורות באמצעות מסוק רוסי, מהסוג שנמצא בידי המורדים בתימן. זוהי שיטה פיראטית חדשה ומתוחכמת, שקרובה יותר ללוחמה צבאית שכנגדה עדיין אין לספינות האזרחיות מענה. עוד נכתב שם, שהאונייה היא בבעלות יפנית, ושטה תחת דגל איי הבהאמה, וחטיפתה הגיעה ימים ספורים אחרי שהחות'ים פרסמו מסרים בעברית, בערבית ובאנגלית, שבהם אמרו "נטביע את הספינות שלכם", עם גרפיקה של ספינה מסחרית ישראלית בוערת.
גורם מתחום האבטחה הימית אמר כי "אנחנו נלחמים בפועל עם איראן, שיטותיה ואמצעי הלחימה שלה".
השפעה על יוקר המחיה ועל האינפלציה
מהי ההשפעה הכלכלית של הסיכון לחטיפה של אוניות? חן הרצוג, הכלכלן הראשי של חברת הייעוץ BDO, מזכיר כי העלייה במחירי ההובלה הימית בתקופת מגפת הקורונה השפיעה משמעותית על העלייה ביוקר המחיה והאינפלציה. "רק בשנה האחרונה חזרנו בכלכלה העולמית סוף סוף למחירי הובלה ימית של טרום קורונה", הוא מציין.
"עכשיו, ישראל סופגת זעזוע שיכול להיות משמעותי, כי ככל שהמשבר יתגלגל, הוא עלול לפגוע בשרשרת האספקה של הובלה ימית לישראל: תדירות הקווים תפחת, כי יהיו חברות שלא יהיו מעוניינות לפקוד את נמלי ישראל, ותהיה גם הגדלת עלויות, ואולי עיכוב בהגעת משלוחים לישראל".
לדברי הרצוג, "מראש, עוד לפני האירוע הזה, היה כבר משבר בתובלה האווירית לישראל, מפני שכמות טיסות הנוסעים ירדה, אז יש מחסור בנפח ההובלה האווירית וההובלה התייקרה. אז לצד זה, פגיעה בהובלה הימית משמעותית ומשפיעה כמעט על כל שרשרת האספקה - כל חומרי הגלם, וכמובן גם על היצוא מישראל".
הרצוג מציג שלושה מעגלים של פגיעה כלכלית. "השלב הראשון הוא התייקרות פרמיות הביטוח. התייקרות כזו כבר הייתה בתחילת המלחמה, ועכשיו היא תוחמר. זו פגיעה מיידית ראשונה", הוא אומר. "השנייה, היא מצב שבו אוניות לא ירצו לפקוד את נמלי ישראל, ואז תיווצר עליית מחירים, משום שיש ירידה בהיצע ועודף ביקוש על היצע.
"הדרגה השלישית כבר יותר קיצונית: אם החות'ים מאיימים שלא יאפשרו מעבר בים סוף לאוניות שיש להן זיקה לישראל - וזה אפילו רק יגרום לחשש של חברות ההובלה הימית לעבור שם - אז האלטרנטיבה היא שהובלה מהמזרח לישראל תצטרך לעקוף את יבשת אפריקה ולהגיע דרך הים התיכון (במקום דרך ים סוף ותעלת סואץ, ש' ח' ו'). זו הארכה משמעותית של ההפלגה ממזרח, עם כל העלויות שנובעות מכך".
מה בנוגע להובלה ימית מאירופה ומאמריקה?
"בהקשר של ים סוף עיקר ההשפעה היא באמת מההובלה מהמזרח הרחוק. אני חושב שבאירופה ההשפעה המרכזית היא פרמיות הביטוח, כלומר מעגל ההשפעה הראשון. מכיוון שכבר הייתה עלייה, יש השפעה, אבל היא במידה יותר מצומצמת".
תוך כמה זמן צפויה לבוא לידי ביטוי עליית יוקר המחיה?
"בדרך כלל, כאשר מדברים על הובלה ימית, מדובר בתהליך שלוקח מספר שבועות. אם לא נראה שיפור מיידי במצב, כבר בחודש הבא נתחיל לראות השפעה על עלויות יבוא של מוצרים מסוימים, כגון כלי רכב ומוצרי מזון מיובא. במוצרים שנמצאים בארץ במלאי נמוך נראה מחסור, משום שזמן האספקה מתעכב, והמחסור כמובן משפיע גם הוא על יוקר המחיה כי מחירי מוצרים במחסור עולים".
לדברי הרצוג, מי שעלול להיפגע מהמצב הנוכחי הם סוחרים ותעשיינים שתלויים בשרשרת האספקה שלהם במוצרים מיובאים. "כל מי שהתחייב לספק מוצר, מכר אותו והמוצר עדיין לא הגיע לארץ, חשוף כעת לגידול בעלויות ההובלה", הוא אומר.
"כמובן שזה מתגלגל בסופו של דבר לכיסו של הציבור, משום שמייבאים לארץ לא מעט מוצרי צריכה ומזון".
מנמל חיפה ומנמל אשדוד נמסר כי עד כה לא התקבלו הודעות מחברות ספנות על ביטולים או דחיות של עגינות מתוכננות עקב האירוע אתמול.
בעיה עולמית עם השלכות על ישראל
אודי גונן, דוקטורנט מהמרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, לימודי אסיה, באוניברסיטת חיפה, מסביר שההתקפה השבוע על האונייה על ידי החות'ים פוגעת בחופש השיט, המהווה אינטרס גלובלי, ועל כן פגיעה באונייה היא בעיה עולמית ולא ישראלית.
לצד זאת, יש לה גם השלכות על ישראל. "פגיעות מזדמנות בספנות הקשורה לישראל בקשרי ניהול ובעלות הן בעייתיות מבחינה עסקית לטווח הארוך שכן הן מציירות את ישראל בעולם כמדינה שמי שעושה עימה עסקים יכול להיפגע, וכי בעסקים עם ישראל יש סיכון פוליטי. גם מי שאין לו עמדה מיוחדת בסכסוך אולי ישקול שנית עסקים עם ישראל", הוא אומר.