כולנו שגרירים: כך תהפכו לפעילי הסברה ברשתות

המלחמה נגד ארגון הטרור חמאס ממשיכה, כשבמקביל מתנהלת ברחבי הרשת מערכה על התודעה הציבורית. הרשתות החברתיות מוצפות בתכנים נגד ישראל, חלקם אף מכחישים את הטבח המזעזע שביצע ארגון הטרור חמאס ביישובי עוטף עזה. הרשתות בעצמן מנסות להתמודד עם הפייק ניוז, אבל כמויות התוכן האדירות לא מפסיקות להגיע, והמערכה פעילה במיוחד.

● מעט מדי, מאוחר מדי: כך הרשתות החברתיות מטפלות בפייק ניוז
● ביקורת וזעם על פעילת האקלים שצייצה עם שלט "עמדו לצד עזה"
● ראיון | תיעוד בזמן אסון והמשימה המורכבת של ההיסטוריונים

הגורמים הממשלתיים לא מתמודדים כראוי עם המצב, לתוך הוואקום הריק נכנסו גורמים אחרים - מיזמים אזרחיים שעושים עבודה טובה, ופעילי הסברה פרטיים שמשקיעים מזמנם. פנינו לכמה מומחים כדי שיתנו עצות מה ניתן לעשות כדי להיות שגרירי הסברה של ישראל.

תוכן מהימן לא ליפול לשקרים

אחד הדברים שהכי חשוב לזכור הוא שידע שווה ערך לכוח. בעזרת הידע צריך להפיץ את האמת, ולשקף את המציאות - אך לגבות עם עובדות. חשוב לא ליפול אף פעם לשקרים או עיוותי מציאות כפי שעושים אויבינו, כי זה עלול לגרום לאובדן אמינות.

לצד זאת, יש צורך בתיעוד ויזואלי, שתמיד נמצא בעדיפות ראשונה. ברחבי האינטרנט יש מספר כלי בינה מלאכותית המסייעים בעריכה ובהוספת כתוביות. חלקם חינמיים, ואילו אחרים בתשלום. בכל מקרה, התוכן צריך להיות עם המסר חד, מעניין, קצבי ומותאם לקהל שאליו מכוונים ולפלטפורמה.

מעורבות אישית לגייס חברים בעולם

בחלל שנוצר בהיעדר הסברה מסודרת בעולם הוקם "מטה ההסברה האזרחי", שמוביל העיתונאי לשעבר אליאב בטיטו. למיזם שהקים יש תכנים ב־50 שפות, חומרים מתורגמים שעברו בדיקת עובדות - גם הוא מדגיש את חשיבות ההימנעות מפייק ניוז - ומוכנים להפצה.

"לאזרח הרגיל כאן יש הרבה יותר משמעות - אנחנו צריכים להיות הפנים של ההסברה", אומר בטיטו. "אם אדם מחו"ל רואה תוכן שחבר שלו העלה או תוכן שגוף רשמי כמו משרד ממשלתי העלה - סביר שהוא יאמין דווקא לחבר, והתוכן הזה ישפיע עליי אפילו יותר. המעורבות של חבר מובילה לזה שאני אתעניין יותר בתוכן, ואז אתערב ואתעסק בזה יותר".

יתרה מכך, בטיטו ממליץ לשלוח את התכנים לחברים במדינות אחרות, ולבקש מהם להפיץ אותם בעצמם - על מנת שהמידע יגיע למעגלים יותר רחבים. בנוסף, חשוב לחזק את הנרטיב האישי, כיוון שזה עשוי לגרום לאחרים בעולם להזדהות עם המסר.

 מתוך הטוויטר של דובר משרד החוץ

תגובה מושכלת להתעלם משונאי ישראל

בטיטו מסביר כי בתקופה שבה המציאות קשה, גם המסרים צריכים להיות קשים. "צריך לפרסם את התכנים האלו, אבל באחריות. מצד אחד לא לפחד, אבל מצד שני להפעיל שיקול דעת. העולם צריך להבין מה קרה פה, ושזה הטרור הכי קשה שיש".

