מתי יחל שיקום עוטף עזה, ולאן יועברו המפונים? השאלות סביב מינהלת התקומה

אחת ההחלטות המרכזיות של הממשלה לאחר הטבח ב־7 באוקטובר הייתה הקמת מינהלת שתתרכז כל כולה בשיקום היישובים שהותקפו • אולם כשהיא כפופה למשרד רה"מ ואינה עצמאית בהחלטותיה, וכשלא ברור מתי יינתן פתרון קבע למפונים, רבים סימני השאלה סביב עבודתה

כוס קידוש שנמצאה באחד הבתים ההרוסים בכפר עזה / צילום: ap, Ariel Schalit
כוס קידוש שנמצאה באחד הבתים ההרוסים בכפר עזה / צילום: ap, Ariel Schalit

החלטת הממשלה מ־19 באוקטובר הכריזה על יציאתה לדרך של "מינהלת תקומה", אשר תהיה אחראית על שיקום חבל עוטף עזה. המינהלת נושאת את שמו החדש של חבל הארץ שניתן לו לאחר האירועים המחרידים ב־7 באוקטובר, והרעיון המסדר שעומד מאחוריה הוא גיבוש "תוכנית לאומית המוגדרת כמאמץ לאומי לתמיכה מיידית בתושבי חבל התקומה, ועד להקמה מחדש של קהילה חזקה, משגשגת ובטוחה". כשבוע וחצי לאחר שקיבלה את המנדט, עדיין רבים סימני השאלה סביב עבודתה של המינהלת, והאתגרים שצפויים לעמוד בפניה. "גלובס" עושה סדר בדברים. 

בלעדי | מי הזמין את מנכ"ל שיכון ובינוי לישיבה של מינהלת התקומה? 
המוניטור | כשלי פינוי התושבים במלחמה: מתברר שמדובר בבעיות כרוניות 
העיר שיותר מהכפילה את עצמה בזמן המלחמה: "עלולים לקרוס"
פרשנות | עד כמה המדינה מזלזלת בנו? תסתכלו על סדר היום של הקבינט הכלכלי 

תקציב והרכב המינהלת

תקציב המינהלת הוא, לעת עתה, מיליארד שקלים - שכבר הועברו לה במסגרת החלטת הממשלה שהתקבלה לפני כשבוע. מדובר ב"תקציב פעילות ראשוני", ובהמשך יש להניח שהוא יגדל משמעותית. נכון להיום קשה להעריך מה יהיה תקציבה הכולל של המינהלת, שעל פי החלטת הממשלה תפעל במשך חמש שנים.

בראש המינהלת עומד תא"ל (במיל') משה אדרי, אשר משמש בשגרה כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. המינהלת תכלול שישה צוותי פעולה, אשר כל אחד מהם יהיה אחראי לתחום ספציפי שעליו אחראית המינהלת. רוב הצוותים כבר החלו להתגבש ולפעול: בראשות צוות שותפויות רב־מגזריות ושיתוף ציבור עומדת לירן אבישר בן חורין; בראשות צוות כלכלה ועסקים עומדת מיכל פרנק; בראשות צוות קישור לרשויות עומד גור כץ; בראשות צוות אדם וקהילה - דגנית סנקר לנגה; ובראשות צוות דיור ובינוי עומדים שניים - אביאל פנסאפורקאר ואסנת קמחי. הצוות השישי, צוות חקלאות, נמצא עדיין בתהליך הקמה.

משה אדרי, ראש המנהלת / צילום: ויקיפדיה
 משה אדרי, ראש המנהלת / צילום: ויקיפדיה

מענה ארוך־טווח

על פי הגדרת המינהלת, תהליך שיקום העוטף מורכב משלושה שלבים מרכזיים: השלב הקצר הוא שלב ההתאוששות; השלב הבינוני הוא שלב הביניים בקהילות קולטות (קהילות ברחבי הארץ אשר יקלטו אליהן את תושבי העוטף); והשלב הארוך הוא שלב החזרה לבתים בעוטף.

