מה יקרה לכלכלה אם חזית הצפון תתלקח?

מבט על שוק ההון הישראלי בשבוע האחרון ממחיש אולי בצורה הטובה ביותר עד כמה רגישים השווקים הפיננסיים לגבול הצפון. ביום ראשון, מתקפה של חיזבאללה פגעה ב־6 אזרחים ישראלים. הבורסה בתל אביב צנחה ב־1.7% ותשואות האג"ח הממשלתיות של ישראל זינקו. בהמשך השבוע נרגעו החששות הללו והירידות קוזזו.

● הבורסה בת"א ושוק המט"ח מתמחרים תפנית אופטימית, עם כוכבית
● ניתוח גלובס | מניות הנדל"ן והוויכוח: השוק עומד לזנק, או שיתאושש רק עוד 15 שנה?

במידה מסוימת השבוע הזה אפיין את מה שנראה כמו הסנטימט בשוק מתחילת המלחמה. פרוץ המלחמה נלווה לזעזוע בשוק ההון הישראלי ועלייה חדה בתנודתיות בה, כשהמשקיעים מנסים מדי יום לפענח לאן היא מתפתחת. בשלושת השבועות הראשונים ללחימה נפל מדד ת"א 35 ב־12%, אך מה־26 באוקטובר חל שינוי כיוון, שתפס תאוצה עם נאומו של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה ב־3 בנובמבר שהתפרש על ידי המשקיעים כי הוא לא ממהר להיכנס למערכה. כך, המדד המוביל בבורסה הישראלית החזיר כמחצית מהנפילה שלו בעקבות המלחמה, לאחר עלייה מצטברת של כ־6%.

לדברי דרור קרני, מנכ"ל בית ההשקעות קרני פמילי אופיס, מדובר בהמחשות של "רגישות השוק לאפשרות של התלקחות הגזרה הצפונית. נאומו של נסראללה היה מתון והשוק הגיב בתיקון חד כלפי מעלה". ואכן מאז אותו נאום ביום 3 בנובמבר, מתמחרים המשקיעים בת"א בדרך כלל סבירות נמוכה להתלקחות של מלחמה מול חיזבאללה, להוציא את אותן ירידות בתחילת השבוע האחרון.

התחזיות למשק נשענות על התרחיש האופטימי

גם התחזיות להתאוששות הכלכלית של ישראל מהמלחמה נשענות על אותה ההנחה. התחזית של בנק ישראל, סוכנויות דירוג האשראי ורבים מגופי ההשקעה, נשענות על ההנחה שהמערכה תתמקד בעזה, עם לחימה בעצימות נמוכה בצפון. כך למשל, התחזית של בנק ישראל העריכה צמיחה חיובית גם השנה וגם שנה הבאה (2.3% ב־2023 ו־2.8% ב־2024), וגירעון נמוך של 2.3% השנה ו־3.5% בשנה הבאה. כל זה - בכפוך לכך שהמלחמה לא תגלוש לצפון.

בתחזית של סוכנות הדירוג S&P, שפורסמה השבוע, הצמיחה בישראל תעמוד על 1.5% בשנת 2023 ו־0.5% בשנת 2024. בסוכנות הדירוג חוזים "התאוששות כלכלית הדרגתית כך שעד סוף שנת 2024 הכלכלה תשוב לרמתה טרום המלחמה. כמו כן, צופים שם צמיחה מואצת שתגיע ל־5% בשנת 2025". אבל כל זה, כאמור, בכפוף לכך שהמלחמה תישאר ממוקדת בעזה.

קרני סבור כי לפי שעה "השווקים ממשיכים לתמחר תרחיש אופטימי שהמלחמה מתמקדת רק בחזית אחת". גם מודי שפריר, אסטרטג השווקים של בנק הפועלים, "כיום השוק לא מתמחר מלחמה כוללת בצפון, וגם לא סוכנויות הדירוג". הוא אומר כי "מלחמה משמעותית בצפון, כולל טילים שישוגרו לתל אביב ולחיפה בתדירות גבוהה, תוביל מיד להורדת דירוג האשראי של ישראל. שוק המט"ח לא מתמחר כיום מערכה שכזו. לכן, אם היא בכל זאת תתרחש, צפויה היחלשות משמעותית של השקל מול הדולר".

מה יקרה לכלכלה אם חזית הצפון תתלקח?

