"אירוע תקדימי כל קנה-מידה": האלוף שבטוח - כך המלחמה צריכה להסתיים

הכותב הוא מפקד הגיס המטכ"לי לשעבר וכיום עמית מחקר במרכז בגין סאדאת באוניברסיטת בר-אילן

יעברו ימים ואולי אפילו שנים עד להבנת היקף המהלומה שספגה מדינת ישראל בשמחת תורה 2023. אבל בשעה זו מלוא המאמצים חייבים להתמקד בהכנסת צה"ל והחברה הישראלית לתודעת מצב המלחמה שבו מדינת ישראל מתמודדת וחייבת לנצח. 

● דעה | הדילמה של נסראללה: האם הוא ירצה להצטרף לחמאס עם חזית נוספת נגד ישראל? 
● ראיון | גיורא איילנד: אם רוצים אי-פעם לראות את החטופים בחיים - זה מה שצריך לעשות 
● פרשנות | מלחמת חמאס בישראל היא חלק ממאבק גלובלי להפיל את "הסדר העולמי" בהנהגת ארה"ב

מה שהתרחש אתמול הוא אירוע תקדימי בכל קנה-מידה. גם המענה אליו נדרשת ההנהגה הישראלית בשעה זו, חייב להיות תקדימי בכל הממדים. לאיש אין ספק שהפעם לא מדובר בעוד סבב לחימה מהסוג שידענו בכל סידרת המבצעים מאז מבצע "עופרת יצוקה" בסוף 2008.

ההבדל מתמצה בהיקף אי-הוודאות האסטרטגית ביחס לזירת המלחמה במלוא זירותיה. גם אם הלחימה בצפון תרוסן בשבועות הקרובים, ולא תגלוש למלחמה על מלוא פוטנציאל האיום הטמון בחיזבאללה, די בנוכחותו המבצעית של האיום על-מנת להציב את הלחימה בזירה הדרומית, כנתונה כבר עתה, במערכת אזורית בהכוונת איראן. 

באוגוסט 2022, מפקד משמרות המהפכה האיראני חוסין סלאמי תיאר בתמצית פשוטה את רעיון המלחמה המשולבת נגד מדינת ישראל: "הפלסטינים מוכנים למאבק קרקעי... הטילים מצוינים להרתעה... אך הם לא משחררים את האדמות. יש להציב כוח רגלי על הקרקע ולשחרר את האדמה צעד אחר צעד... אנשי חיזבאללה ופלסטין ינועו על הקרקע במבנה צבאי אחד". מה שקרה בסוף השבוע הוא קדימון למימוש רעיון זה.

בשעה זו, הצטרפות חיזבאללה ללחימה בזירה הצפונית תלויה ועומדת. היא ממתינה במידה רבה להתפתחות הלחימה בזירה הדרומית. בהמתנה דרוכה כזו נמצאות גם זירת יו"ש וזירת הפנים. 

מלחמה שאת קיצה קשה לשער

מהיבט זה, מדינת ישראל נכנסת למלחמה שאת קיצה קשה בשלב זה לשער. היקף הפגיעה חסרת התקדים בתושבי היישובים בקו החזית, לא מאפשר לממשלת ישראל לסגור את האירוע ללא מהלומה ממוקדת והישג צבאי ממשי נגד הנהגת חמאס וצבאה. התודעה הישראלית מחויבת במצב זה לתודעת חירום בכל ממדי החיים.

בכל מבצעים שהתנהלו בשנים האחרונות בזירת עזה, לא הופסקה שגרת היום של מדינת ישראל במלוא ענפי המשק והכלכלה. בהתאם לכך, המבצעים נוהלו בתודעת שליטה במשך ההתרחשות. גם מבצע "צוק איתן", שהתמשך מעבר לכל הציפיות עד ל-51 ימים, לא שלל את הנחת המוצא שמדינת ישראל שולטת במשך המלחמה ופועלת להביאה לסיום בזמן קצר. המצב שנוצר אתמול הכתיב לראש הממשלה הגדרת מצב מלחמה מתוך ההבנה שהפעם תידרש מדינת ישראל למלחמה ארוכה מעבר לכל צפי ניתן לחיזוי למועד סיומה.

מלחמה בתנאיי תודעה אלה לא ידעה מדינת ישראל מאז אוקטובר 1973.

שינוי תודעה 

ההכרה בחובה למיקוד לאומי עיקרי במצב המלחמה, נחוצה גם למול איומי חיזבאללה המבקשים להרתיע את מדינת ישראל ממגמה לכיבוש רצועת עזה. המענה לאיום זה הוא מוכנות ממשית למלחמה מלאה גם בזירה הצפונית. החלטה כזו מחייבת בוודאי גיוס מילואים מלא לתקופה ארוכה, מהלך שבכל השנים האחרונות ביקשה ממשלת ישראל להימנע ממנו.

שינוי תודעת האומה לנשיאה בנטל המלחמה, דורש כמובן דיבור מנהיגותי והתנהלות מנהיגותית חסרת תקדים מהסוג של צ'רצ'יל ובן גוריון בשעותיהם הקשות. קביעת סדר עדיפויות מנהיגותי נדרשת גם לנוכח הלחצים שילכו ויתגבשו בכל הקשור למצב עשרות החטופים הנתונים בידי חמאס במסתרי רצועת עזה.

למרות כל הקשיים בנסיבות שנוצרו אתמול, הנחלת תבוסה צבאית לחמאס הכרחית יותר מאי-פעם, אחרת מדינת ישראל תאבד את דימוי עוצמתה האזורית. אובדן כזה ישפיע מיידית על הערכת המצב של כלל האויבים באזור ועלול להביא גם לקריסת הסכמי השלום.

במצב זה ובשעה זו, הכרעת חמאס היא הכרח קיומי למדינת ישראל.