תכונות לפני יעדים: מה עלינו לאמץ בתחילת כל שנה?

ראש השנה הוא עת להציב יעדים חדשים • אלא שאנחנו מכירים את התסכול הנובע מכך שבסופו של דבר לא מימשנו אותם • בעת הזו, עלינו להעמיד קודם לפני היעדים שאנחנו שואפים אליהם את התכונות וההרגלים של האדם שאנחנו רוצים להיות, ולנסות לאמץ אותם

משה מכתיר את יהושע כיורשו, תחריט עץ של יוליוס שנור פון קרולספלד מ־1860 / צילום: ויקיפדיה
משה מכתיר את יהושע כיורשו, תחריט עץ של יוליוס שנור פון קרולספלד מ־1860 / צילום: ויקיפדיה

איתיאל גולדויכט, רב, מרצה ב־aish ומייסד TLI Advance, תכנית ניהול להצלחה עם משמעות

תקציר הפרשה

בספר במדבר, פרק כ"ט, פסוק א' כתוב: "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם". החג שעליו מצווה הפסוק הזה הוא לא אחר מאשר "ראש השנה". אך מדוע הוא בחודש השביעי ולמה קוראים לו "יום תרועה"? החודש הראשון הוא ניסן, בו יצאנו ממצרים והוא גם יום ההולדת שלנו כעם. ומה קרה בתשרי? על פי המסורת בתשרי נברא העולם. ראש השנה, אם כן, הוא יום הולדת העולם כולו.

הלוח העברי עלה איתנו מבבל בזמן שיבת ציון. מקור השם "תשרי" הוא מהמילה האכדית, השפה שדיברו בבבל, "תשריתו", שפירושה התחלה. ומאז שחזרנו מבבל, אנחנו סופרים את השנים ואת החודשים מחודש תשרי.

בתורה, ראש השנה נקרא יום תרועה. כלומר היום שבו מריעים. תרועה מבטאת חגיגיות והכרזה פומבית. על מה מכריזים? בפרשנות מקובל לראות את התרועה כטקס השנתי של המלכת האל על העולם.

בתלמוד, ראש השנה מתואר כיום דין, בו נבחנים מעשי השנה החולפת ובו נקבעים גורלות לשנה החדשה, עבור האדם הפרטי , עבור המדינה ואפילו עבור האנושות כולה.

מתוך אתר "929 - תנ"ך ביחד: מיזם לקריאה ישראלית משותפת ורבת קולות בתנ"ך"

אופרה וינפרי היא לא רק אחת הנשים המוכרות בעולם אלא גם אחת מנשות הקריירה המצליחות ביותר בארה"ב. כמי שבמהלך הקריירה שלה ראיינה כל כך הרבה אנשים מצליחים, היא נשאלה פעם על ידי השחקן ומנחה הטלוויזיה האמריקאי טרוור נואה מהי לדעתה התכונה המרכזית שאפשרה לאנשים להצליח כל כך.

וינפרי ענתה שלדעתה המשותף לכולם היה שהם ידעו לאן הם רוצים ללכת, היו להם יעדים ברורים מאד. רוב האנשים, הסבירה, לא יודעים לאן הם רוצים להגיע, הם חיים פשוט בכוח האינרציה, או שהיעדים שלהם נקבעו על ידי אחרים.

ההחלטות שלא מתממשות

ראש השנה, הפותח את השנה החדשה בלוח היהודי, הוא עת לחשבון נפש והצבת יעדים חדשים. קול השופר מרמז שהגיע הזמן להתעורר ולחשוב מה באמת חשוב לי, מה אני רוצה לשפר (מלשון שופר) ולהגשים השנה.

אלא שיש דבר שבכל זאת מקשה עלינו לקחת את עצמנו ברצינות. אנחנו מכירים את "החלטות השנה החדשה" ואת התסכול שנובע מכך שבסופו של דבר אנחנו לא מממשים אותן. ישנו פסוק בספר דברים המרמז על הכשל הזה: "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (פרק י"א, פסוק י"ב). בתחילת כל שנה אנחנו בטוחים שזו תהיה השנה בה' הידיעה, הפעם נפרוץ קדימה. אבל בסופה אנחנו מגלים - לא, זו הייתה סתם עוד שנה.

היעדים שאנחנו מציבים לעצמו

התשובה האמיתית לדילמה הזו קשורה להגדרת המושג "הצלחה". אם אנחנו סבורים שהצלחה פירושה הצבת יעדים ועמידה בהם, אזי אם לא עמדתי במשימה, נכשלתי.

שאלת ההצלחה מורכבת הרבה יותר. מה קורה אם התאמנתי לקראת מרתון אבל לבסוף התקיימה חתונה משפחתית ולפיכך לא יכולתי לרוץ? מה אם ירדתי שבעה קילוגרמים אבל לאחר כמה חודשים העליתי במשקל? ומה אם קראתי ספר כמעט כל שבוע, אבל היו כמה שבועות בהם לא היה לי זמן לקרא?

כוכב הצפון שמזכיר לנו

השלב הראשון בדרך להצלחה הוא אכן הצבת יעדים. הצבת יעדים היא כוכב הצפון שמזכיר לנו לאן אנחנו רוצים להגיע. אבל האמת היא שההצלחה לא קשורה להשגת היעד אלא למי שנהיינו בדרך לאותו יעד. הצלחה אמיתית נמדדת לא רק במדדים חיצוניים אלא במדדים פנימיים.

הרי היעד שלי הוא לא באמת לרדת דווקא עשרה קילוגרמים - אלא להיות אדם שמנהל אורח חיים בריא. היעד שלי הוא לאו דווקא לרוץ מרתון, אלא להפוך לאדם ספורטיבי יותר. היעד שלי הוא לא בהכרח לקרוא ספר כל שבוע, אלא להפוך לאדם שממשיך ללמוד ולהחכים כל חייו. ואם אכן הפכנו לאנשים שאנחנו רוצים להיות בדרך ליעד אותו הגדרנו, בין אם הגענו אליו בשנה החדשה ובין אם לא, ברור שהצלחנו.

מיהו האני העתידי שלי

בראש השנה אני אמור לראות בעיני רוחי את האני העתידי שלי. כשיש לנו תמונה ברורה לגביו עלינו לשאול את עצמנו: מהם ההרגלים היומיומיים של אותו אדם שאני שואף להיות? מה התכונות המאפיינות אותו?

מדי שנה חדשה אנחנו צריכים לאמץ הרגל קטן. אם בדרך למימוש היעד ההרגלים שלי משתנים ואני מתקרב להיות מי שאני רוצה להיות, והופך לאדם טוב יותר - הרי שהצלחתי.