כך הפכה טורקיה מבת ברית מערבית לחברה בציר הרשע

הכותבת היא מומחית לאירופה במחלקת שפות זרות באוניברסיטת ת"א

בתחילת השבוע ציינה טורקיה, שהוקמה ב־29 באוקטובר 1923, מאה שנים להיווסדה. מייסדה ונשיאה הראשון, הידוע כ"אבי הטורקים", מוסטפא כמאל אטאטורק, לבטח מתהפך בקברו לנוכח המשבר הכלכלי החריף שפקד אותה בשנים האחרונות ושהתעצם ב־2023. מאז 2015 איבדה הלירה הטורקית 45% משווייה, וב־15 השנים האחרונות צנח שווייה ביותר מ־90% לעומת הדולר. חזונו של אטאטורק היה להפוך את טורקיה לדמוקרטיה שבה תופרד הדת מן המדינה, כפי שעשה רשמית ב 1937, לרקום קשרי מסחר ותרבות עם המערב, ובד בבד לשמור על ערכיה הדתיים.

● יואב קרני, פרשנות | חמאס מעניק מתנת יום הולדת לרפובליקה הטורקית: ארדואן בלי אטאטורק
● יואב קרני, פרשנות | ישראל והפנטזיה הרוסית: צ'צניה בעזה

יורשו, רֵגֵ'פּ טָאִיפּ אֶרְדוֹאָן, ראש ממשלת טורקיה מ־2003 ונשיאה מ־2014, בגד בחזון הזה. הוא חיזק את מוסדות הדת בטורקיה, חולל תמורות שהחלישו את שלטון העם, בייחוד לאחר משאל העם שערך ב־2017 להרחבת סמכויותיו, פגע בחופש הביטוי של מתנגדיו, הצר את צעדיהם של כלי התקשורת ודיכא זכויות מיעוטים ולהט"בים ביד קשה. ב־2021 אף הודיע ארדואן על פרישתה של טורקיה מאמנת איסטנבול, ששמה לה להיאבק באלימות נגד נשים ובאלימות במשפחה, בטענה ש"האמנה נוגדת את האסלאם ואת ערכיה השמרניים של טורקיה".

"נספר לעולם כולו שישראל היא פושעת מלחמה"

ולא זאת בלבד, אלא שתחת הנהגתו של ארדואן התחולל משבר חמור ביחסי החוץ של טורקיה עם מדינות המערב. ארדואן הצליח להקים עליו לא רק את ישראל, בשל התנגדותו העקבית למדיניותה (ב־2009 הטיח בפני הנשיא שמעון פרס, בפורום הכלכלי בדאבוס, שישראל אחראית להרג של פלסטינים רבים, וב- 2010 הציע סיוע לפלסטינים באמצעות המשט לעזה) - אלא גם את בת בריתה המסורתית של טורקיה, ארצות הברית (ב־2010 ביקר בטהרן והביע נכונות לתמוך בשאיפתה של האחרונה לייצר נשק גרעיני - "לישראל יש, מדוע שלאיראן לא יהיה"). אף שארה"ב תמכה בטורקיה שנים ארוכות וניסתה לקדם את צירופה לאיחוד האירופי, ארדואן לא היסס להתגרות במנהיגיה השונים שוב ושוב. ב־2018, בעקבות מעורבותה של טורקיה במלחמת האזרחים בסוריה, הטילה עליה ארה"ב תחת שרביטו של דונלד טראמפ עיצומים כלכליים נוקשים. עם העיצומים האלה נמנתה העלאת המכס על הפלדה המיובאת מטורקיה. ארבע שנים אחרי כן, ב־2022, עת פרצה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, התייצב ארדואן לצידה של רוסיה בגלוי, למורת רוחה של ארה"ב בראשות הנשיא הנוכחי ג'ו ביידן.

הקש ששבר את גב הגמל היה התייחסותו של ארדואן לתגובת צה"ל על מתקפת הפתע של חמאס בשטח ישראל בתחילת החודש שעבר. וזאת דווקא כשהעוינות בין טורקיה לישראל שככה מעט בתחילת השנה, בעקבות ביקורו של נשיא המדינה יצחק הרצוג בארמונו של ארדואן באנקרה. בשבוע שעבר נשא ארדואן נאום בהפגנה באיסטנבול נגד המלחמה ברצועת עזה ובו אמר: "אני חוזר ומדגיש שחמאס איננו ארגון טרור", ו"נספר לעולם כולו שישראל היא פושעת מלחמה". אמירותיו, שהובילוהו לעימות ישיר עם ארה"ב, עם אירופה ועם ישראל, סתמו את הגולל על חזונו של אטאטורק. מעתה טורקיה איננה עוד בת ברית שהמערב חפץ ביקרה, אלא חברה בציר הרשע הכולל את רוסיה, את סין ואת איראן. לאחר שנים שבהן זגזג בין מדינות המערב לציר הרשע, הסיר ארדואן את המסכה מעל פניו וחשף את פרצופו האמיתי. לא עוד הבנות, חידוש יחסים או הכלה. את הנעשה אין להשיב.

החלום של טורקיה להצטרף לאיחוד האירופי נגנז

אם סיכויי טורקיה להצטרף לאיחוד האירופי היו קלושים מלכתחילה, בעקבות חששו של האיחוד משקיעת הדמוקרטיה במדינה, ממצב שלטון החוק בה, מסכסוכה עם קפריסין, ומהגירה המונית של טורקים רבים לאיחוד, הרי שכעת הם בגדר חלום. תחת הנהגתו של ארדואן טורקיה הרחיקה את עצמה עוד יותר מהצטרפות לאיחוד האירופי, שלה היא ממתינה מ־2005 (או ליתר דיוק מאז 1963, כשחתמה על הסכם עם הקהילה האירופית שהתחייב לצרף אותה ביום מן הימים כחברה).

טורקיה עשויה לשלם על כך מחיר כלכלי כבד. כמו כל מדינה המועמדת להצטרף לאיחוד האירופי, טורקיה זכאית לקבל מהאיחוד מענקים כלכליים שיסייעו לה להתאים את עצמה לחקיקה ולרגולציה האירופיות. בין 2014 ל־2020 קיבלה טורקיה 4.5 מיליארד יורו מהאיחוד (750 מיליון יורו בכל שנה). מענקים נוספים לבטח היו מקלים על מצבה הכלכלי הקשה מעט, לאחר שבחודש החולף קרסה הלירה הטורקית לשפל היסטורי של כל הזמנים עד ששווייה הוערך ב־29 לירות לדולר. בהיעדר סיוע נדיב מהמערב ותוכנית לשיקום כלכלתה, לא ברור לאן מועדות פניה של טורקיה.