לוין הודיע שיביא למינוי שופטים שיש להם הסכמה רחבה. מה אומר החוק?

שר המשפטים הודיע היום (א') לראשונה, מאז הקמת הממשלה הנוכחית, כי יכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתוך 15 ימים. לוין ציין שהוא סבור כי אין מקום לעסוק בימים אלה בנושאים שבמחלוקת, כולל במינוי שופטים, ולכן יביא רק "החלטות שיש לגביהן הסכמה רחבה".

מה קובע החוק על קביעת סדר היום של הוועדה? האם לוין יכול להביא רק החלטות עם הסכמה רחבה? מי יכול להציע מועמדים? ואיזה רוב דרוש כדי למנות את הנשיא הבא של בית המשפט העליון?

● שר המשפטים לוין לבג"ץ: אכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתוך 15 ימים 
● לראשונה מהקמת הממשלה: לוין הסכים למנות 14 שופטים עמיתים

מי קובע את סדר היום של הוועדה ויכול להציע מועמדים?

סעיף 7 לחוק בתי המשפט קובע כי אם שר המשפטים ראה שיש צורך במינוי שופט, עליו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. לאחר כינוס הוועדה, מי שרשאי להציע שמות של מועמדים לשיפוט אלה שר המשפטים, נשיא בית המשפט העליון או שלושה חברי ועדה. כלומר, ההחלטה אילו מינויים להביא להצבעה אינה בסמכותו הבלעדית של לוין. עוד קובע החוק כי מי שמחליט על "שאר סדרי דיוניה ועבודתה של הוועדה" הוא הוועדה. הנוהג הוא שמי שעומד בראש הוועדה - שר המשפטים - קובע את סדרי העבודה, אך החוק נותן את הסמכות לוועדה כולה.

מי הם החברים בוועדה לבחירת שופטים?

כיום חברים שמונה חברים בוועדה לבחירת שופטים: שר המשפטים יריב לוין, חבר הכנסת יצחק קרויזר מעוצמה יהודית, חברת הכנסת קארין אלהרר מיש עתיד, ובנוסף חברים ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז וכן חברי לשכת עורכי הדין מוחמד נעאמנה ואילנה סקר. סקר מסיימת בחודש הבא את תפקידה, ולשכת עורכי הדין צפויה לקיים בחירות לתפקיד. הוועדה נמצאת בהרכב חסר של 8 במקום 9, מאחר שהממשלה לא מינתה שרה נוספת לוועדה כנדרש. ההערכה היא כי תמונה חברה מטעם הממשלה.

באיזה רוב ניתן לבחור שופט?

החוק מבחין בין מינוי שופט לערכאות הנמוכות - שלום ומחוזי - לבין מינוי לבית המשפט העליון. לערכאות הנמוכות ניתן למנות שופטים בכל רוב, ואילו לבית המשפט העליון נדרש רוב מיוחד של 7 מתוך 9 חברים בוועדה. החוק מתייחס למצב בו מצביעים פחות מ-9 חברים וקובע כי במצב זה ניתן למנות ברוב שלא יפחת ממספר המשתתפים פחות שניים. כלומר, 6 מתוך 8.

באיזה רוב ניתן למנות נשיא לבית משפט העליון?

מאז פרישתה של הנשיאה אסתר חיות ב-16 באוקטובר, ממלא את מקומה השופט עוזי פוגלמן ללא מינוי קבוע. בישראל נהוג למנות נשיא לפי שיטת הסניוריטי, בה מתמנה השופט הוותיק ביותר לנשיא הבא. שר המשפטים לוין ביקש במסגרת המהפכה המשפטית לבטל את הנוהג ולמנות נשיא. מי שהיה אמור להתמנות בשיטת הסניוריטי הוא השופט יצחק עמית, לאחר שהשופט פוגלמן הודיע כי לא יתמנה נוכח הזמן הקצר שנותר לפרישתו לגמלאות באוקטובר 2024. אלא שהחלטתו של לוין שלא לכנס את הוועדה הביאה לכך שפוגלמן ממלא את מקום הנשיא בתקופה זו. עם כינוס הוועדה לבחירת שופטים, ולפי החוק, ניתן יהיה לבחור נשיא חדש ברוב רגיל.