קו המשווה | פרשנות

נתניהו אצל ביידן: איך לדבר עם נשיא גלובליסטי

טראמפ היה אנטי־גלובליסט קיצוני. ביידן יוצר גשרים אל שאר העולם • ישראל מתקשה למצוא את מקומה. איזה מזל שהיה ראיסי

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: חיים צח-לע''מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: חיים צח-לע''מ

גם אם נאומו הגלובליסטי מאוד של הנשיא ביידן בעצרת האו"ם שיעמם את רוב שומעיו הישראלים, מוטב לקוות שהוא עניין מאוד את הישראלי שביידן פוגש 24 שעות אחר כך: את בנימין נתניהו. 

בנאומו בן 30 הדקות הנשיא הקדיש פחות מקום, הרבה פחות, לעימותים ולהתקפות על יריבים גיאופוליטיים. שתי המחלוקות היחידות שעליהן דיבר היו מלחמתה המתארכת של רוסיה נגד אוקראינה ומאמצי איראן לערער את היציבות במזרח התיכון.

הנשיא הבליט את תוכנית הפרוזדור היבשתי-ימי שהודו מציעה כדי לחבר את דרום אסיה עם אירופה דרך המזרח התיכון. הוא הזכיר בחטף את נירמול יחסי ישראל עם שכנותיה, והעלה מס שפתיים חטוף עוד יותר לחזון שתי המדינות. 

בהתקרב השנה האחרונה של תקופת כהונתו, הנשיא הזה מעדיף להתמקד בשיתוף פעולה רב-צדדי ורב-אזורי. יחסי ארה"ב עם "הדרום הגלובלי" תופסים מקום מרכזי בחזונו. הוא להוט לטפל בבעיות של שוויון כלכלי ושל משבר האקלים. 

טראמפ קרע לגזרים

דילמה חמורה היא בשביל ראש ממשלת ישראל איך לדבר אל נשיא גלובליסטי. במשך ארבע שנים הוא התרגל לאנטי-גלובליזם הקיצוני של דונלד טראמפ, האיש שרצה לקרוע לגזרים כל הסכם רב-צדדי, בז למגיני האקלים והעדיף בגלוי דיקטטורים על פני דמוקרטים. אין זה כמובן מן הנמנע שטראמפ יחזור אל הבית הלבן בינואר 2025, והגלובליזם של ביידן יסתיים בן-לילה. 

אבל 14 חודשים נשארו עד הבחירות בארה"ב, ומצעו הגלובלי של ביידן ינחה את מדיניות החוץ האמריקאית. ינחה אותה גם הצורך לשים קץ לשאיפות ההתפשטות של רוסיה, וינחו אותה זהירות וחשד כלפי סין. 

ישראל אינה עוזרת לעניינה בוושינגטון כשהיא מוסיפה לפסוח על שתי הסעיפים באוקראינה, או כאשר נתניהו מתכונן לביקורו הרשמי בבייג'ינג בחודש הבא. ישראל אומנם סופרת את שגרירויותיה באפריקה בגאווה מוצדקת, אבל היא מתקשה לדבר בלשונו של "הדרום הגלובלי". נשיא ברזיל לולה דא סילבה, דובר מרכזי של הגוש הדרומי, הכריז ביום אתמול (שלישי) בנאומו באו"ם, כי "הקושי להבטיח את הקמתה של מדינה פלסטינית מראה בבירור" את הצורך למהר וליצור "תרבות של שלום". 

"הנשיא הלא-רשמי"

במרוצת השנים, בנימין נתניהו לא היטיב להבין את הקולות הליברליים בארה"ב, במיוחד כאשר היו בשלטון. הוא נטה פעם אחר פעם להטיף מוסר לבני שיחו, כולל לנשיאים. הם לא אהבו את זה.

ביידן שונה מן הליברלים הקודמים במובן זה שהוא מחוספס וישיר. יהיה מעניין לגלות איך הוא הגיב על הסברי נתניהו ועל הטון של ראש הממשלה.

הדברים שאמר נתניהו לאילון מאסק ביום ב' השבוע, כולל ההערה שמאסק הוא "הנשיא הלא-רשמי" של ארה״ב, היו סרי טעם במידה מביכה, ובוודאי נקראו בתדהמה בבית הלבן.

ראיסי עוזר לנתניהו

לישראל יש אולי סיבה לפקפק בכנות כוונותיו של ביידן כלפי איראן, לאחר שהפשיר בתחילת השבוע שישה מיליארד דולר של כסף איראני לשם שחרורם של חמישה בני ערובה. ביידן אמר ללא ספק לנתניהו שהוא לא חזר בו אף כמלוא הנימה מנחישותו להתנגד למגמות איראן.

נאום אגרסיבי של נשיא איראן ראיסי אתמול (שלישי) בעצרת האו"ם הזכיר לאמריקאים כי אויב לכל דבר לפניהם. ראיסי איים להיפרע ממחסליו של מפקד המשמרות המהפכניים קאסם סוליימני לפני שלוש שנים. הוא גם חזר על השקר הנלעג שאיראן אינה מספקת מל"טים לרוסיה. הוא הודיע על "כישלון הפרויקט לאמריקניזציה של העולם".

הופעת ראיסי באו"ם יום אחד לפני פגישת ביידן-נתניהו הועילה לעניינה של ישראל אולי יותר מכל דבר שראש הממשלה יכול להגיד לנשיא פנים אל פנים.

רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.