הענפים שנפגעו מהמלחמה: עסקים קטנים, בנייה וחקלאות

רוב העסקים במדינה מדווחים על ירידה של למעלה מ-50% בהכנסותיהם בעת המלחמה, בהשוואה לימי שגרה, כך לפי סקר שערכה הלמ"ס. עוד עולה מהסקר כי המצב חמור בעיקר בענפי הבינוי ואולמות אירועים ומסעדות, שבהם יותר מ-70% מהעסקים סובלים מירידת הכנסה בסדרי גודל כאלה, ובפריפריה הדרומית והצפונית, שם לכשני שלישים מהעסקים קוצצו ההכנסות בסדרי גודל הללו. 

על פי הסקר, כ-37% מכלל העסקים במדינה פועלים במינימום כוח אדם, או בהפסקה מוחלטת של פעילות העסק. במחוז הדרום כ-59% מהעסקים מדווחים על היקף תעסוקה מינימלי. הפגיעה הנמוכה ביותר היא במחוז תל אביב שבו כ-25% מהעסקים מדווחים על פגיעה חמורה/הפסקת פעילות.

כשבחנו בלמ"ס את העסקים לפי גודלם התברר, כי הפגיעה בתעסוקה בעסקים קטנים חמורה יותר. 42% מהעסקים שבהם 10-5 משרות שכיר נמצאים על סף סגירה, לעומת כ-15% מהעסקים שבהם יותר מ-250 משרות.

כשבחנו בלמ"ס את הענפים הכלכליים השונים עולה כי בהיי-טק שיעור הפגיעה בפעילות נמוך יחסית, 62% מהחברות הפועלות בתחום הבינוי נמצאות על סף סגירה. כאמור בענף זה ובענף שירותי מזון ומשקאות נרשמו ירידות כבדות בהכנסות שעולות על 70%, לעומת תקופה שגרתית.

צניחה של לפחות 85% באתרי הבנייה

בנוסף לנתוני הלמ"ס, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו התריע היום על צניחה של לפחות 85% באתרי הבנייה, ובמשרד החקלאות מדברים על המשבר הענפי החמור ביותר מאז הקמת המדינה.

סרוגו הזהיר, כי "חברות הבנייה שנקלעו למבוי סתום עם אי יכולת לבנות בצד אחד, וחובות ענק למערכת הפיננסית בצד השני - יתחילו לקרוס בקרוב".

על פי הנתונים שמפרסם היום אגף כלכלה וכוח אדם של ההתאחדות, מספר עובדי העבודות הרטובות ההכרחיות לפעילות באתרי הבנייה בישראל הוא 118,000. מאז החגים, 80,000 עובדים מהרשות הפלשתינית הפסיקו לעבוד בישראל. מתוך 24,000 עובדים זרים ממזרח אירופה וסין נותרו בארץ כ-20,000. מספר העובדים הערבים תושבי ישראל בענף שעמד ערב המלחמה על כ-14,000 נחתך בכ-25% מסיבות שונות. מדובר בירידה של 75% בתשומות העבודה באתרי הבניה.

בתוספת מגבלות הפעלת אתרי בנייה הנובעות מגיוס למילואים של עובדים ישראלים חיוניים ומגבלות שהוטלו עד כה ברמה המוניציפלית (מגבלות שחלק חופפות למגבלות כוח האדם לעיל וחלק מתווספות אליהן), מעריכים בהתאחדות כי חלה צניחה של לפחות 85% בפעילות הבניה באתרים.

החקלאות נמצאת "במשבר החמור מאז הקמת המדינה"

המצב החמור, כאמור, אינו נחלת ענף הבנייה. אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הזהיר היום בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, כי "החקלאות בישראל נמצאת במשבר הגדול ביותר מאז קום המדינה". ענף החקלאות לא נכלל בסקר הלמ"ס, ועל כן לא נמצאו לגביו נתונים מאותה עבודה, אך העדויות לגביו חמורות.

לביא הסביר, כי האתגר הגדול ביותר שעומד בפני משרדו הוא היעדר כח האדם. לפי הנתונים שסיפק משרד החקלאות 7,407 עובדים זרים מתאילנד שמועסקים בענף החקלאות יצאו מישראל מאז תחילת המלחמה. בנוסף, 22 אלף עובדים פלסטינים לא נכנסים לעבוד בחקלאות מכיוון שהקבינט לא מאשר להם זאת.

על פי עבודה של מכון המחקר והמידע של הכנסת, השיתוק של ענף החקלאות בשטחי העוטף והצפון עלול לגרור אחריו עליית מחירי ירקות. זאת, משום ש-30% משטחי הירקות בישראל נמצאים במרחבים הללו. בין הייתר 60% משטחי גידולי תפוח האדמה, 47% משטחי העגבניות, 38% משטחי הכרוב ו37%- משטחי הגזר מיוצרים ביישובי עוטף עזה, ואילו כמחצית מחלב הבקר, כ80%- מחלב הצאן וכ70%- מביצי המאכל מיוצרים במחוז חיפה והצפון.

"במצב זה יתכן ובעקבות החוסרים העתידיים של התוצרים יעלו המחירים של אותם מוצרים בשל ההיצע המוגבל", נכתב במחקר.

יו"ר הוועדה דוד ביטן, ומנכ"ל משרד החקלאות, קראו לציבור להעדיף קניית תוצרת חקלאית על פני חקלאות מיובאת, במיוחד מטורקיה.