מתחילת המלחמה שוק המט"ח הפך תנודתי במיוחד. בשבועות הראשונים ללחימה, הדולר זינק לשיא של 16 שנה ועבר את רף ה־4 שקלים לדולר. אבל מאז ה־26 באוקטובר, וביתר שאת מאז נאום נסראללה, הדולר נחלש בעקביות. ביום חמישי ננעל השער היציג על 3.77 שקלים. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, הרגיעה בשוק המט"ח, וגם בבורסה, היא משום "שאנחנו כבר קצת מעל לחודש במלחמה. אין התרחבות עד כה בצפון ובכל יום שעובר הסיכוי לכך יורד. כמו כן, היו עליות בבורסות בחו"ל וזה משפיע גם עלינו. בגזרת השקל־דולר הסיבה הנוספת היא בנק ישראל שפועל בהיקפים גדולים (מוכר דולרים ומחליש את המטבע האמריקאי מול השקל. ח"ש). פתיחת חזית בצפון, יכולה להחזיר את הדולר לכיוון 4.1 שקלים. אבל אם המלחמה מסתיימת, והרפורמה המשפטית יורדת מהפרק, השקל עשוי להתחזק לשער דולר של 3.5 שקל".

שפריר מוסיף כי היחלשות הדולר מורגשת היטב גם בעולם. "הוא נחלש ביחס לסל המטבעות, על רקע נתונים שהצביעו על התקררות בשוק העבודה האמריקאי ואינפלציה נמוכה יותר", הוא מסביר.

מה יעלה בגורלה של הכלכלה הישראלית אם בכל זאת המלחמה תתרחב גם בצפון? קרני מעריך כי "נראה עלייה חדה בפרמיית הסיכון של ישראל, שהספיקה לזנק כמעט כפליים מאז תחילת המלחמה, ותביא בהתאם לירידה חדה ומהירה בשווקים הפיננסיים"

גם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מעריך כי אם המלחמה תתרחב, "השקל ייחלש והשווקים בישראל יציגו שוב ביצועי חסר. יחד עם זאת, קשה מאוד להעריך עד כמה".

התרחבות המלחמה דווקא תחזק את השווקים?

לעומתם, יש גם מי שטוען שחזית נוספת תחזק את השוק המקומי. אמיר כהנוביץ, משנה למנכ"ל וכלכלן ראשי בפרופיט שירותים פיננסים, אומר כי "ייתכן שהתרחבות המלחמה בצפון דווקא תעלה את השווקים ותחזק את השקל. הרי השוק לא עיוור לתרחיש של מלחמה בצפון, זה לא תרחיש צדדי. הנחת המוצא היא שהשוק כבר דורש עליו פרמיות סיכון. אך ככל שמלחמה כזאת תהיה יעילה ותפתור או תקטין את הסיכון בגבול הצפוני, כך אפילו אפשרי שהיא תתמוך בשווקים המקומיים.

"בנוסף צריך לזכור שמלחמה לא רק יוצרת נזקים אלא גם דוחפת להוצאות ממשלתיות גדולות, התייעלות חברות, דחיית ביקוש ולרוב גם הקלות בתנאים המוניטריים שבתורם תומכים בריבאונד כלכלי בסוף המלחמה, מה שמאפשר לשווקים להתחיל לעלות עוד במהלכה כשהם מקדימים את הכלכלה הריאלית".

הוא מסביר כי מלחמה בצפון עשויה להתפרש כנקודת חיזוק לכלכלה הישראלית אם תנטרל את האיום מעבר לגדר. "העלות הכלכלית קטנה יחסית לאור העובדה שהצבא כבר מגויס והאמריקאים פה, ושאלמנט ההפתעה אבד לאויב". לדבריו, גם במלחמת לבנון השנייה "תוך חודש השווקים חזרו לעליות. אני לא קונה את האיומים שהשוק והשקל בהכרח יקרסו במלחמה בצפון. בטח שלא בטווח הבינוני, אחרי שתגובת הפאניקה הראשונית תתפוגג".

בשוק הנפט תולים תקוות במערכה מוגבלת

בינתיים, את המלחמה המוגבלת שמתמחרים כיום השווקים ניתן לראות גם בשוק האנרגיה העולמי. לדברי שפריר, "השווקים בעולם פחות מתמחרים הסלמה רב מערכתית של המלחמה במזרח התיכון. רואים את זה היטב במחירי הנפט שחזרו לרמתם מלפני המלחמה, 76 דולר לחבית (לאחר שכבר עמדו על 90 דולר במהלך אוקטובר)".

ובחברת תעודות הסל האמריקאית גלובל X, טוענים כי "לפי שעה, המלחמה בישראל אינה משפיעה על מחיר הנפט. אנחנו סבורים שהקונפליקט ישפיע על מחירו רק אם וכאשר העימות יזלוג ליצרניות נפט משמעותיות (קרי איראן או סעודיה, ח"ש)".