כיום אנחנו נמצאים עדיין בשלב ההתאוששות, השלב הראשון. תושבי העוטף, כמו גם אחיהם מהצפון, נמצאים עדיין במקומות אירוח זמניים, במלונות ובחדרי אירוח אחרים. נכון להיום במינהלת לא יודעים לקבוע זמנים מוגדרים למעבר לשלב הבא - בין היתר משום שגם מפונים רבים טרם החליטו מהו הפתרון המיטבי עבורם, כיחידים וכקהילה. ממינהלת תקומה נמסר כי "עד כה החל להתגבש סל פתרונות שיוצע למועצות וליישובים בימים הקרובים, ובהתאם לרצונם יסוכם שלב המעבר למגורי הביניים".

על פי החלטת הממשלה, על המינהלת לגבש בתוך 45 יום תוכנית אסטרטגית לשיקום העוטף, ולאחר אישורה יחל השיקום בפועל. מניין הימים נספר מהיום שבו קיבלה המינהלת את המנדט לפעול, קרי מ־19 באוקטובר - משמע עליה לסיים את הכנת התוכנית עד תחילת דצמבר. בהמשך לכך אפשר להעריך בזהירות כי עבודות השיקום בפועל יחלו לקראת סוף השנה או בתחילת 2024.

החיכוכים הצפויים

מינהלת תקומה אמורה לפעול כגוף עצמאי, בעיקר במטרה לאפשר לה יד חופשית עד כמה שניתן וקצב פעילות מהיר, מתוך שאיפה לשקם את העוטף כמה שיותר מהר. אחד המכשולים האפשריים לכך הוא, כתמיד, הבירוקרטיה וההתממשקות בין גופי הממשלה השונים.

אחת מנקודות התורפה הצפויות קשורה בגופים האחראים על "הנעת" פעילותה של המינהלת: מצד אחד, משרד האוצר ומשרד היועצת המשפטית לממשלה הם האחראים - כך על פי החלטת הממשלה - להסדיר את "כל הכלים הנדרשים לצורך פעולתה", כולל הקצאת תקציב, הרשאות חתימה מתאימות, העמדת מנגנוני התקשרות מהירים, הקצאת תקנים, קביעת שכר עובדי המינהלת ועוד. מצד שני, המינהלת פועלת תחת משרד ראש הממשלה והמנכ"ל יוסי שלי. במציאות הדברים הזו, ייתכן שנראה לא פעם התנגשויות, מחלוקות וחיכוכים בין הגופים, שכן המינהלת לא פועלת תחת גורם אחד בלבד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקור במנהלת תקומה לשיקום העוטף / צילום: חיים צח-לע''מ
 ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקור במנהלת תקומה לשיקום העוטף / צילום: חיים צח-לע''מ

בזמנים שבהם נדרשות החלטות מהירות ויעילות ככל האפשר, החשש הוא כי מאבקי כוח יביאו לעיכוב בהעברת כספים או בקבלת החלטות - בסוגיות שידרשו לא פעם מענה מיידי. במציאות שבה כל מהלך משמעותי עשוי לדרוש פיקוח או אישור מצד האוצר, הייעוץ המשפטי ומשרד ראש הממשלה, הסבירות לעיכובים, לחיכוכים ולמחלוקות מהותיות עולה. כל אלו עשויים לפגוע בפעילותה השוטפת של המינהלת.

הזיקה לעוטף עזה

לא מעט גבות הורמו מאז הוקמה מינהלת התקומה סביב בחירתה לפעול דווקא מיבנה, משם פעל ראש המינהלת אדרי במסגרת תפקידו כראש הוועדה לאנרגיה אטומית, ולא מנקודה קרובה יותר לעוטף עזה עצמו. אמנם חלקים נרחבים באזור מוגדרים גם היום כשטח צבאי סגור, אך קירבה רבה יותר לעוטף לא תהיה רק סמלית, אלא תאפשר בעתיד גם פעילות נוחה יותר מול התושבים ומול ראשי הרשויות.

ל"גלובס" נודע כי הכוונה היא אכן לפעול מנקודה קרובה יותר לעוטף, ובמינהלת מחפשים בימים אלו חלופות אפשריות בעניין. יש לציין כי במינהלת אף שואפים - כחלק מהניסיון ליצור זיקה אמיתית לעוטף עזה - לשלב בה כמה שיותר מאנשי העוטף כעובדי המינהלת, ולכך הוקצו עד 55 משרות (נוסף על 45 המשרות הכלליות שהוקצו להקמתה). בין היתר ישמשו תושבי העוטף כ"רכזי תקומה" המקשרים בין המינהלת לבין הרשויות והיישובים עצמם.