עם זאת, חשוב לשים לב להחלטות של הרשתות החברתיות בנושא. במטא (פייסבוק ואינסטגרם), למשל, ציינו עוד בשבוע שעבר שאין לפרסם פרצופים של חטופים בעת החטיפה, ויש לטשטש אותם, על מנת לשמור על כבודם של אלו שנחטפו. לצד זאת, סרטונים שכוללים מראות מזוויעים נדרשים לעבור טשטוש, לא רק בגלל כללי הרשתות, אלא גם מאחר שגם בני נוער וצעירים צופים בהם.

בטיטו מצביע על נקודה חשובה במיוחד שקשורה לאלגוריתם של הרשתות החברתיות: "אסור להגיב על פרסומים שקריים ופרסומים פרו־פלסטיניים. ברגע שמישהו מגיב לפוסט נגד ישראל, זה יוצר מעורבות באותו פוסט, וגורם לכך שיותר אנשים יראו את התוכן ומגביר את החשיפה. כל מה שצריך לעשות לגבי תכנים כאלו הוא לדווח.

"מצד שני, צריך להקפיד על תגובות לפוסטים פרו ישראליים, להגיב על פרסומים בעד ישראל. כך מעודדים את החשיפה ואת המעורבות, והאלגוריתם של הרשתות החברתיות יזהה כי מדובר בתוכן מעניין, כך שהוא יוקפץ אפילו יותר".

חידוד המסר מה אתם הייתם עושים

פרופ' מורן ירחי, ראש ההתמחות לתודעה והשפעה בדיגיטל בביה"ס לתקשורת, וראש התכנית לדיפלומטיה ציבורית באוניברסיטת רייכמן, סבורה כי מי שרוצה להשתתף במאבק על הנרטיב, "צריך לבחור את הפלטפורמה שמרגישה לו הכי נוחה.

"לכל פלטפורמה יש אופי קצת שונה, וקהל יעד שונה. פייסבוק יותר מבוגרת ומשלבת טקסט עם מסרים ויזואליים. טוויטר יותר פוליטית ומתומצתת. אינסטגרם וטיקטוק פונות לקהל צעיר יותר ומתמקדות המסרים ויזואליים, תמונות וסרטונים".

 פרסום של מטה ההסברה האזרחי

מבחינת המסרים עצמם, לאזרחים יש אפשרות להעביר מסרים שונים מהמסרים הרשמיים של המדינה. "הקהל מגיב למסרים שנתפסים כאותנטיים. כדאי להיות אמיתיים, לשתף סיפור אישי ואת התחושות והרגשות. העולם המערבי נוטה להזדהות עם מי שנתפס כקורבן, אז הצגת הקורבנות הישראליים מהמתקפה ב־7.10 והסיפורים של החטופים, צפויים לקבל אמפתיה.

"בהעברת המסרים חשוב גם לעשות אבחנה בין חמאס, ארגון טרור, לבין הפלסטינים. ישראל נלחמת בטרור, ולא באזרחים. הם אגב גם נתפסים כקורבנות בעולם המערבי, וניתן להדגיש את היחס של חמאס כלפיהם - מגן אנושי וכיוצא בזה".

לדברי ירחי, "המסר שנמצא כיעיל ביותר ברשתות החברתיות בסבבים קודמים של הסכסוך, הוא מסר שגורם לצופים לדמיין את עצמם בסיטואציה - what would you do. מה אתם הייתם עושים אם מחבלים היו נכנסים ליישוב שלכם וטבחים באנשים, או יורים עליכם טילים והיו לכם רק כמה שניות לתפוס מכסה - את מי מהילדים הייתם מכניסים קודם למקלט? - או כל נוסח אחר שגורם לצופה לדמיין את עצמו בנעליים של ישראלים במלחמה".

אחת הנקודות המשמעותיות שיכולות לסייע היא הקשרים בינלאומיים, שאותם הקהל הזר יכול להבין. "לדוגמה, חמאס שווה דעאש - כי את הברוטליות של דעאש מכירים בעולם המערבי. השוואה לפיגועי טרור ברחבי העולם, ודרכם המחשה של כמות הנפגעים בישראל, ביחס לגודל האוכלוסייה, גם היא עוזרת לאנשים להבין טוב יותר את המתקפה על ישראל".