עלות מתווה התמיכה למערכת הבנקאית: "כ-3 מיליארד שקל"

הבנקים יתנו לציבור הקלה במשכנתאות אחרי לחץ של המפקח על הבנקים, שהתייחס לביקורת על הרווחים הגדולים של הבנקים שלא חוזרים לציבור • הוא גם תקף את יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני: "צעדים של מחילת חובות הם קיצוניים ואנחנו לא שם" •  הפיקוח על הבנקים: "אם לא תקבלו מענה מהבנקים - הקמנו קו חם שניתן לפנות אליו"

המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל
המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

עם ישראל נרתם לסייע לתושבי עוטף עזה בעקבות הטבח שביצע חמאס בשבוע שעבר. ניתן למצוא אין ספור יוזמות אזרחיות של סיוע ותמיכה, וגם המערכת הבנקאית מתיישרת ונותנת כתף, גם ואולי בעיקר בעקבות לחץ מצד הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. אם זה היה תלוי בבנקים, הם היו מסתפקים בדחייה של תשלומי משכנתאות כאשר באותו זמן - בדומה לזמן הקורונה - תיצבר ריבית; אבל בפיקוח על הבנקים הכריחו את הבנקים לאפשר לתושבי העוטף ולאנשי מילואים דחייה ללא ריבית, זאת לצד פעולות נוספות, במטרה להקל על התשלומים שהציבור צריך לשלם בתקופה הקרובה.

הנגיד הציע סיוע למפונים, וזכה למקלחת קרה מסמוטריץ' וגפני
בשוק מעריכים: "יהיה צורך לבצע מחשבה מחודשת לגבי התקציב"

חמשת הבנקים הגדולים בישראל הרוויחו 54 מיליארד שקל בשנתיים וחצי האחרונות, ובהחלט מתבקש שהם 'יחזירו' לפחות חלק מהרווחים הללו לציבור, בוודאי בתקופת משבר כה גדולה.

המפקח על הבנקים, דני חחיאשווילי, הציג היום (ב') את המתווה להקלה על נוטלי המשכנתאות בעקבות המלחמה. על־פי המתווה, תושבי עוטף עזה ואנשי מילואים, כמו גם אנשים שפונו על־ידי המדינה וכן משפחות שיש להם קרבה ראשונה לנרצחי הטבח של חמאס או לחטופים והנעדרים, יוכלו לדחות בשלושה חודשים את החזר המשכנתא החודשי שלהם, ללא ריבית.

לבנקים השונים הוצעו שלוש חלופות באמצעותן יבצעו את הדחייה בעבור לקוחותיהם: הראשונה, תשלום של שלושת חודשי הדחייה בסוף תקופת המשכנתא; השנייה, פריסת התשלום על שלושת החודשים לאורך כל תקופה המשכנתא - כלומר, כל חודש יתווספו כמה עשרות שקלים להחזר החודשי; והשלישית, לקחת הלוואה ללא ריבית לתקופה של ארבע שנים, אותה יתחילו לשלם בעוד כשנה.

שאר הציבור בישראל יוכל לדחות את המשכנתא שלו בשלושה חודשים, רק שבמקרה הזה כן ייצברו הריביות לאורך הדרך, ובמקרה שלהם הם יצטרכו להחזיר את הכסף שנדחה בסוף תקופת ההלוואה. בשני המקרים, לא ייגבו עמלות בעקבות הדחייה.

באשר לשאלה האם הצעדים להקלה על נוטלי המשכנתאות מספיקים, חחיאשווילי מסר לגלובס את הדברים הבאים: "עשינו תחשיבים של העלות הפוטנציאלית של המתווה, זה אמנם תחשיב ראשוני שאנחנו צריכים לדייק אותו ולקבל עוד נתונים מהמערכת הבנקאית עצמה, אבל לפי הערכות שלנו עלות המתווה יכולה להגיע לסביבות 2-3 מיליארד שקל. נכון, המערכת הבנקאית הרוויחה בצורה מאוד יפה בשנתיים האחרונות, הרווחיות הייתה אולי רווחיות מעבר לנורמלית, אבל אמרנו שזה לא יימשך לאורך זמן". המטרה של המתווה הייתה לתת מענה לאוכלוסייה שנכנסה לקשיים ואני חושב שבשלב הזה, במצב שאנחנו נמצאים בו, זה מתווה בהחלט סביר וגם העלויות שלו סבירות, גם מבחינת היכולת של המערכת (הבנקאית. נ"א) לסייע וגם מבחינת היכולת של המערכת לעמוד בזה".

