הכלכלן שמעריך: הנקמה הכלכלית של ישראל תגיע אחרי המלחמה

בעזה יאלצו להמיר ככל הנראה את מיליארדי הדולרים שיזרמו אליהם מהעולם לשקלים ויחזקו בעל כורחם את המטבע המקומי • גם העברת הסחורות והבנייה המחודשת של ההריסות צפויות להגיע ברובן מישראל ולחזק את הכלכלה • דעה

בעזה יאלצו להמיר את הסיוע הכלכלי שיקבלו מהעולם לשקלים / צילום: Shutterstock, Lord King
בעזה יאלצו להמיר את הסיוע הכלכלי שיקבלו מהעולם לשקלים / צילום: Shutterstock, Lord King

הכותב הוא משנה למנכ״ל וכלכלן ראשי בפרופיט

הנקמה מוגשת קרה. לא ברור עדיין מי ישלוט ברצועת עזה לאחר המלחמה, אבל ברור שהיא תקבל סיוע בהיקף גדול לשיקום הומניטרי. למעשה חבילת הסיוע שהקונגרס האמריקאי נדרש לאשר לישראל ולאוקראינה כבר כלל בתוכו גם רכיב של סיוע הומניטרי עתידי לרצועה. כשהכל יגמר, לסיוע האמריקאי יתווספו כנראה חבילות סיוע גם מקטאר, סעודיה, האיחוד האירופאי ועוד. הכספים הללו יועברו לרצועה בדולרים ובאירו, אבל המטבע שם הוא בעיקר שקל (ולירה מצרית). לכן, סביר שחלק גדול מהכספים יומרו לשקלים וכך, באופן פרדוקסלי, יחזקו את המטבע הישראלי.

ראיון | "זו כבר מיני מלחמה": המומחית שבטוחה - כך ישראל צריכה להתנהל מול חיזבאללה 
דעה | הגיאולוג שמסביר: אלה תנאי הקרקע שאפשרו את חפירת המנהרות 

הרבעון הרביעי לא אבוד, הוא רק זז

לשיקום הרצועה יידרשו חומרי בניין, ציוד ושירותים, וחלקם הגדול יופק או יסופק דרך ישראל. גם כשהרצועה הייתה תחת שלטון הטרור של חמאס, ישראל נאלצה להיות נתיב הסחורות אליה (לפי האו"ם כמעט 70% מהסחורות לעזה נכנסו מישראל). כשהשליטה הבטחונית תחזור לישראל או אם יהיה הסדר בטחוני עם ישראל, סביר שהיקף ייצוא הסחורות מהארץ לרצועה יגדל. אפילו הסיוע הקטארי מהשנים האחרונות לרכישת דלק נרכש מבתי הזיקוק בישראל.

אמיר כהנוביץ' / צילום: ענבל מרמרי
 אמיר כהנוביץ' / צילום: ענבל מרמרי

הערך שיווצר לכלכלת ישראל משיקום הרצועה נראה זניח לעומת הנזק, כשרק לאחרונה העריכו באוצר שעלות המלחמה לקופת המדינה עלולה להגיע ל־200 מיליארד שקל. וזה בנוסף למיתון שהמשק כנראה ירשום ברבעון הרביעי של השנה. אבל חלק גדול מאותם 200 מיליארד שקלים יחזרו לסקטור הפרטי, לתשלום פיצויים לעסקים, לחיילי המילואים, לשיקום העוטף וכדומה. חתן פרס נובל בכלכלה, מילטון פרידמן, אף העריך כי החזרת הכסף לציבור באמצעות גיוס חוב, תסנדל את המדינה מהוצאות לא יעילות בעתיד.

הרבעון הרביעי לא אבוד, הוא רק זז. חברות אמנם הורידו תפוקה, עסקים נבלמו, הוציאו עובדים לחל"תים או לאבטלה. אך בהמשך, רבים מהם יגלו שהביקושים שנעלמו, בעיקר נדחו. בנוסף, עסקים רבים ייהנו מירידה חדה בהוצאות השכר ברבעון הרביעי, בין אם על שכר של מילואימניקים או של עובדים שיצאו לחל"ת ובין אם בהתייעלות כללית. בקצה הסקאלה ישנן גם חברות שמצבן אפילו השתפר בעקבות המלחמה, כמו חברות ביטחוניות ואולי קמעונאיות המזון. גם חברות הבנייה, שרואות עכשיו קיפאון וירידת מחירים, יהיו גורם חשוב בשיקום העוטף. על אלה יש להוסיף את הסיוע האמריקאי ושל יהדות התפוצות.

בפועל, בנק ישראל כבר הוריד ריבית

הגורם האחרון הוא בנק ישראל, שצפוי להיות מהבנקים הראשוניים בעולם שיחזרו להפחתת ריבית. למעשה, בשבוע שעבר בנק ישראל כבר התחיל בכך, בצורה נקודתית, דרך מנגנון אשראי בנקאי של הפחתת ריבית לעסקים מסוימים, בשיעור דרמטי של 1.5%. ככל והשקל ימשיך להפגין התאוששות, בנק ישראל ירגיש יותר בנוח לחתוך את הריבית לכלל המשק, מה שבתורו ייתן גם הוא רוח גבית לכלכלה.