המפקח חחיאשווילי גם תקף את יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני מיהדות התורה, שרוצה לאיים על הבנקים בחקיקה לפיה הבנקים יצטרכו לוותר לגמרי על תשלומי המשכנתאות החודשיים לתושבי עוטף עזה עד סוף המלחמה: "אנחנו לא חושבים שנכון לקבוע בחקיקה צעדים של מחילת חובות, שהם צעדים מאוד מאוד קיצוניים. אני לא חושב שאנחנו עדיין במצב הזה". המפקח הוסיף כי "לבנק ישראל אין סמכות לבטל תשלומי משכנתא, ובנוסף, כלל בסיסי הוא שכאשר אתה לוקח הלוואה, אתה צריך בסופו של דבר להחזיר אותה. כן יש לנו סמכות לבוא ולדרוש מהבנקים לגלות את הרגישות למצב הנוכחי. היה בנק אחד שגם הסכים לבטל תשלום משכנתא אחד (מזרחי טפחות. נ"א). אנחנו כן מצפים מהבנק לבוא ולהסתכל ולהבין את הצרכים של הלקוחות שלהם, ולתת גם מעבר למתווה שקבענו".

"מבחינת הסכום הכולל - כולם ישלמו אותו דבר בגין הדחייה"

ישנה אפשרות שגם אנשים מאוכלוסיית עוטף עזה ומשרתי המילואים ימצאו את עצמם עם תוספת להחזרי המשכנתא, במקרה שבו הבנק יבחר בחלופה של פריסת החזרי המשכנתא של שלושת החודשים במשך כל שאר חיי המשכנתא. באשר לאפשרות זו, הודתה טל הראל, ראש מטה המפקח על הבנקים, כי זה עלול לקרות, אך הוסיפה כי לא מדובר בתוספת כספית משמעותית וכי זה עלול לקרות בעיקר בגלל בעיות טכנולוגיות-תפעוליות של הבנקים. לדבריה, שלוש האפשרויות שקיבלו הבנקים היא "בעיקרה בגלל סיבות תפעוליות, המערכות של כל בנק שונות אבל מבחינת הלקוח לא אמור להיות שום הבדל מבחינת העלות שהוא צריך לשלם בגין הדחייה".

"נכון שעם החלופה של פריסת המשכנתא על יתרת תקופת ההלוואה, יכול להיות שזה יגדיל את סכום החיוב החודשי, אמנם רק בסכום לא בהכרח גבוה כי זה ללא ריבית, זה סכום נומינלי שמתפרס על כל תקופת ההלוואה. מבחינת הסכום הכולל - כולם ישלמו אותו דבר בגין הדחייה". בעקבות הנקודה הבעייתית הזו, אמרה הראל כי "הנחינו את הבנקים שככל שהמערכת שלהם מאפשרות את האופציה של פריסה על יתרת תקופת ההלוואה, שהם יהיו בשיח עם הלקוח כדי לבוא לקראתו, ושינסו לבוא לקראתו בכל דרך אחרת, לראות איך בכל זאת הלקוח יכול לשאת בנטל הדחייה".

ומה לגבי אנשים שלא עומדים בקריטריונים להקלה המשמעותית יותר, של דחייה ללא ריבית? לדברי הראל, "כל יתר האוכלוסייה נכנסת למעגל השני (דחיית הלוואות עם ריבית שמצטברת על תקופת הדחייה. נ"א). ואם מישהו צריך סיוע ספציפי, יש גם לנו את היחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים; אפשר גם לפנות למוקדי החירום של הבנקים עצמם שהוקמו, ואם אין מענה או שהמענה לא מספק יש אותנו. נשמח לקבל פניות ושאלות, כדי שנוכל לסייע ולהתאים את עצמנו תוך כדי תנועה להתפתחויות".

הראל ביקשה להדגיש שמדובר על התחלה, אבל בהחלט ייתכן שיהיו עוד מתווי סיוע מצד הפיקוח על הבנקים: "המתווה הזה הוא מתווה נושם. כלומר, אם חס וחלילה תהיה החמרה, אם יעלה צורך, אם יש אוכלוסיה שפספסנו וצריך לתת לה דגש - אנחנו קשובים, נבחן את זה וננסה למצוא את הפתרונות המתאימים".